הפועל ירושלים בוודאי לא הקבוצה הראשונה שנאלצת להיפרד משחקן שמסיים קדנציה בדרך לשדרוג מקצועי. היא גם כנראה לא הראשונה להיפרד משחקן בית, שצמח בקבוצת הנוער וצלח את כל השלבים בדרך להובלת הקבוצה הבוגרת בליגת העל – החל מקבלת כמה דקות במשחק גביע הטוטו בליגה הלאומית, דרך הופעות ראשונות בהרכב ועד הפיכה לבורג מרכזי שכובש גול עלייה, גול בדרבי ועונד על ידו את סרט הקפטן בגיל 23. זה קרה, זה קורה ויקרה לעוד קבוצות כדורגל רבות בארץ ובעולם.
ובכל זאת, היום בו גוני עוזב אותנו – יום שלא באמת דמיינתי שיקרה – הוא יום עצוב, אך מלא גאווה. הסיבה לכך היא שבפעם הראשונה מאז שהפועל ירושלים קמה מחדש, אנחנו רואים תהליך שכזה. לצד עליית הליגה, ההצלחה בקרבות ההישרדות בעונה שעברה והפיכה לקבוצה שמתמודדת על המקומות הגבוהים העונה – גם מכירת שחקן, שעבר את תהליך ההתפתחות שלו במועדון, היא אבן דרך נוספת ושלב מעורר גאווה בדרך חזרה של הפועל ירושלים למרכז הבמה של הכדורגל הישראלי.
יותר מזה, ההעברה הזו היא גם מה שמבדילה את הפועל ירושלים, מקבוצות מבליחות אחרות לאורך השנים. מעבר למשמעות הכלכלית המיידית, מכירת שחקן בית לאלופה המכהנת היא משמעותית לטווח ארוך – גם לקבוצות ולאנשי הכדורגל הישראלי שמסתכלים עלינו ומבינים שהפועל ירושלים היא לא הצלחה רגעית, אלא מערכת מקצועית ומתוכננת היטב. וגם עבור שחקנים שגדלים אצלנו היום או יצטרפו אלינו בהמשך ויידעו: הפועל ירושלים היא אחת החממות האיכותיות והמקצועיות ביותר לשחקן כדורגל בישראל. החל מגיל הילדים שבו מתחנכים על ערכים חשובים בספורט ובחיים, דרך קבוצות הנוער שבהן עוברים שדרוג מקצועי ועד קבוצת הבוגרים שמנוהלת ביד רמה על ידי זיו אריה, שי אהרון והצוות המקצועי, שעובדים קשה ומשקיעים את כל זמנם עבור התקדמות המועדון בצורה בלתי מתפשרת.
הסיפור של גוני, הוא גם קצת הסיפור של הפועל ירושלים – צמיחה מלמטה, התקדמות איטית ובטוחה, אמונה בדרך, השגת מטרות מקצועיות לצד הקפדה על איכות ערכית והבנה שהכדורגל הוא לא רק מה שמתרחש על הדשא. שמו של גוני נאור ייכתב בספרי ההסטוריה של הפועל ירושלים לא רק בזכות המשמעות המקצועית שלו, אלא גם בזכות המנהיגות, השקט, האופי המיוחד, ההגעה שלו למשחקי הנוער גם כשהיה בגיל בוגרים, ההשקעה בפרויקטים החברתיים, החיבור לקהל, לעבר של המועדון ולאנשים שמקיפים אותו. ובעיקר – אימוץ הסלוגן של המועדון לדרך החיים שלו: תמיד אופטימי.
ומה עכשיו? אוהדי הפועל ירושלים יכולים להיות גאים (וגם עצובים) אבל בעיקר רגועים – קבוצת הכדורגל שלנו, שאמנם נמצאת כרגע בתקופה פחות טובה, נמצאת בידיים טובות. כולם ימשיכו לעבוד קשה, יימצאו פתרונות שיחליפו את הקפטן והכי חשוב – הפועל ירושלים תמשיך לעשות את מה שהוביל ליום המרגש הזה: גוני נאור הוא אולי הראשון, אבל בוודאות לא האחרון שייצא מהפועל ירושלים ויעשה קפיצה מקצועית משמעותית. השלב הבא בתהליך הגדילה שלנו: לקפוץ כמועדון ולהצליח להשאיר שחקנים כמו גוני לעוד כמה שנים טובות.
ומכבי חיפה? יכולה להיות רגועה. האלופה מקבלת חיזוק משמעותי לשורותיה, לא כל יום מקבלים גוני נאור, לא כל יום מקבלים שחקן שייתן הכל למען המקום שבו הוא נמצא – במרכז המגרש ומחוצה לו.
בהצלחה גוני, עוד ניפגש!
