"מה שקרה לי במכבי חיפה, אין לי הסבר. לא הצלחתי לחבר שתי מסירות, לא הצלחתי לרוץ מהר. פתאום בלמים שהייתי מהיר מהם בפור של חמישה מטרים נראים לידי אתלטים. הייתי בליגה האנגלית, בבונדסליגה, בליגה הצרפתית, שיחקתי מול השחקנים הכי טובים בעולם, במגרשים הכי גדולים שיש ולא הרגשתי כל כך קשה, כל כך חסר אונים כמו שהרגשתי במכבי חיפה מול קבוצות מרכז טבלה בליגה הישראלית, לא מאחל לאף אחד תקופה כזו, הכל התפוצץ לי בפנים.
"היו לי תקופות במכבי חיפה שלא רציתי לקום בבוקר. זה המקצוע שאני הכי אוהב ולא טוב לי. יקראו עכשיו באתר שלכם ויגידו איך הוא מדבר? החיים שלו הכי טובים, אבל רק מי שנמצא בנשמה שלי יודע שלא נהניתי בכדורגל. הייתי אומר לאנשים - אני רוצה להיות פקיד בבנק או לעבוד באיזה נגריה שם יש אנשים שמחים, לא נהניתי".
מעטים השחקנים שמסוגלים להיות כל כך כנים. להתמודד עם כישלון ולהסתכל לו בפנים. מעטים הראיונות שאתה קורא, ולאחר מכן הם עדיין מהדהדים לך בראש. הראיון שתקראו עכשיו עם איתי שכטר הוא אחד מהבודדים שגורמים להרגשה הזו. הוא לא בוחל במילים, לא חושב לפני שיורה, מוציא את כל מה שיש לו בבטן. במציאות של הכדורגל הישראלי, בה כדורגלן בעיקר מדבר בקלישאות כדי לצאת בסדר עם מעסיקיו, שכטר הוא שונה ואולי על זה צריך להעריך אותו יותר מהכל. במציאות שבה כל שחקן, בטח כזה שחוזר על תקן כוכב מאירופה, מרגיש שהכל יבוא לו בקלות אבל לשכטר קרה בדיוק ההפך. בראיון בלעדי לאתר ערוץ הספורט, ביום הולדתו ה-29 החלוץ פותח הכל. הימים הקשים בחיפה, המחשבות על המשך הקריירה, הבדיחות על חשבונו ברשתות החברתיות, הלילות חסרי השינה, הילדים ששאלו שאלות ללא תשובה, הוויתור הכספי, המעבר לבית"ר, התודה לטביב, הכדור שחזר להיכנס לרשת והחיים החדשים שוב כשחקן כדורגל.
"לא ישנתי בלילות"
"אני לא מצטער שהגעתי למכבי חיפה", אמר שכטר בלי טיפת חרטה, "זה אחד המועדונים הכי גדולים בארץ. נתנו לי את כל הכלים להצליח. אולי הייתי צריך לקבל יותר זמן מהמערכת ומכולם. אולי טיפה יותר שקט, אבל בכדורגל צריך תוצאות ולא הבאתי תוצאות במשחקים ששיחקתי. קיבלתי אדומים והיתה שרשרת של משחקים לא טובים. יצאתי החוצה הקבוצה ניצחה, פתחתי והקבוצה הפסידה. מה שהיה הכי קשה לי במכבי חיפה זה שהילד שלי היה בא אחרי משחק ואומר לי אבא עשית גול ועניתי לו 'לא עשיתי גול'. יום אחד הוא התעורר בלילה ובא אלינו למיטה ושאל אותי 'נו אבא עשית גול' ושוב אני אומר לו 'לא אבא לא כבש'. כשחתמתי בבית"ר הילד התעורר ובא אלי ושאל אותי אבא עשית גול אמרתי לו כן ליאבי עשיתי גול זה ריגש אותי מאוד.
"הייתי מתייעץ הרבה עם בורא עולם. כשיש לך התבודדות עם בורא עולם הוא אומר לך כל דבר בזמנו. אני אמרתי זה יבוא. אם צריך לשנות קבוצה וצריך לוותר על 30 40 אלף שקל בחודש אני אוותר בשביל לחזור. הרי גם יכולתי להיות ראש קטן להגיד אני נשאר במכבי חיפה ולא עבור לשום מקום ושישימו אותי ביציע. אמרתי לא! דיברתי לעצמי ואמרתי אני אוותר על כסף, אסע כל יום שעה וחצי לירושלים ואראה לכולם מי אני ועשיתי את זה".
פעם אחת אנחנו רוצים להבין. מה קרה לך בחיפה?
