יגשים את החלום? אוואט עם בניון (צילום: ספורט 5)
יגשים את החלום? אוואט עם בניון | צילום: ספורט 5

אם יש עמדה אחת בנבחרת ישראל שאין עליה עוררין, ואף פרשן, טוקבקיסט או שחקן יכול לערער עליה היא עמדת השוער. נראה שדודו אוואט, בעיצומה של עונתו התשיעית בליגה הספרדית, רק משתבח עם השנים. בעוד כמה חודשים, בגיל 34 וחצי, הוא ייחל קמפיין נוסף במדים הלאומיים, אולי בדרך להגשמת החלום הגדול האמיתי שלו - לשחק עם הנבחרת בטורניר גדול.

"דודו עושה קריירה מדהימה ולא מקבל פרגון לטעמי בארץ. פשוט קריירה אירופית נפלאה" אומר שוער העבר בוני גינצבורג שמחזיק ב-68 הופעות בינלאומית, אחת פחות מאיציק ויסוקר וארבע יותר מאוואט, "אין לי ספק שהוא יעבור אותנו ויהיה השוער בעל ההופעות הרבות ביותר, ומגיע לו". גם ויסוקר מפרגן: "הוא הכדורגלן שהצליח באירופה יותר מכל אחד אחר, אין שום ספק. תשע שנים בליגה הטובה בעולם והרכב כל שבוע זה מדהים. אנשים לא מבינים מה זה תקופה כל כך ארוכה לשחק כשוער ראשון פשוט כל הכבוד. אם יעבור אותי אני אשמח בשבילו, כל שיא צריך להישבר בסופו של דבר".

האהבה של אוואט לנבחרת לא עמדה אף פעם בסימן שאלה. בזמן שלא מעט ליגיונרים העדיפו שלא לצאת למסע המשחקים מול צ'ילה ואורגוואי בדרום אמריקה בפתיחת עידן לואיס פרננדס, אוואט ויתר על החופש אחרי עונה לא קלה בספרד ונסע למרות שמדובר במשחקי אימון. ההצטרפות לנסיעה העניקה לו נקודות זכות רבות אצל ראשי הנבחרת ובעיקר אצל היו"ר אבי לוזון. "דודו השוער הטוב ביותר, נקודה" התבטא היו"ר. ומה אוואט חושב? "המטרה שלי היא לא להוביל. תאמין לי, הייתי מעדיף 20 הופעות ועלייה למונדיאל או ליורו. לשמוע כאלה מחמאות מבוני גינצבורג שגדלתי עליו ואיציק ויסוקר, אחד מגדולי השוערים, זה מרגש. מחמיא לי שאגדות כדורגל מדברים עליי ככה".

אוואט שימש כשוער ראשון במרבית התקופה שלו בספרד - במדי סנטאנדר, לה קורוניה וכמובן מאיורקה, קבוצתו הנוכחית. העובדה שלא זכה לשחק בקבוצת צמרת עם הגנה חזקה לא הקלה עליו, אבל בכל מקום שהיה תמיד נבחר לשחק המצטיין בקרב האוהדים וזה לא מובן מאליו לשחקן שלא נולד בספרד. העונה מאיורקה במקום הרביעי בספיגת השערים, אחרי ריאל מדריד, ברצלונה וסביליה, לא מעט בזכות השוער הישראלי שספר לפני כמה שבועות 250 הופעות באחת הליגות הטובות בעולם.

עם גוטמן זו סגירת מעגל (אלן שיבר) (צילום: ספורט 5)
עם גוטמן זו סגירת מעגל (אלן שיבר) | צילום: ספורט 5

תקופה ארוכה אוואט שתק, ובחודשים האחרונים סירב להתראיין. השבוע, בראיון בלעדי לאתר ערוץ הספורט, ערב ההופעה ה-65 שלו במשחק מול אוקראינה, הוא סיפר: "אם לא היית אומר לי לא הייתי יודע כמה הופעות יש לי בכלל. גם כשאמרו לי בספרד שהגעתי ל-250 הופעות לא ידעתי, אבל זה באמת מרגש אני חייב להודות. זה קרה רק עם עבודה קשה וים של ויתורים. אני לא רואה את ההורים שלי לעיתים קרובות ולא את האחיינים שלי, הילדים לא רואים את הסבתא והסבא, ואשתי את כל המשפחה מהצד שלה. אבל כולנו ביחד גאים ו-ויתרנו כולנו בשביל החלום".

תשע שנים בספרד. העתיד של ילדיך שם?
"אי אפשר לדעת מה יהיה בעתיד, גם בגלל שיש לי חוזה רק לעונה עונה, אבל בראש בהחלט עוברות מחשבות. לדעתי הגעגועים למשפחה בארץ יכריעו, אבל אני אקח את ההחלטה הזו עם אשתי חגית זה בטוח".

