עד לפני כמה חודשים, אלי גוטמן עוד היה בתוך חלום. המאמן שהביא להפועל ת"א דאבל בלתי נשכח הפך לקונצזוס והופקד על המשימה הלאומית: להעלות את הנבחרת למונדיאל 2014. בהתחלה, הרף הגבוה שהציב ויכולות האימון המוכחות של גוטמן זרעו הרבה תקווה מסביב לנבחרת, אבל כיום, רגע לפני המשחק השלישי בקמפיין, גוטמן עומד בפני שוקת שבורה בנבחרת.

בניגוד לקודמיו בתפקיד, גוטמן בחר שלא לנסות להפוך לאלופי העולם בידידות, וקבע לנבחרת משחקי אימון מול יריבות מדרגים גבוהים באירופה. עד מהרה היוזמה החיובית הפכה לחרב פיפיות, כשישראל ספגה הפסדים לאוקראינה, צ'כיה וגרמניה וסיימה בתיקו עם הונגריה.

ואז החל קמפיין מוקדמות הומנדיאל, והמשבר התגלה במלוא חומרתו. תיקו מול אזרביג'אן חשף שלא נעשתה כל התקדמות, וה-4:0 המהדהד מול רוסיה בר"ג העמיק את השבר בין הנבחרת לבין הקהל, שכבר איבד אמון הרבה לפני כן. בסיום המשחק גוטמן הודה כי אין שום נקודת אור בנבחרת, ולפתע האיש שנודע בשל הארגון, הסדר והמשמעת שלו, ראה את שחקניו מתפרקים מושפלים ומיואשים.

מבחוץ זה נראה כאילו גוטמן הרים ידיים. הערפל משני המשחקים הראשונים התפזר וגוטמן גילה שהוא נותר בודד. הקהל איבד עניין, היו"ר הביע אכזבה ואפילו עוזרו יוסי אבוקסיס, שעבורו נלחם גוטמן במשך חודשים רבים, הכין את הקרקע ליום שאחרי דמות ג'וב בהפועל. הליגיונרים הבכירים שלא זומנו הגיבו בשתיקה רועמת, המבקרים חוגגים, וגוטמן? הוא יוצא עכשיו למאבק. לא רק להצלת הקמפיין של הנבחרת, אלא גם על שמו הטוב.