זה היה ב-6 ביוני 1999, כאשר במסגרת מוקדמות יורו 2000 הגיעה נבחרת אוסטריה הגאה לרמת גן. היא חזרה עם חמישה כדורים ברשת תוך שהיא רואה בערך 45 אלף מוטרפים באיצטדיון הלאומי ואייל ברקוביץ' אחד במשחק חייו. כמעט 14 שנים חלפו מאז ונבחרת ישראל לא סיפקה לאוהדיה התרוממות רוח זהה - או אפילו אחת כזו שמתקרבת אליה - כמו באותו יום קיץ מול אוטו באריץ' ושחקניו. מחר (שישי) מול פורטוגל יש לה את ההזדמנות לכתוב את ההיסטוריה של עצמה מחדש.

נכון, כריסטיאנו רונאלדו הוא לא בדיוק אנדי הרצוג והסלסאו של אירופה טובה בכמה דרגות מאוסטריה של סוף המילניום הקודם. אבל עדיין, לאלי גוטמן והבחורים בכחול-לבן יש את הסיכוי לצאת לדרך חדשה דווקא מול כוכב על ענק, ויש להם את ההזדמנות להשיג - סוף סוף - ניצחון במשחק רשמי וחשוב על נבחרת שנחשבת לטובה מהם על הנייר (ה-1:2 על רוסיה במוקדמות יורו 2008 לא נספר, כי הוא היה נטול חשיבות לחלוטין עבור ישראל).

ה-4:0 הכואב מול רוסיה החזיר את הנבחרת שלנו למימדיה הטבעיים ואולי גם הקטין אותם, אך צמד הניצחונות על לוקסמבורג והמהפכה בהרכב הביאו איתם סוג של מפנה ותקוות חדשות. מה גם שפורטוגל רשמה אף היא הפסד מול הרוסים, כך שניצחון עליה במפגש ישיר יקנה יתרון עצום. איבוד הנקודות מול אזרבייג'אן "מתבטל" מול הפורטוגלים, שכן גם הם שמטו נקודות מול נבחרת נחותה יחסית (צפון אירלנד).

על כן ה-11 של אלי גוטמן ינסו לצאת מחייכים מההתמודדות מול אחת מהנבחרות הטובות באירופה, כי הפסד עלול לגרום לפתיחה הרשמית של ההכנות לקראת הקמפיין הבא. כחלק מאותה מהפכה, המאמן בחר להשאיר על הספסל את יוסי בניון ובחלק הקדמי יהיו אלו מאור מליקסון, עדן בו בסט (שנטש את האימון אך יהיה כשיר) ותומר חמד שינסו להטריד את ההגנה הפורטוגלית. בקישור, ביברס נאתכו הוא הבאנקר הגדול ולצידו יפתחו ערן זהבי וההפתעה בדמותו של שרן ייני. מהראן ראדי, אולי השחקן בכושר הטוב בליגת העל, ימתין על הספסל.

בהתחשב ביריבה, אין ספק שלא מעט ייפול על שחקני ההגנה שיהיו צריכים לעצור את רונאלדו, וארלה והלדר פושטיגה. איתן טיבי, שהיה חולה השבוע, יפתח במרכז ההגנה לצידו של טל בן חיים. כזכור, בתקופה האחרונה נשמעו לא מעט דיבורים בדבר העובדה שישראל תעלה עם שלושה בלמים, אלא שהעובדה שפאולו בנטו משחק רק עם חלוץ אחד הטתה את הכף לטובת השיטה המקובלת יותר. באגפים יקבלו את המפתחות יובל שפונגין ורמי גרשון. זה אמנם נשמע קצת הזוי, אבל השחקנים מאומוניה ניקוסיה (קפריסין) וסלטיק (סקוטלנד) יהיו צריכים לעצור את ההוא מריאל מדריד.

רונאלדו אמור להתחיל באגף שמאל, כאשר וארלה בימין אך חילופי תפקידים בין השניים צפויים להתרחש לא מעט. ראול מיירלש, מיגל ולוסו, וז'ואאו מוטיניו ירכיבו את חוליית הקישור הסופר-איכותית. במידה שישראל תצליח לפרוץ את הקו הזה, ימתינו לה פפה וברונו אלבש החזקים. באגפים ירוצו ז'ואאו פריירה ופאביו קואנטראו. רק מהשמות ניתן לומר שפשוט זה בוודאי לא יהיה, אבל במחנה הישראלי מאמינים.

"כולם מכירים אותי ולשמחתי אחרי תקופה של למעלה משנה מכירים את הקו והדרך שלי", אמר אלי גוטמן במסיבת העיתונאים. "אף פעם לא התעסקתי בשאלה אם אנחנו פייבוריטים או אנדרדוג, אני יכול להבטיח שההכנה לפורטוגל היא בדיוק כמו ההכנה ללוקסמבורג. כל שחקן שיעלה מחר למגרש ידע בדיוק מה מוטל עליו וזה המפתח העיקרי. אני יודע בדיוק איך אני אשחק וגם בתקשורת ידעו בקרוב".

אז כן, רגע האמת של ישראל ממש אוטוטו כאן, כאשר המשחק מול הפורטוגלים יהיה סוג של צומת T. אם אחרי התבוסה לרוסיה עוד היה קצת זמן לתקן, הרי שהפסד נוסף יביא כאמור לסופם של חלומות העליה לברזיל בעוד קצת יותר משנה. כ-40 אלף אוהדים יהיו באצטדיון הלאומי כדי לדחוף את הבחורים בכחול-לבן לאותו ניצחון מיוחל שלא הושג מאז היו כאן האוסטרים והמשימה אמנם קשה, אך אפשרית. גם אם בצד השני עומד אחד הכדורגלנים הטובים בתבל, אם לא הטוב מכולם.

הרכבים משוערים
ישראל:
דודו אוואט; יובל שפונגין, טל בן חיים, איתן טיבי, רמי גרשון; שרן ייני, ביבראס נאתכו, ערן זהבי (בירם כיאל), מאור מליקסון; עדן בן בסט (אלירן עטר), תומר חמד.
פורטוגל: רוי פטריסיו; ז'ואאו פריירה, פאביו קואנטראו, פפה, ברונו אלבש; מיגל ולוסו, ז'ואאו מוטיניו, ראול מיירלש, וארלה, כריסטיאנו רונאלדו; הלד פושטיגה.