אז נכון, נבחרת ישראל פתחה את הקמפיין עם 6 נקודות משני משחקי חוץ מול אנדורה וקפריסין, נבחרות נחותות ממנה, ועמדה בציפיות, אך אסור לנו להסתנוור: ביכולת הזאת לא ננצח את בלגיה, בוסניה ואפילו לא את וויילס – והמשחקים מול הנבחרות הללו, הם המשחקים שיקבעו את גורל העולות ליורו 2016.
לצערי, מול אנדורה, ולמרות תנאי המגרש הקשים, לא הוכחנו עליונות חד משמעית – וזה במשחק מול אחת הנבחרות החלשות בעולם. היה רושם שאחרי השער שספגנו נכנסו לפאניקה. בשני המשחקים בקמפיין ספגנו, ונראינו מבוהלים לאחר מכן. במשחק הבא מול בוסניה, או בעתיד מול בלגיה, אם נספוג וניכנס ללחץ – נספוג שערים נוספים. על זה אלי גוטמן חייב לעבוד.
למרות המחמאות שמגיעות לבלמים, איתן טיבי וטל בן חיים, עד עכשיו הם לא עמדו במבחן רציני ונראה אותם מתמודדים מול אדין דז'קו. כבר הוכחנו בעבר שנבחרות גדולות יותר מבוסניה יורקות דם כדי להוציא נקודה בישראל, והשחקנים צריכים להבין שניצחון ביתי ישים אותנו כמעט בוודאות במקום השלישי, לפחות.
המבחן הגדול של אלי גוטמן ושחקניו יהיה בעוד חודש בחיפה, מול נבחרת בוסניה. הוא צריך לבוא מפוקס למשחק הזה, ללא שחקנים מועדפים וללא חילופים מהבית כמו שקרה לו בקפריסין ובאנדורה. הבוסנים פתחו לא טוב את המוקדמות (2 נקודות מ-9 אפשריות) ואין להם ברירה – הם חייבים לנצח בישראל. זה יהיה מבחן אופי עבור הכחולים-לבנים, אבל לא פחות מכך, עבור מאמנם. יחד עם 30 אלף צופים שקרובים לכר הדשא, ישראל תצטרך להסתכל לבוסנים בעיניים ולנצח. כשמדברים על עליית מדרגה, מדברים על ניצחון מול נבחרת שמדורגת מעלינו.
מעניין מאוד יהיה לראות איך גוטמן יעלה למשחק הגורלי הזה. אם הוא יתייחס לכל שחקן ושחקן בבוסניה וכך גם יעמיד את הרכב הנבחרת, מראש הוא מגיע כמו לוזר. המחשבה שלו תהיה לשים שוב את שרן ייני כקשר האחורי, ושהוא יפקח עין על מיראלם פיאניץ' – בדיוק כפי שעשה עם רונאלדו ופורטוגל בקמפיין הקודם. גוטמן גם יחזיר את בן הרוש לעמדת המגן השמאלי יותר כי הוא הגנתי יותר מטאלב. אם היינו משחקים מול גרמניה או ספרד – הייתי מבין את גוטמן. אבל במשחק מול בוסניה, בבית, אנחנו יכולים וצריכים לנצח. השאלה מה המאמן מקרין לשחקנים. אם כל הזמן הוא ידבר על הגנה, הם לא יתקפו.
אלי גוטמן, יש לך הזדמנות פז להטביע את חותמך על הכדורגל הישראלי. מישל פלאטיני נתן לנו הזדמנות בלתי חוזרת, ואתה כראש הצוות המקצועי חייב לקחת את ההזדמנות בשתי ידיים. מאמן שמפחד, הוא מאמן שמפסיד. אני לא יכול לתאר אפילו מה יעבור על הכדורגל הישראלי אחרי ניצחון על בוסניה ומאזן של 9 מ-9. וזה לא בשמיים.
אם צריך לסכם את שני משחקי הפתיחה של המוקדמות, אז שני המצטיינים הם ללא ספק עומר דמארי וטל בן חיים. שניהם גדלו במכבי פ"ת ומצחיק אותי לחשוב שבעבר כשהזמינו אותם לנבחרת, היו כאלה שאמרו שזה פרוטקציות של אבי לוזון. יש לנו שחקנים מצוינים כמו זהבי, ורמוט, נאתכו, ביטון ובן חיים הבלם, אבל הקרדיט הגדול מגיע לצמד ממלאבס. מילה טובה מגיעה גם לאופיר מרציאנו, שוער נבחרת שקיבל הזדמנות ראשונה במשחק חוץ רשמי והוכיח עצמו.
עכשיו כולנו עם הפנים ל-16 בנובמבר. 30 אלף אוהדים יחכו לבוסניה בחיפה – ואני מקווה שהם לא יבואו רק כדי לצעוק ישראל מלחמה, אלא לעודד ולדחוף מכל הלב. ככה נוכל לחלום סוף על טורניר גדול, צרפת 2016.