"גם לי אין הסבר הגיוני. כשהגעתי למכבי חיפה חצי השנה הראשונה היתה טובה. מחנה האימונים עם רוני לוי היה אחד הכי טובים שהיו לי. אחר כך המשכתי לא טוב והקהל כבר לא היה מרוצה. עוד לא עברה דקה אחת, שני פסים לא טובים וכבר היו רעשים, היה לי קשה להכיל את זה. במכבי חיפה היו ימים שלא ישנתי בלילות, לא היה לי דבר כזה בחיים. לא מצליח לעצום עין. אני לא הבאתי 20 אחוז מהיכולת שלי. לא מבין איך דברים לא מתחברים לי, הכי פשוטים. כל תאקל אני מפסיד. אני נופל יותר מדי, אני לא מעורב במשחק. אני עושה רק הגנה. אני נראה כמו שחקן שיותר הורס ולא עוזר, זה חונק אותי ואז אני נכנס לאוטו ואומר לעצמי איתי זה לא אתה! כאילו את מי אתה מנסה לשקר זה לא אתה. אתה כן מנסה להיות עזר, אבל אתה לא שחקן של עזר, אתה שחקן מוביל. אם לא תביא את מי שאתה, לא תגיע לשום מקום. ואז בא עוד משחק ואני אומר 'היום איתי תביא את עצמך' ועוד פעם לא מביא את עצמי".
"פתאום אני לא במשחק, לא נוגע בכדור"
צחקו עליך ברשתות החברתיות.
"צחקו עליי וגם בתקשורת נתנו לי בראש. לעיתים בצדק, אבל לפעמים יצאו מפרופורציות. היו מצבים שכתב לדוגמא אחרי משחק מול מכבי תל אביב בבלומפילד נתן לי ציון 2 ורשם 'לא קשור לענף'. אפשר לרשום, אפשר להביע עמדה, אבל לא מגיע לי בתור שחקן שעשה משהו בכדורגל להגיע לרמה כזו של תקשורת, להגיד שאני לא קשור לענף, נו באמת. מה לא אמרו עליי. אמרו אפילו שאני 'סוס מת', שגמרתי את הסיפור. זה כבר הגיע למצב של בדיחות ברשתות וסרטונים, אבל תמיד ידעתי שזה חלק מהכדורגל וחלק משחקן נבחרת ושחקן שמצפים ממנו".
נעלבת מהדיבורים האלה?
"אלה הדברים הכי קשים שהיו לי. במכבי חיפה גם שלא הלך לי תמיד נתתי את הכל. רציתי, אף פעם לא זרקתי ואמרתי מקללים אותי ויורדים עליי אז אני מוותר. תמיד נתתי הכל מהאימון הראשון ועד האחרון. אני לא חושב שרבתי עם מאמן בקריירה שלי, גם אם לא תמיד הסכמתי אף פעם לא הסתכסכתי עם מאמן. גם אם הייתי צריך להגיד משהו למאמנים הייתי אומר בדרך הנכונה ותמיד ידעתי לשמור על דעת המאמן ועל ערכים של כבוד".
בקבוצות בהן שיחקת היית דומיננטי. אולי זה מה שפגע בך בחיפה?
"הביאו אותי במכבי חיפה למצב שבו הייתי עוד אחד והמשחק לא היה עובר דרכי והפעולות שלי ללכת לקווים, לעשות דריבל ואחד על אחד לא קיימים. אני יודע שגם בבית"ר יהיו לי משחקים לא טובים אבל תמיד אהיה במשחק. במכבי חיפה פתאום חצי שעה אני לא במשחק, לא נוגע בכדור, רק יורד להגנה. אני זוכר שאמרתי לשחקנים בחדר הלבשה במחצית ראית איך עליתי לכדור בגובה? אבל מה זה עליתי בגובה, זה הדברים שאני מביא? אני צריך להביא איתי גול, להביא שמחה, לעשות גליץ', להטריף את כולם, אבל זה הכדורגל. למדתי מהתקופה הזו".
אמרו שאתה לא שווה את הסכומים.
"הרבה אנשים לכלכו ושאלו אותי איך אני מגיב, אז אני אומר 'אין לי איך להגיב'. לא הייתי מספיק טובף אני מבין גם את הקול הזה כי אתה מרוויח הרבה כסף ולא מביא תוצאות ודברים לא באים. בתקופה שלי במכבי חיפה אני יכול להגיד מה שאני רוצה, אבל לא הייתי שווה אפילו 10-15 אחוז מהיכולת שלי. לא נתתי למכבי חיפה מבחינה מקצועית ומבחינה כלכלית מה שהם נתנו לי. אני לא בא ואומר עכשיו הרביצו לי, שתו לי, אכלו לי. הייתי צריך להיראות הרבה יותר טוב".
