בגיל 38 ואחרי קריירה של 20 שנה בליגה המקצועית, יניב לביא החליט לתלות את הנעליים. הבלם, שהספיק לשחק ב-7 קבוצות במהלך הקריירה, והיה מזוהה בעיקר עם עירוני קרית שמונה, במדיה שיחק לא פחות מ-9 שנים, החליט לפרוש בגלל פציעה עליה לא הצליח להתגבר. לכבוד הפרישה המרגשת והפרידה מהענף אותו כל כך אוהב לביא אחרי 20 שנה, החלטנו לערוך עימו ראיון מיוחד. 20 שאלות לכבוד סיומן של 20 שנות כדורגל.
1. איך היית מסכם את הקריירה?
"אני מאוד מסופק מהקריירה שהייתה לי, נהניתי מכל רגע. גם בגיל 38 הערכתי את הקריירה שלי כמו בגיל 20, שמח שהצלחתי להשפיע על כל קבוצה שהייתי בה. הכרתי הרבה חברים ושחקנים שנהניתי לשחק איתם".
2. תאר את הקריירה שלך במילה אחת.
"תענוג".
3. מהו רגע השיא?
"כשהגעתי לאירופה עם קרית שמונה. בשנה הקודמת עלינו ליגה ואז פתאום זכינו להגיע לאירופה".
4. רגע השפל?
"הפציעה בברך העונה, שלמעשה סיימה לי את הקריירה כשחקן".
5. יש משהו שאתה מצטער שלא הספקת בקריירה?
"תמיד יש תחושת פספוס על זה שלא הגעתי לקבוצה גדולה כמו מכבי תל אביב או מכבי חיפה, למרות שהייתי מאוד מסופק בכל הקבוצות שהגעתי אליהן".
6. מהי ההחלטה הכי נכונה שלקחת בקריירה?
"היו כמה. רוב ההחלטות שלי הרגישו נכונות כמו המעבר לקרית שמונה איתה גדלתי, המעבר שלי לרמת השרון וגם המעבר לרעננה. כל אחת מההחלטות האלה היו מוצלחות בעיניי".
7. השחקן שהיה הכי קשה לשמור עליו?
"ערן זהבי. אין ספק".
8. השחקן שהכי נהנית לשחק איתו?
"אין שחקן אחד, אלא שניים. בן ווהבה ובן בנימין. את ווהבה לא הכרתי כשהגעתי והיה לי כיף לשחק איתו כי הערכתי את המקצועיות שלו, גם מבחינה פיזית ומנטאלית הוא מדהים. ההנאה שלי ממנו היא כי הוא אוהב ללמוד כל הזמן איך להשתפר. גם בן בנימין הוא מיוחד מאוד בעיניי, למרות שלא שיחקנו באותו התפקיד אני תופס ממנו מאוד".
9. המאמן שהכי אהבת לעבוד תחתיו?
"חיים סילבס, גם בגלל הקרבה שיש בקבוצה הזו. היה לי חיבור עם אשר וזה גרם לי להרגיש מאוד מחוייב. את חיים אני מרגיש כל הזמן גם בתור חבר וגם מבחינה מקצועית. שיחקנו ביחד בעבר והוא חבר טוב. יש בו שילוב של אישיות גדולה ומקצועית, אני מאוד מעריך אותו. הושפעתי מאוד גם ממנחם קורצקי ומרן בן שמעון, אבל החיבור לחיים הוא המורגש ביותר".
10. האם תרצה להיות מאמן?
"כרגע כן, אבל יש לי עוד הרבה ללמוד ודרך ארוכה לעבור כדי להיות הכי טוב ובשביל להיות הכי טוב אני צריך לעבוד".
11. לאיזו קבוצה הכי התחברת?
"במהלך הקריירה התחברתי לקרית שמונה, רמת השרון ורעננה אבל ברעננה תמיד הרגשתי יותר חופשי. התחברתי לשחקנים האחרים מהר והרגשתי שאני מצליח להשפיע על החברים שלי לקבוצה בצורה חיובית".
12. מה דעתך על מעמדו של הכדורגלן הישראלי?
"הרבה אנשים אוהבים להעביר ביקורת, אבל לדעתי הם לא צודקים. המקצועיות של שחקני הכדורגל נמצאת בעלייה, במיוחד בשנים האחרונת. אי אפשר לשנות דברים מהר, זה תהליך ולוקח זמן".
13. מה דעתך על מעמד המאמן הישראלי?
"אין ספק שמצב המאמן כרגע הוא שהוא מרגיש כאילו יש לו חבל על הצוואר, אבל מאמנים צריכים לדעת להסתדר עם המציאות הזו. זה המצב ולא רק בישראל, אלא בעוד הרבה מקומות. מי שיידע להתמודד עם הלחץ - צריך להיות מאמן".
14. אתה מרגיש פספוס שלא יצאת לשחק בחו"ל?
"לא, כי בתקופתי לפני עשר שנים לצאת לחו"ל היה דבר שונה ויוצא מן הכלל, אולי שלושה או ארבעה שחקנים יצאו אז וזה לא היה שכיח כמו היום, לכן אני לא מצטער. כיום, בגיל 30 והלאה, כבר הרבה יותר קשה לצאת לקבוצה בחו"ל".
15. אם לא כדורגלן, מה היית עושה בחיים?
"אולי הייתי מתעסק בנדל"ן, אבל זו שאלה קשה כי אני לא רואה את עצמי מתעסק במקצוע אחר".
16. אם לא בלם, באיזו עמדה היית משחק?
"מגיל צעיר הייתי מקובע על העמדה הזו, כבר מגיל 6, כך שאין עמדה אחרת עבורי".
17. מהן היתרונות הכי גדולים של ספורטאי?
"שגם בגיל מאוחר עדיין נשארת הפיזיות והאתלטיות".
18. דעתך על מצבה הרע של מכבי נתניה, הקבוצה בה גדלת?
"המצב שלה קשה מאוד. גם מבחינת ניהול, קשה לי לקראות אותם נשארים כרגע בליגה למרות שבכדורגל הכול אפשרי. נתניה זה מעודון גדול שגם אם יירד הוא יעלה בחזרה ואני צופה שהוא יתרומם מהמקום הלא נעים בו הוא נמצא".
19. איך יראה סדר היום שלך עכשיו?
"(צוחק...) אני מאמין בעבודה קשה, אנסה למלא את היום שלי בכמה שיותר תכנים, היום שלי יהיה עמוס בינתיים בהרבה מחשבות ובהמשך הכל פתוח, מי יודע".
20. לסיום, הרגע הכי מוזר בקריירה שלך?
"המהלך של אשר אלון, עם פיטוריו של חיים סילבס לשלושה ימים. מהלך מוזר".
