אם חשבנו שראינו הכל בכדורגל, השבוע שעבר הצליח להפתיע אותנו. שרון מימר סגר עם אלי אוחנה כי הוא זה שיחליף את יוסי מזרחי כמאמן בית"ר ירושלים ואף העביר אימון בכורה, רק כדי לגלות לאחר מכן שהבעלים, משה חוגג, הלך מאחורי גבם והחליט למנות את יוסי אבוקסיס. על לא עוול בכפו, מימר נקלע לסיטואציה קפקאית בה עזב אחרי אימון אחד בלבד, וכעת מה שנותר לו זה להסתכל לאחור על מה שקרה ולצחוק.
"אלה שבועיים לא רגילים, זה בטוח", הוא מספר בדיעבד בראיון לערוץ הספורט, "אבל בסדר, עוד חוויות. כשאתה הולך להיות מאמן כדורגל אתה יודע שהולך לעבוד בענף שהוא מאוד אמוציונלי, מאוד דינמי וקורים דברים שלא תמיד אתה בשליטה או מישהו בכלל יכול לשלוט בהם. הכדורגל לוקח אותך למקומות שאתה לא מצפה. אין ספק שהיו שבועיים מיוחדים, אבל עכשיו נרגע. חוזרים לשגרה וממתינים לאתגר הבא".
מימר המשיך וסיפר את הצד שלו בכל במה שהתרחש בבית"ר שהוביל לאותה יממה משוגעת: "אחרי שיוסי מזרחי סיים את תפקידו בבית"ר ירושלים, פנה אליי אלי אוחנה וביקש ממני להירתם למשימה על מנת להשאיר את בית"ר בליגה. יש לי עבר בבית"ר, גם עם אוחנה וגם עם הרבה אנשים במועדון. אני מאוד אוהב את המקום הזה, הצלחתי בו. בית"ר זה מועדון שמאוד חשוב לכדורגל, הסכמתי לבוא בתנאי אחד - שיהיה שקט כלכלי. הבנתי שהשחקנים לא צפויים לקבל משכורות, זה היה מאוד מקשה על המשימה. לא ראיתי לנכון להגיע במצב הזה. דיברתי מספר פעמים עם אוחנה, אמרתי לו שכשיסתדרו הדברים הכלכליים, אני אבוא בכיף. לקח לזה כמה ימים. דיברתי עם יונגר, הנאמן של חוגג, הוא נתן לחתימה את ברכת הדרך וכן להביא 2-3 שחקנים. לי זה אמר שאם הנאמן של הבעלים מאשר את זה, אז גם הבעלים מאשר את זה. כשהייתה עסקה עם עם ג'קי בן זקן והכסף היה אמור להיכנס, קיבלתי שיחה מאוחנה: 'צא לדרך, תתחיל לחפש שחקנים. מבחינתי אתה המאמן הבא של בית"ר'".
למרות השיחות עם אוחנה וחוגג, מימר עדיין חיפש בטחונות כדי לא להתבזות: "לפני האימון הראשון הייתה לי שיחה עם אוחנה ושאלתי אם זה אמור להיסגר ב-100% כדי שלא נעשה צחוק מעצמנו. שאעביר אימון ואחר כך אלך הביתה. מבחינת אלי (אוחנה) זה היה 100%, ראיתי את זה בעיניים שלו שהוא מאמין מאוד שהדברים יסתדרו. הלכתי, הוא הציג אותי בפני השחקנים, העברתי את האימון הראשון ובסוף האימון התקבלה הודעה שהעסקה נפלה ועוד פעם חוזרים לבלאגן הכלכלי. זה מבחינתי מה שהכי לא רציתי להיכנס אליו, אני רציתי שחקנים שקטים. פניתי לאוחנה אחרי האימון, שאלתי אותו מה עושים והוא אמר 'תן לי שעתיים לנסות להביא כסף מכיוונים אחרים'. אמרתי לו שאין בעיה ואני אמתין. אחרי שהסתיים האימון ואוחנה ביקש ממני לחכות שעתיים-שלוש על מנת למצוא דרך אחרת להכניס כספים למועדון, הסכמנו שנמתין ונראה מה קורה".
