כבר כמעט שמונה שנים שהפועל ת"א לא ניצחה בדרבי. בפעם האחרונה שזה קרה, זה היה אי שם ב-26 באפריל 2014. עומר דמארי, אוראל דגני וגילי ורמוט קבעו 0:3 מהדהד כבר במחצית הראשונה, ערן זהבי רק צימק במחצית השנייה, והאדומים, אז של רן בן שמעון, רשמו 1:3 גדול ואף דחו למכבי את חגיגות האליפות.
לקראת הדרבי שיתקיים הערב (שבת) תפסנו לשיחה שניים מאותם גיבורים של אותו הניצחון, שניים שכל כך מזוהים עם הפועל ת"א, שי אבוטבול ויגאל אנטבי, על מנת לנסות להבין האם הפעם זה יכול להיגמר הערב והאדומים סוף סוף ישברו את הסטטיסטיקה.
צפו בכתבה מחדשות הספורט בנגן הווידאו למעלה >>
"אני זוכר שלפני המשחק, כשעלינו למגרש, למרות כל המסביב ולמרות כל זה שכביכול באנו כאנדרדוג אני הייתי כמעט בטוח שאנחנו מנצחים, עלינו עם ביטחון. באנו בשיגעון למשחק כדי לנצח אותו, גם לא יכולנו לתת להם לחגוג אליפות עלינו", סיפר אבוטבול. "באותה תקופה היינו באים לכל משחק דרבי בשיא הביטחון. באותה עונה היו לנו שחקנים טובים כמו דמארי, כמו ורמוט, כמו שי אבוטובל, היינו קבוצה מצויינת", הוסיף אנטבי.
עוד נזכר אבוטבול: "בסוף המשחק קפצתי והשתוללתי כמו שהרבה זמן לא עשיתי. לנצח דרבי זה משהו עוצמתי, זה משהו שאי אפשר להסביר אותו במילים, זה משהו שהוא באמת מטורף. אני חושב שאם יש משהו שהוא באמת חסר מהכדורגל זה הדרבי". על כך הסכים אנטבי ואמר: "יש אנשים שיגידו לך שהם רוצים דרבי יותר מאשר אליפות".
אז מדוע הפועל לא מצליחה לנצח את מכבי בליגה כבר קרוב לשמונה שנים?
"אלו השנים של מכבי ת"א, עם הכסף הגדול, הפועל ת"א קצת דעכה בשנים האלה", הסביר אנטבי, "המועדון הזה פחות היה מחובר, פחות ביחד.. מכבי עם כל סוללת הכוכבים שלה, זה לא הייתה שאלה בכלל, בכל דרבי זה היה ברור שמכבי פייבוריטית בצורה ברורה. זה גם קשור בשחקנים, ברגע שהם באים למשחק ויש להם משהו שחוסם אותם, ופתאום הרגליים קצת עובדות פחות טוב, והקהל ישר לוחץ. יש לחץ, החוכמה היא להביא את הלחץ החיובי למגרש, ויש כאלה שלא מצליחים. החוסן המנטאלי הוא מאוד מאוד חשוב. קחו את הדרבי האחרון עם קלינגר, 0:1 דוידה, ומאז הגול לא ראינו את הפועל יותר, זה לא צריך להיות ככה".
אבוטבול נתן את הזווית שלו: "ככל שיהיו יותר שחקנים שגדלים במועדון, יותר שחקנים שמבינים מה זה הפועל ת"א, שיודעים מה זה הפועל ת"א, יהיה הרבה יותר קל למועדון להגיע לדרבי, מבחינת חדר הלבשה, מבחינת שחקן שיודע מה זה הפועל, שכואב לו אחרי דרבי. אני למשל שגדלתי במועדון מגיל חמש, גדלתי על זה שהדרבי הוא מעל הכל. אני זוכר עוד מגבעת עלייה בדרבי של הילדים היו באים בשיגעון, מטריפים את כולם, זה מחלחל לשחקן".
מה יקרה הפעם?
"לדעתי הפועל מסוגלת לנצח בשבת", הבהיר אנטבי והוסיף: "היא צריכה לבוא ולהסתכל למכבי בלבן של העיניים, ולא לפחד לתת הכל על המגרש. יש להם איכויות, יש להם שחקנים טובים בחלק ההתקפי, הביאו עכשיו את ינקוביץ' שהוא שחקן משמעותי, אושר דוידה שהוא לדעתי כוכב כדורגל, את פארליי רוסה וגם שי אליאס - יש שחקנים טובים. הם צריכים לבוא מוכנים מנטאלית ולהגיד לעצמם בראש 'זו מכבי ת"א, הכל בסדר. זה דרבי, אנחנו הפועל ת"א, אנחנו גם מועדון גדול', ככה צריך לבוא, זו הגישה. לבוא בלי פחד ואם צריך ללחוץ אז ללחוץ גבוה, להניע את הכדור, להגיע למצבים, לשחק כדורגל, לבוא לשחק".
גם אבוטבול אופטימי וחושב שהמשחק יילך לכיוון האדום: "אני ספציפית מאוד מאמין בקובי, הוא גם אימן אותי ושיחקתי תחתיו שנה בשעריים, אני מאוד מאמין בו ובסלים טועמה שיודע טוב מאוד מה זה דרבי. אני הייתי מציע שיכנסו למשחק טוב ושיעשו את הדברים הכי פשוטים. אם זה פס טוב, אם זה גליץ' טוב שככה הקהל ידחוף אותם ושהם יתחברו לקהל, ככה יהיה להם הרבה יותר קל בהמשך. אני חושב שייגמר 1:3 להפועל".
שניהם הגיעו לאיצטדיון בלומפילד, עבור אנטבי זו הייתה הפעם הראשונה ואילו עבור אבוטבול זו הייתה הפעם השנייה אחרי שהיה במשחק של הקבוצה עם ילדיו. אבל זה היה אירוע די חריג כי פרט לאותו משחק אבוטבול, שהיה קפטן האדומים לא עוקב אחרי הפועל או אחר כדורגל בכלל - הוא התנתק. "אין לי הסבר, אני לא רואה בכלל כדורגל ישראלי וכדורגל באופן כללי. אם אני רואה זה פעם ב.. וזה הפועל כי הילדים רוצים. אין בי שום רצון להגיע. מה שיש לי אני אשאיר לעצמי".
גם אצל אנטבי 'יושב' משהו לגבי המועדון: "אני לא סתם פעם ראשונה פה בבלומפילד המחודש, יש משהו שמציק לי אבל אני משאיר אותו לעצמי. לא מרגיש צורך להגיע, הפועל ת"א זה רוב שנותיי, הכל עברתי שם, אני רואה משחקים, אני עוקב אבל לא מרגיש צורך להגיע".