קיבלנו הגרלה יותר קשה כביבול. יש עכשיו פחות לחץ ותשחקו יותר משוחרר?
"אני לא חושב שיש פחות לחץ. מה שכן, צריך להפוך את הלחץ הזה חיובי. עד עכשיו אמרנו שאם לא נגיע זה יהיה סוף העולם. אסור לחשוב ככה. כולם מדברים על פורטוגל ורוסיה אבל יש עוד נבחרות ונהיה חייבים לתת לכולן כבוד אחרת ניפול במשחקים האלה".

אתה רואה מחליף ראוי באופק בין הקורות?
"יש שוערים צעירים באמת טובים ומוכשרים. כל הצעירים עושים התקדמות יוצאת מן הכלל. אני רואה את דני עמוס בפעם הראשונה כי לא יוצא לי לראות משחקים מליגת העל, אלא רק להתעדכן דרך האינטרנט וחברים, ובאמת התרשמתי לטובה במעט זמן שאני איתו. גם אוהד לויטה, אריאל הרוש וגיא חיימוב מוכשרים מאוד".

"מי שאומר שבניון לא ראוי, עושה עוול" | צילום: ספורט 5

במבט לאחור הקריירה שלך אולי קצת מפוספסת. יכולת לעבור לקבוצה גדולה כשוער שני והעדפת לשחק בקבוצה דרג נמוך יותר.
"שאפתי לשחק. היו כאלה שאמרו לי שוער שני בברצלונה או שוער ראשון במיורקה, אבל המחשבה היתה קודם כל לשחק. אולי היום בגיל 34-35 אחשוב לעבור להיות שוער שני בקבוצה גדולה ולהתחרות על ההרכב, אבל לא בגלל שאני לא רוצה לשחק, שלא תבין לא נכון, אלא אולי כדי להשתייך לקבוצה גדולה, זו גאווה, אבל אני לא בוכה. זו לא המטרה שלי".

התקשורת הישראלית לא מפרגנת לך יותר מדי. אולי בגלל שבניגוד לאחרים אתה לא מיוחצן?
"לאורך כל הקריירה האופי שלי שונה כמו גם סגנון העבודה שלי. אני לא מחפש יח"צנות אלא רק את השקט והפינה שלי. אני לא כועס על התקשורת, אבל בספדר כמה ספורטאים שלא גרים במדינה מקבלים סיקור גדול ואהבה אדירה. בישראל אם אתה לא דוחף את עצמך אז לא מתייחסים אליך, אבל זה לא מפריע לי. אני לא צריך להתקשר לכתבים כדי שיהיה מעקב עליי. אני מתעסק בעבודה".

עם נבחרות כמו פורטוגל ורוסיה, יש סיכוי להגיע למונדיאל?
"יש סיכוי אבל במטרה יש גם דרך. לא צריך להגיד אם יש סיכוי או אין סיכוי, צריך לעבור שלבים ומכשולים כדי להגיע עם סיכוי. הכי חשוב זה לעבוד עם הדרך של המאמן ולהבין את סגנון המשחק שהוא רוצה להקנות".

אוואט עבר לא מעט מאמנים בקריירה העשירה שלו, אבל את אלי גוטמן הוא כנראה יזכור תמיד באופן מיוחד. גוטמן היה האיש שהציב אותו לראשונה בשער, אז כמאמן הפועל חיפה. השניים זכו יחד באליפות ואוואט המשיך הלאה והפך לאחד מבכירי השוערים בישראל. כעת הוא חוזר לשחק תחת גוטמן, הפעם במסגרת ממלכתית ופטריוטית. הצלחת הנבחרת, "אל קיפו נסיונל" בפי המאמן הלאומי הטרי, היא המטרה הבאה.

מבחינתך גוטמן הוא סגירת מעגל, הוא העלה אותך לבוגרים של הפועל חיפה.
"חד משמעית סגירת מעגל מבחינתי. אלי נתן לי ההזדמנות הראשונה בליגה הראשונה. בגיל 18 וחצי הוא לא חשש לתת לי את המפתחות וזכינו ב-99' באליפות. הכי חשוב שיחד עם אלי נגשים חלום, לא שלנו השחקנים אלא של מדינה שלמה".

יוסי בניון בגילו ובכושרו ראוי להוביל את הנבחרת?
"אני חושב שמי שאומר שלא, עושה עוול לכדורגל הישראלי. מוזר שמעלים בכלל בספק את התרומה של יוסי. אחד לחמישים שנה קם שחקן כזה במדינה כמו שלנו, שמשחק כל כך הרבה שנים ברמות הכי גבוהות. יוסי מוערך מאוד אצל אנשי המקצוע, אבל היום כל אחד יכול להביע דיעה. אחד שלא נתן פס בחיים שלו זורק לאוויר שטויות ויוצר אנטגוניזם. צריכים להתרכז ברצון להגיע למונדיאל".