ואז הגיע הטוויסט בעלילה. מימר: "כשנסעתי הביתה מהאימון, התקבלה ההודעה שחוגג פנה לאבוקסיס. בעצם הבנתי שהבעלים רוצה מאמן אחר. מבחינתי כשהמצב הוא כזה, ולא מאוחדים בדעה שלהם בהנהלה, אז אני באמת לא רוצה להיות במקום כזה. זה לא נכון להיות במקום כזה. צריכה להיות אחדות. שלחתי הודעה לאוחנה שאני מוותר על הדבר הזה, למרות שמאוד האמנתי ועדיין אני מאוד מאמין שבבית"ר יש סגל שחקנים טוב ואם יתנו שקט כלכלי, אין לי ספק שהקבוצה הזו תישאר בליגה. במהלך הקריירה שלי הגעתי ארבע פעמים לקבוצות שהיו מתחת לקו האדום ובמצבים הרבה יותר קשים, ונשארנו ליגה. לא היה לי ספק שאפשר להשאיר את בית"ר בליגה. יש שם שחקנים מאוד איכותיים, שחקנים שחצי ליגה הייתה לוקחת אותם בשנייה. הם מספיק טובים בכדי להישאר בליגה".
הסיטואציה עם מימר רק מדגישה את הכאוס בו נמצאת בית"ר, עם בעלים מקורקע בעקבות האשמות חמורות, לכאורה, שעומדות נגדו: "לא נפגעתי. אחד הדברים שלמדתי בכדורגל זה לשלוט ברגש, לא לתת לזה להשפיע יותר מדי, אלא לעשות מה שטוב לי ונכון לי ולהמשיך הלאה. חתמתי על חוזה עם סעיפי יציאה, וכל עוד הוא לא נכנס לתוקף, מבחינתי הוא לא מעניין. גם אם יש לי אפשרות לתבוע, זה לא משהו שאני מחפש. לאורך כל הדרך לא היה לי קשר עם חוגג. היה לי קשר רק עם יונגר, שהוא הנאמן. זה לא משנה אם זה יוסי (אבוקסיס) או מאמן אחר, ברגע שההנהלה או הבעלים, שבעצם הוא קובע, רוצה מאמן אחר, זו הקבוצה שלו והוא קובע כרגע. ראיתי את התשוקה של אלי אוחנה והרצון לסדר את העניינים שם, בית"ר זו לא עוד קבוצה, במיוחד אחרי שהייתי שם ויש לי הרבה חברים שם. גם אני מאוד מאמין בקבוצה, שאפשר להשאיר אותה בליגה".
"המערכת טובה, אוחנה, לדעתי, הוא לא עשה לי משהו רע. כשהוא קרא לי, הוא עשה זאת בלב שלם וראיתי בעיניים שלו שהוא מאוד מאמין שנצליח יחד במשימה הזו. לא כל הדברים תלויים באוחנה. יש בעלים שהלך לכיוון אחר ואין לאלי הרבה מה לעשות פה. הוא עובד במערכת ולא הבעלים של המערכת. אין לי טיפת כעס, קיבלתי המון הודעות התנצלות מאנשים בהנהלת בית"ר וגם מאוהדי בית"ר על מה שקרה, הם מאוד מעריכים. לאמן את בית"ר בכל סיטואציה זה משהו מיוחד, רק מי שהיה שם מבין את זה וזו הסיבה שהחלטתי ללכת לדבר הזה. אני לא חושב שנפגעתי תדמיתית, כי מבחינתי התנהלתי כמו שצריך, לא קפצתי על המציאה מהרגע הראשון, רק אחרי שבוע ואחרי שידעתי שהעניינים הכלכליים אמורים להיסגר, החלטתי ללכת לשם".
אבל האימון שהעביר מימר בבית"ר לא היה הדרמה היחידה שהוא חווה העונה. עד לא מזמן נדמה היה שהוא ובני סכנין בדרך לחתונה ארוכת טווח, בעיקר לאור ההצלחה המקצועית שהוא חווה. אבל הרומן הזה החזיק מעמד רק שנה, ומימר עזב, הפעם מיוזמתו: "סכנין זה סיפור יפה. כשפנו אליי, הם היו במקום האחרון בליגה, הסיכויים היו מאוד נמוכים להישאר. הסכמתי לאתגר, ראיתי בסכנין מקום עם פוטנציאל מאוד גדול, מעבר למה שהיה שם בשנים האחרונות. לשמחתי, למרות הקשיים, הצלחנו להשאיר את הקבוצה בליגה. פה התחיל מסע יפה יחד עם המועדון לשנות את ההתנהלות של סכנין".