אתה לוקח אחריות אבל לחיפה לא היתה השפעה על היכולת שלך?
"היו מצבים שבהם הייתי צריך לקבל יותר שקט מהמערכת, אולי טיפה יותר ביטחון. אולי רצף. שיבואו ויגידו לי אתה החלוץ הבכיר, בך אנחנו לא נוגעים. כשקיבלתי את הדברים האלה במקומות אחרים אז גם החזרתי. יכול להיות שבמכבי חיפה סיר הלחץ הוא יותר חזק. אולי התחרות שם היא יותר קשה".
"לא חגגתי מול חיפה בשביל נקמה"
מה לא דופק שם?
"יש משהו שקשה להסביר. המועדון מתנהל בצורה הכי מקצוענית שיש. תנאים מעולים, אנשי מקצוע טובים, 25 אלף אוהדים בכל משחק, איצטדיון מדהים. יש שם שחקנים שלא מביאים 30 או 40 אחוז מהיכולות שלהם וזה לא מובן. זה מועדון שחייב להיות בצמרת, ומועדון נפלא בשבילי".
בעונה הבאה אתה אמור לחזור לשם.
"בוא נראה מה יהיה. האופציה היא של אלי טביב והוא זה שצריך להחליט. אני שחקן של מכבי חיפה ואם אצטרך אחזור ואתן את הכל".
אז למה חגגת כשכבשת מולם?
"אני יכול להישבע שלא חגגתי בשביל סוג של נקמה, פשוט לא הבקעתי תקופה. חגגתי כי חזרתי למרכז העניינים. פתאום הלב שלי נפתח, לא באתי להתריס".
מה תגיד לאלה שאומרים שהיתה לך עונה טובה אחת בקריירה?
"אני לא מסכים. ברור שהמספרים בשנתיים האחרונות לא טובים אבל הזיכרון של אנשים פה קצר. התחלתי בנצרת עילית ואז עברתי לנתניה והייתי בורג חשוב בקבוצה שכל שנה הגיעה לאירופה, ומתקרב לדו ספרתי בכיבושים ובישולים כל שנה. שחקן הרכב ב-30 משחקים וזה בתור ילד צעיר בן 20. היו לי שנים מדהימות בהפועל ת"א, זכיתי בדאבל ועשיתי עונה מהסרטים, כשעונה שניה היתה עוד יותר טובה.
"הבקעתי בזלצבורג במוקדמות ליגת האלופות ולצערי פרקתי את הכתף, ועדיין כנראה שהייתי מספיק טוב כדי שקבוצות באירופה ייקחו אותי. לצאת לליגות הכי קשות בעולם ולהיות חלק ממועדון כמו סוונזי וחלק מקבוצה בבונדסליגה ולהבקיע ארבעה שערים, לשחק בליגה הצרפתית לא בגלל העיניים היפות שלי זה לא הולך ברגל. נכון שאני חלוץ וחייב להבקיע שערים, אבל הקריירה שלי היתה ועדיין מדהימה. יש לי למעלה מ-60 גולים פה".
"הרבה אנשים לא ראו אצלי את האור בקצה המנהרה"
אבל היתה תחושה שתגיע רחוק יותר.
"התקופה שלי בגרמניה היא פספוס כי הקריירה שלי נבנתה הכי טוב בעולם. מקבוצה קטנה נצרת עילית לנתניה ואז להפועל ת"א, להצלחות באירופה ולהופעות ושערים בנבחרת. פתחתי את העונה בגרמניה בצורה אדירה, כבשתי שלושה שערים וראיתי את עצמי כבר במקומות אחרים. אין לי ספק שיכולתי להצליח יותר ברמות הגבוהות יותר".
מיהרת לחזור?
"נאנט לא רצו שאלך. היה לי חוזה לעוד שנה וחצי אבל חזרתי למכבי חיפה, גם בגלל המצב הביטחוני וגם בגלל הגעגועים הביתה. קצת ויתרתי לעצמי. יכול להיות שהייתי צריך לעשות הרבה יותר כדי להישאר בחו"ל ולהילחם, אבל מבחוץ זה נראה אחרת. תשמע, לא הייתי בברית של הילד שלי. אז נכון שאולי יש כאלה שיגידו איזה אפס, איזה לוזר, אבל זה קשה. היתה אנטישמיות גדולה בצרפת, אשתי לא יצאה מהבית. אז נכון שאתה מרוויח כסף אבל בסופו של דבר אתה לא חי לבד. ההצעה ממכבי חיפה קרצה לי ואני לא מצטער על כלום. כל יום אני שאני קם בבוקר אני מאושר. כל יום אני מתפלל ומודה לאלוהים ואומר לו תודה על כל דבר. על הפחות טוב ועל היותר טוב. יש כאלה שמגיעים לפסגה בחיים ואומרים למה לא ככה ולמה לא ככה ומתלוננים. אני חושב שגם מתקופות קשות אתה צריך לדעת ליהנות. הקריירה עוברת לנו מהר, צריך ליהנות מהדרך".
