אחד אחד הם יורדים מהאוטובוס, נראים כמו חיילים בשביזות יום א׳. אף אחד לא רוצה לדבר, וגם אם היו מוכנים, מה כבר יש להגיד. רק תנו לשים את הראש, כי בלילה הקודם היה קשה להירדם. אולי כבר עדיף להיות ניר ביטון, עם הצהוב הזה שנתן לו פטור מהנסיעה הכואבת.
בינתיים, שרן ייני מחכה להם בלובי. הוא התאושש מפציעה קלה, והצטרף לנבחרת. את המשחק מול קפריסין הוא ראה במחשב. כל פעם שהכדור הגיע ליד השער, השידור נתקע, הוא התפלל שיחזור ויהיה גול אבל כמו חיבור האינטרנט גם הנבחרת קירטעה. לפעמים זה עוזר לעשות ריסטארט למחשב כדי שהחיבור ישתפר, וגם אצל השחקנים, ביומיים הקרובים הוא מעריך שכולם יהיו חזק בהדחקה.
הבלגים מצידם, מתכוננים לחגיגה. בערב הם קיימו אימון פתוח לקהל, במיוחד לכבוד העלייה ליורו, ואדן הזאר כבר שיחרר הצהרה - המטרה היא אליפות אירופה. אם לפני עשר שנים, האצטדיון הלאומי היה רבע מלא במשחקי הבית של בלגיה, אז בשנים האחרונות אי אפשר להשיג כרטיס, וגם 1,500 הכרטיסים שהוציאה ההתאחדות הבלגית ברגע האחרון, נחטפו מיד.
היום הנהלים הרגילים של מסיבת עיתונאים ואימון מסכם. גוטמן צריך לחשוב הלילה איך הוא בכל זאת מצליח לעשות את הבלתי ייאמן ובעיקר איך הוא משכנע את השחקנים שלו שבאמת יש סיכוי.
מרחק 200 מטרים מהמלון הישראלי, יש קזינו. לנבחרת שלנו נשאר ז׳יטון אחד, או כמו שייני הגדיר זאת - סיכוי של 1 ל-20 לנצח ולעלות לפלייאוף. מי מכם רוצה להמר?