מימר סימן את המקום בו התחיל השינוי בסכנין: "בסכנין של השנים האחרונות, למרות שהיו שחקנים טובים ומאמנים טובים, הם נלחמו נגד הירידה ואפילו ירדו ליגה. אני חושב שהיינו חייבים לשנות משהו כדי ללכת למקומות אחרים. אני סימנתי את זה שצריך לשנות התנהלות ולתת תנאים יותר מקצועיים במועדון, כדי שהמועדון יתעסק יותר בכדורגל ופחות בדברים אחרים. לשמחתי בירם כיאל באמת היה איתי יד ביד, עשינו המון שינויים במערכת מתחילת השנה. בנות שם חדר כושר ומועדון שאפשר לאכול בו ארוחת בוקר וארוחת צהריים בצורה מסודרת. הכי קשה היה לעבוד קשה בקיץ כדי שיהיה לי סגל איכותי ועמוק, לא כמו שהיה בשנים האחרונות".
"מהרגע הראשון ראית שיש קבוצה שיכולה לעמוד במטרה שהוצבה, להיות בפלייאוף העליון. הצלחנו להעביר בבקרה את הסגל לפני המשחק הראשון בגביע הטוטו, דבר שלא קרה בסכנין המון שנים. כבר בגביע הטוטו התחלנו להתחבר. פתחנו את העונה מצוין, מכבי ת"א עם הניצחון, ב"ש תיקו ומכבי חיפה הפסד מינימלי. בעצם זאת הייתה תחילת הדרך למסע יפה שהכותרת שלו: שינוי התנהלות. אני מבחינתי אמרתי שהדבר היחיד שיכול לעזור לסכנין זה שינוי התנהלות ורק כך אפשר להצליח".
למרות ההצלחה, בינואר התחילו חילוקי הדעות ומשם הדרך לפרידה הייתה קצרה: "לצערי, לאורך הדרך וגם לקראת ינואר ראיתי שהדברים חוזרים למסלול הלא נכון. חודש לפני פתיחת החלון התחלתי לעשות את ההכנות והיינו מוכנים לשינויים שהיינו צריכים לבצע במועדון כדי להמשיך ולהצליח. לא היה לי שיתוף פעולה והרגשתי שאני יותר נלחם מאשר משתף פעולה עם ההנהלה, זה גרם לאנרגיות לא טובות, חוסר כימיה ביני לבין ההנהלה. אני נוסע 4 שעות הביתה כל יום מהבית לסכנין כדי לעזור למועדון להצליח. כשהרגשתי שההנהלה ואני לא באותו ראש ולא באותה דרך, זה קצת כיבה אותי וגרם לי להיות מרוקן באנרגיות. באני מאמין שלי מי שקובע את הדרך זו ההנהלה, ואם אני לא יכול לשנות דברים אז יש לי שתי ברירות: או לסבול או לקום וללכת. יזמתי שיחה עם ההנהלה וכשראיתי שהדברים לא הולכים באותה הדרך, החלטתי שעדיף לנו להיפרד ונפרדנו בצורה מכובדת".
"לי היה חשוב, אחרי שהשלמתי שנה שלמה בסכנין שזה לא דבר שגרתי בסכנין, לא להגיע למקום של ריב עם ההנהלה. אני ביחסים טובים איתם וצריך לדעת לעזוב לפני שמגיעים לריבים וויכוחים. אני שלם עם זה וכנראה שגם ההנהלה שלמה עם זה וכנראה בגלל זה עזבתי בצורה מכובדת. אני חושב שכל מה שעשיתי בסכנין בשנה הזו היא הצלחה גדולה. גם ההישארות של סכנין בליגה בניגוד לכל הסיכויים, גם הבנייה של הקבוצה בעונה הזו - להיות כל העונה בפלייאוף העליון עם משחקים טובים ותוצאות טובות. חיברנו את האוהדים בחזרה לקבוצה, היו הרבה הצגות בדוחא. עשינו הרבה דברים יפים השנה ואני, מבחינתי, עדיין יכול לסמן את התקופה הזו כהצלחה גדולה, אחרי תקופה ארוכה סכנין בה לא חוותה הצלחות. אני מקווה שישלימו את המשימה, כי יש להם את כל הכלים להשלים אותה".