היו גם הצעות ממכבי ת"א והפועל ב"ש. למה חיפה?
"נולדתי בצפון, מכבי חיפה בשבילי היה המועדון הכי טוב שיש והיום אני מאושר עוד יותר בבית"ר ירושלים".
אלי טביב לקח הימור איתך.
"אלי טביב לקח החלטה אמיצה וטובה. אני גאה בו ואני צריך להחזיר לו על זה, בכל אימון ובכל משחק. אני מרגיש טוב בבית"ר, קיבלו אותי מדהים ונתנו לך אהבה, ואני סוג של שחקן שברגע שמקבל אהבה וחום, אני לא יכול שלא להחזיר. הקהל של בית"ר החזיר לי את האהבה לכדורגל. אני בן אדם שאוהב את המשחק ואם תגיד לי יש בחוץ 2 על 2 אני יוצא לשחק כדורגל".
בבית"ר חזרת גם לכבוש שזה הכי חשוב לחלוץ.
"נכון, אבל אם הייתי נותן כמה גולים מקו השער הייתי אומר בסדר, זה עדיין לא זה אבל אני מרגיש שחזרה לי התנועה במגרש, שחזרו לי הסיבובים, שחזרה לי חדוות המשחק. בשבילי זה יותר מגולים, הגולים זה רק נותן לי עוד קצת כדי להבין שאני בדרך הנכונה".
מרגיש שהשתקת פה לא מעט פרשנים?
"הרבה אנשים לא ראו אצלי את האור בקצה המנהרה. אם אני מאושר ממשהו זה שהחזרתי את החיוך בשבילי ולאנשים שהיו לידי בתקופה הארוכה הזו. אנשים שקרובים אליך כמעט שנה שלמה אומרים אולי קרה לו משהו? אולי הוא נפצע בברך? הילדים שלי ליאב ורוני שנולדו לי נתנו לי המון דברים בחיים. הייתי חוזר הביתה אליהם ולאשתי ליז והם נתנו לי את הכוח להמשיך".
העברת מסר ברור שייקחו אותך בחשבון לנבחרת?
"בכושר שאני נמצא היום, אז כן אני מתאים לנבחרת. אם אני בכושר טוב אני שווה נבחרת. אמרו שאני סוס מת וגמור אבל עכשיו אני בן 29 וזה הגיל שאני צריך להיות בשיא שלי גם מבחינת ניסיון. זה הזמן שלי להוכיח לכולם שאני נמצא פה ושייך לרמות הגבוהות. היו זימונים שלא קראו לי והייתי אומר לעצמי אל תסתכל בכלל על הזימונים, מה אתה מסתכל הרי לא מגיע לך. מה שכן כשהייתי בנבחרת תמיד הייתי טוב ושכולם ימשיכו להגיד שבגלל אלי גוטמן הייתי שם, זה לא מעניין אותי. יש לי חמישה שערים ומבחינתי גולת הכותרת זה לשיר את התקווה, זה דברים שאנחנו חולמים . כל משחק בנבחרת מחזיר אותי להתחלה ,לימים שנגעתי בכדור בפעם הראשונה. מאחל לכל ילד ששומע אותי ללבוש את המדים הלאומיים".
בית"ר יכולה לדגדג בפלייאוף את מכבי ת"א וב"ש או שהגזמתי?
"יש לנו קבוצה מאוד דינמית וצוות מקצועי מצוין, אבל לאליפות הסגל הזה לא מספיק. איפה שאנחנו נמצאים היום זה מדהים אבל אני חושב שב"ש ומכבי ת"א קבוצות יותר חזקות מאיתנו. יש להם עומק יותר ושחקני הכרעה רבים יותר. בית"ר עושה עונה מדהימה ולא ציפינו להיות במצב הזה. כל הקרדיט לשחקנים לצוות המקצועי, לטביב ולאוהדים".
מה נאחל לך ליום הולדת 29?
"בריאות. שתעבור לידה קלה לילד השלישי שלי שבדרך, שמחה והרבה גולים ואושר".
אגב, תמליץ לילדים לשחק כדורגל?
"אמרתי לליז אשתי כשהייתי במכבי חיפה, שאני לא אמליץ להם, אבל עכשיו בבית"ר טיפה חוזר לי לרצות שישחקו, אבל שיעשו מה שהם אוהבים".
