בגיל 23 נראה היה שאופיר קריאף בדרך להפוך לכוכב בכדורגל הישראלי. הוא היה קפטן בית"ר ירושלים, כבש שער ניצחון מול אנגליה ביורו הצעירות ונחשב להבטחה גדולה. חלפו שלוש שנים והקשר מוצא את עצמו ללא קבוצה אחרי חצי שנה בה מיעט לשחק בעירוני קרית שמונה. את משחקי המבחן וגביע הטוטו הוא החל כשחקן הרכב, אך אז משהו השתבש ואחרי סאגה ארוכה, הגיעה להבנות עם המועדון הצפוני על שחרורו. בראיון לתכנית הרדיו "חמש באוויר" הוא התייחס לעזיבה: "אני יוצא לדרך חדשה. זה לא היה סיוט. היה פחות נעים. אני בן אדם אופטימי ותמיד מסתכל על הצד החיובי. אם הייתי יודע דברים בדיעבד, הייתי עושה דברים אחרת. באתי במטרה מסוימת לק"ש ולצערי זה לא צלח מבחינת כולם".
הקשר ניסה להסביר את הסיטואציה שנוצרה: "אני לא יודע מה קרה מבפנים. החליטו יום לפני היום האחרון של חלון העברות שאני לא בתכניות. היה לי מאוד קשה למצוא קבוצה ביממה האחרונה של חלון ההעברות", עוד הוסיף: "אני הבנתי מסילבס שהוא מאוד רצה אותי. הוא ניסה להביא אותי לקבוצות שהוא אימן בעבר, אבל יש בעל בית שהוא קובע הכל וכולם צריכים להתיישר לגביו. אין לי מושג למה איזי לא רצה שאני אשחק. יכול להיות שהוא התאכזב ממני, לא הצלחתי להביא את מה שציפו ממני בעונה שעברה. ברגע שאתה מסומן, אז אתה לא יכול להצליח במועדון".
בשלב מסוים עלו שמועות על חזרה אפשרית של קריאף לסגל: "הבנתי שהשחקנים באו לחיים וביקשו ממנו שאחזור לשחק, אבל זה כבר היה בנקודת אל חזור. אין מה לעשות, לפעמים דברים לא מסתדרים. סוג של אנטי כזה". הקשר סיפר על התחושות: "זה קשה מאוד לשבת חצי שנה ביציע. זה אחד הדברים הכי קשים שהיו לי בחיים. לא משנה מה יקרה, אתה לא חלק מזה. ידעתי שזה לא יעזור גם אם אדפוק בדלת. זה לטחון מים. גם אם הייתי חוזר ידעתי שהיו מחפשים אותי על כך שלא הייתי טוב".
קריאף השווה בין ק"ש של העונה לזו של העונה שעברה: "בשנה שעברה היינו קבוצה יותר טובה מבחינת ניסיון של שחקנים. זו קבוצה מאוד מוכשרת, אבל חסרת ניסיון. ליד חבר'ה צעירים צריך שחקנים עם ניסיון שינווטו אותם כמו שצריך. מול אשדוד אתה מוביל בבית 0:1 עד דקה 80, ואתה יורד מנוצח. זה לא יכול לקרות. השחקנים מפנימים את זה שהם כשלון. הם מפחדים שזה ימשיך ככה. זה אולי מועדון לא מתוקשר, אבל יש פה קבלות שצריך להביא בטח לאור התקציב המטורף שהעמידו כאן השנה".
על בעלי ק"ש, איזי שרצקי, אמר השחקן: "הוא מונע מרגשות. יש לו תשוקה של ילד. יכול להיות שאנחנו לא מסכימים על ענייני כדורגל. אתם יודעים מה עברו השחקנים האחרים שהיו מנודים בקבוצות אחרות, אבל זה ממש לא היה המצב. נתנו לי את ההרגשה הכי טובה. קיבלתי את היחס הטוב ביותר וזה חשוב".
אחת הפניות שקיבל הקשר הייתה מהפועל ת"א. קריאף: "היה דיבור, אבל ליגה לאומית וגם עם העבר שלי בבית"ר זה מקום שקשה לי להאמין שאוכל לשחק שם. הייתי סמל בבית"ר, לא נראה לי זה אפשרי. לא נראה לי אני אצליח לשים את החולצה האדומה. זה בעייתי", לטענתו הוא פוסל את המהלך לא בגלל אוהדי בית"ר: "זה לא דווקא האוהדים, זו תחושה אישית. אני לא בטוח שהקהל של הפועל ירצה אותי. אני בגיל 26 ואני רוצה לבוא למקום עם שקט. אני לא בטוח שיהיה לי את השקט לשחק".
קריאף, כאמור, היה סמל בבית"ר והוא התייחס לאופציית החזרה: "אין לי מושג. לא דיברנו עדיין על אופציות. בית"ר זה הבית, אבל אני צריך לחשוב לאיפה תהיה האופציה הכי טובה בשבילי. כי התגעגעתי לכדורגל". מה היעד הבא? "כל קבוצה ששואפת לצמרת מבחינתי זה יהיה מצוין. הלוואי שאני אוכל לחזור לעצמי דווקא בצמרת. היה דיבור עם הפועל חיפה בתחילת השנה. אני 9 שנים בליגת העל, אחרי חצי שנה שלא שיחקתי ולא בגלל פציעה, אני חושב ששבוע-שבועיים אני אחזור לעצמי".
כמי שגדל ב"טדי" הוא התייחס למערכת היחסים בין הקהל למאמן, בני בן זקן: "לא יודע מה הקהל רוצה. אין לי מושג. אני מקווה שלאט לאט ילמדו להכיר אחד את השני". בשבת בית"ר ירושלים מגיעה לק"ש והקשר לא בוחר צד: "אני בעד עצמי. בית"ר יכולה לקחת אליפות". לסיום שחרר קריאף אולי רמז ליעד הבא שלו: "כשנפצעתי במכבי חיפה, השיחה הראשונה שקיבלתי הייתה מאלי טביב ממיאמי".