מימר נותן קרדיט גדול לשחקן אחד על ההצלחה של סכנין: "בירם, לפני שהוא שחקן כדורגל מצוין ברמות הכי גבוהות שיש בארץ, הוא גם עם אישיות נדירה, הוא לידר, הוא מנהיג, הוא לוקח את האנשים סביבו ומאחד אותם לכיוון המטרה. הייתה לו השפעה מאוד גדולה בשיחות עם ההנהלה. הוא עזר לי מאוד לייצב את המועדון, לייצר שקט. עזר לי בתחילת שנה עם הבאה של שחקנים, בשיחות עם שחקנים שרציתי להביא. בכלל, כיאל לוקח את המערכת למקום טוב. ככל שהוא ישאר שם תמיד תהיה סכנין ברמה גבוהה. לטעמי, אם המועדון הזה יתנהל נכון הוא יכול להיות בחבורת הצמרת לאורך שנים ולא באופן חד פעמי. המלצתי לכיאל, כשהיו לו הצעות אחרות, כן להישאר בסכנין. זה מאוד מזכיר לי את החזרה של אליניב ברדה לב"ש. זה משהו שגורם למועדון בוסט גדול, מרים אותו וסוחף למקומות טובים. אני חושב שאחרי שיסיים כדורגל, בירם יכול לנהל את סכנין בצורה טובה, זה הדבר הכי נכון לבירם ולסכנין".
אבל עם כל הכבוד לבית"ר ולסכנין, רגע השיא של מימר העונה היה דווקא כאשר הפך לדמות ב"בובה של לילה": "מבחינתי בובה של לילה היא אחת התכניות הטובות, לראות את כל הקוסמים שעושים שם עבודה נהדרת. חוויה לכל החיים. אני לוקח הכל בהומור, כשהייתי שם ודיברתי עם אסי ישראלוף הוא אמר לי שכשהוא התכונן לדמות, אין מה לחקות אותי כבנאדם כי אין בי דברים לא שגרתיים, הם יותר חיכו את המיתוג שלי כמאמן שמחליף קבוצה. עוד פעם, זה מיתוג. אם אתה מסתכל על הכדורגל, אני לא חושב שיש מאמן שלא מפוטר או מחליף קבוצות מהמאמנים הבכירים שיש בארץ. זה הענף שלנו וזה המקצוע שלנו. זה משהו שנוגע לכולם ולא רק בי. אני שלם עם מה שאני עושה ומבחינתי זה רק לצחוק מהדברים האלה".
כעת פניו של המאמן לאתגר הבא: "בכל מקום שעזבתי בקריירה שלי, אני יכול לחזור. אני עוזב בצורה מכובדת. אני בא ליהנות ולא בא לריב. לשמחתי הצלחתי בכל הקבוצות שעבדתי בהן, כל הקבוצות שקיבלתי מתחת לקו האדום נשארו בליגה. את בית"ר לקחתי לאירופה, את חדרה לקחתי נגיעה מהפלייאוף העליון. כל עוד יש לי אנרגיות טובות ויתנו לי לעבוד, אני בדר"כ מצליח. זה מה שחשוב לי בעצם. אני חושב שיש לי את הכלים להיות בקבוצה גדולה, אין מגיע בכדורגל. הענף הזה הוא מאוד דינמי. פוטרתי מכפ"ס לאחר שהתמודדנו נגד הירידה ואחרי שבועיים חתמתי בבית"ר והגעתי לאירופה, אין חוקים בכדורגל".
"מבחינתי כדורגל זו מחלה, זה לא משהו שבא כפרנסה רק. המקום שעושה לי הכי טוב בחיים הוא על המגרש, להכין קבוצה ולאמן קבוצה, לבנות קבוצה והדינימיקה עם השחקנים והמערכת. קיבלתי הצעות ממספר קבוצות בליגה הלאומית, זה לא מעניין אותי, כי אין לי את האנרגיות ללכת לליגה הלאומית. בבני יהודה לא פנו אליי ישירות, אלא כמה מעורבים. בני יהודה זה מקום שאני מאוד אוהב".
