(צילום: מאור אלקסלסי) (צילום: ספורט 5)
(צילום: מאור אלקסלסי) | צילום: ספורט 5
יוסי אבוקסיס והצמד דראפיץ'-את-ברדה היו הלהיט החם של העונה שעברה. שני מאמנים רעננים, שצמחו מלמטה, וסיפקו את סיפור ה"פיל גוד" האמיתי של העונה שעברה, שהיתה בסה"כ די דלוחה. ולכן, למרות הכושר הלא טוב של שתי הקבוצות, היתה ציפייה מסוימת סביב המשחק הערב (רביעי), בין מכבי נתניה להפועל באר שבע. אלא שהציפייה הזו נגמרה באכזבה מסוימת: בסיומו של משחק בינוני עד חלש, נפרדו נתניה וב"ש בתיקו 1:1 מאכזב.

הטבלה לא משקרת, וגם לא הנתונים: לשתי הקבוצות, ביחד, יש שני ניצחונות בעשרת המשחקים האחרונים. מה שמעיד שמאחורי היופי, או הזוהר היחסי שנדבק לשתי הקבוצות, יש בסופו של דבר מציאות די מבאסת. למעט בודדים, רוב השחקנים שעל הדשא הפגינו יכולת בינונית, והתקשו להגיע להזדמנויות של ממש. קיבלנו, בסופו של דבר, שער אחד מפנדל, ושער שני מהתקפה די מקרית עם כל הטעויות האפשריות. עד שנתניה נותרה בעשרה שחקנים, לא ראינו שליטה של איזושהי קבוצה.

הסיפורים המסעירים ביותר על המגרש, היו השחקנים שלא הגיעו, וכאילו סימלו את הפספוס של נתניה: חן עזרא, שחזר אחרי שנים ארוכות לנתניה, ורשם בכורה פושרת למדי, ללא השפעה אמיתית; ואלמוג כהן, שהגיע בקיץ עם הרבה חלומות על שדרוג ואתגר כלפי הצמרת, שפשוט עשה הכל כדי להיות מורחק - ובסופו של דבר, השיג את המטרה שלו עם צהוב שני בדקה ה-83. זה הסיפור כולו: קבוצה שחלמה גבוה, וניסתה להמשיך את הטיפוס לצמרת, אבל בסופו של דבר התעוררה למציאות של דשדוש, ואולי חוששת ממשהו גרוע יותר (ע"ע הדיבורים על עזיבתו של אייל סגל).
מנגד, הפועל באר שבע מתחילה להוציא את הקרוקס מהבוידעם. אבוקסיס ממילא לא הגיע כדי לייצר משהו אמיתי, אלא לעונה הבאה; ולמעט ז'וסווה, כנראה שגם השחקנים קיבלו ממנו את הוייב שהעונה בעצם נגמרה. זה לא ייגמר מתחת לפלייאוף העליון (בעיקר כי כל קבוצה שמחברת שני נצחונות ומאיימת עליו, חוטפת פנצ'ר וזזה אחורה), אבל היא לא תעשה יותר מדי גם בתוכו. שיר צדק רשם הופעת בכורה מחודשת בהרכב, אחרי תקופה ארוכה של היעדרות, אבל גם הוא לא הועיל ולא החסיר.

אז מה ייצר את האכזבה? ההגדרה המילונית שלה, היא הפער בין הציפיות למציאות. מחדרה או רעננה אנחנו כבר לא באמת מצפים לאיזשהם ניצוצות התקפיים (למרות שהיי, תראו את אליאל פרץ); לנתניה וב"ש, לעומת זאת, יש לפחות על הנייר איזשהו פוטנציאל. איזושהי יכולת (שמדי פעם גם באה לידי ביטוי) לעשות משהו. לספק הצגה לקהל. לפחות הערב, זה היה נראה הרבה יותר קומדיה של טעויות.