גם כשהכל היה תלוי בה, בזכות ה-0:0 של הפועל חיפה מול מכבי נתניה, מ.ס. אשדוד לא הצליחה לעשות את העבודה, הפסידה 1:0 להפועל ת"א וירדה לליגה השניה לראשונה מאז האיחוד ב-1999. הקבוצה סיימה את העונה עם רצף של 15 משחקים ללא ניצחון, הארוך ביותר בליגה, ובצדק תשחק בעונה הבאה בליגת המשנה, למרות שהיא מחזיקה, אולי, בסגל הטוב ביותר מבין קבוצות התחתית.
"כואב לי מאוד, כואב לאור המשחק שהיה כאן", התחיל המאמן ניר קלינגר את דבריו, "ידעתי שהפועל חיפה לא תנצח וידעתי שזה תלוי בנו ובידיים שלנו. החלטת השיפוט הייתה אכזרית מאוד, קיבלנו פנדל בדקה קריטית. כנראה זה היה "מכתוב". זה פרק בקריירה שלי. יש לי הרבה נקודות זכות בקריירה וזה פרק עצום שיירשם לחובתי. בעולם הפשע או ההונאות יש אשמים, כאן יש אחראים. אני אחראי, אני המאמן, הסיבוב השני שלנו היה נוראי ואני לוקח את זה עליי. אני עשוי מחומר אחר ואני אתאושש , זה החיים. זה הספורט".
קלינגר ניסה להסביר איך הקבוצה הדרדרה במשך העונה: "במחזור 17 היינו במקום הרביעי עם 24 ומאז כדור השלג לא נעצר. אני אחראי על כך שלא עצרתי אותו. אני עצוב מאוד. זה היה בידיים שלנו. קל לזרוק את זה ולהגיד שהאדום והפנדל פגעו בנו. ממקום מושבי לא נראה לי שהשחקן הוציא את הכדור בכוונה. זה היה נראה לי אכזרי מדי. ועדיין, גם בעשרה שחקנים היו לנו מצבים ואפילו פנדל. אני חוזר ואומר שזה עצוב ועגום. מקווה שנדע להתמודד עם זה".
"יום עצוב ומבאס אנשים ספורטאים צריכים לדעת שיש גם ימים ושנים פחות טובות. צריכים לאסוף את עצמנו. זו קבוצה של ילדים עם המון כישרון, לפעמים זה מחיר מסוים. אני עוד צריך לעכל את הדברים האלה ואני מתראיין כי אני חושב שצריך להוציא קצת מהלב. עדיף שאני אקח אחריות ולא אגיד שום דבר, כי זה לא משרת שום דבר ולא תורם לכלום. אנחנו נהיה ביחד ונאסוף את עצמנו. יכול להיות שנעשה שנה אחת בלאומית, מקווה. אני הולך להיות עם השחקנים", סיים המאמן.
הבעלים של אשדוד, ג'קי בן זקן, ניגש למיקרופונים בסיום ונתן את הזווית שלו על העונה של קבוצתו: "זו הייתה עונת כדורגל לא פשוטה, היו עונות קשות מאוד עם סיומת טובה בסוף, זו עם טעם לא טוב. אבל אנחנו בעולם של כדורגל ובעולם של ספורט, גם זה קורה. קודם כל, כשיורדים ליגה כנראה שהיו הרבה טעויות ואל רק אחת. חלק גדול מהן כמובן גם שלי. אני אופטימי מטבעי ואני חושב שהדברים שרואים אותם בזמן אמת כקשים, יכולים להיות הכי טובים. אולי אנחנו זקוקים לירידה הזו, כמה שזה נשמע בומבסטי. אולי המועדון הזה צריך לבנות את עצמו מחדש. לא קיבלנו את ליגת העל בירושה, למרות שהגענו אליה בלי לעלות ליגה. אולי היה בזה משהו לא בריא. מ.ס אשדוד מקומה בליגת העל, זו פרידה לזמן קצר".
"יש לנו קבוצה מאוד טובה, היום היינו צריכים לכבוש 5 שערים", המשיך בן זקן, "זה קורה לנו בכל המשחקים. זה משהו שיותר חזק מאיתנו. כנראה שהיינו צריכים לרדת. אנחנו יורדים בגאון, וגם נעלה בגאון. תמיד יש מחשבות לעזוב. הפעם היחידה שאין מחשבות לעזוב זה כשיורדים ליגה. יצטרכו לראות אותי באשדוד לפחות עוד שנה. עוד מוקדם לדבר על מה שיהיה בעונה הבאה. ניקח פסק זמן, נחשוב ונראה מה הצוות המקצועי רוצה. הכל פתוח, שום דבר לא סגור. נחליט בזמננו".
"אני רואה הרבה דברים חיוביים, אפילו במחאה של הקהל. האוהדים האלה היו אויב מבית, גיס חמישי, שלא ראה את טובת הקבוצה. תמיד נגד ההתנהלות ונגד ההנלה, כל פעם מסיבה אחרת. פעם רצו מאמן אחר, פעם שחקן אחר. יש קבוצת אנשים שלא השלימה עם האיחוד כי לקחו להם את הקבוצה שלהם. כולם חיים עם הנוסטלגיה וכמה הצלחה הייתה אז. אין לי ספק שזה יעשה טוב למ.ס אשדוד שלאוהדי עירוני תהיה את הקבוצה שלהם. בואו נראה את היכולת הניהולית שלהם , כנל לאוהדי הפועל. עוד עונה או שתיים ננתח את המשמעויות של העונה הזו".
השוער אופיר מרציאנו, שגדל במועדון ומירר בבכי בסיום: "אין מה לומר ואין מה להסביר. זו הגזרה. ירדנו ליגה וזה כואב. ניסינו להינצל אבל בחיים צריך לקבל הכל באהבה. כל אחד צריך להבין מה הטעויות שעשה ולהפיק לקחים. היינו יכולים לנצח ולהישאר בליגה ולא עשינו את זה. המועדון יורד ליגה, אבל אנחנו עם הפנים קדימה. מאמין שיקרו דברים טובים בדרך למועדון הנפלא הזה. זה החיים".
"לא נוח לי לדבר על העתיד שלי כרגע. צריך להירגע, לקחת נשימה ארוכה וזהו. כשלא מנצחים הרבה זמן קשה לשחקנים להרים אחד את השני. לא הצלחנו ליצור ניצחון שירים את חדר ההלבשה. אנחנו השחקנים לא הצלחנו להרים את עצמנו. לא מגיע לנו להישאר בליגה. הלב שלי נקרע כאן".
