אופיר מרציאנו: אמרתי לעצמי 'את ההזדמנות הזו אני לא עוזב'
את הדרך מאשדוד לנבחרת הוא לא שוכח, את ההדיפה בקפריסין הוא כבר יתייק באלבום. השוער הראשון מתרגש ("גאה שבחרו בי"), מאמין ("אנחנו יכולים לעלות ליורו 2016") וממש לא מפחד מאדין דז'קו. ראיון בידיים בטוחות
אופיר מרציאנו הבטיח לג'קי בן זקן שעד אחרי המשחק מול אנדורה הוא לא ידבר. השוער מאשדוד, שקיבל את האפודה מספר 1 בנבחרת, יכול לסמן וי גדול על המשחקים מול קפריסין ואנדורה, בהם הציג יכולת טובה, והבוקר הוא החליט לחשוף את ההתרגשות לפני מפגשי הפתיחה של הקמפיין, התחושה אחרי ההצלה הגדולה בניקוסיה והסיפוק שמגיע עם 6 הנקודות החשובות במוקדמות היורו.
"לאורך כל התקופה האחרונה, עוד לפני שפתחתי בהרכב, חשבתי בלילה על הדרך שההורים שלי עברו איתי מהילדים ועד לרגע הגדול הזה של לעמוד בשער הנבחרת ולייצג את המדינה כשוער הראשון", אמר מרציאנו בראיון לאתר ערוץ הספורט, "ידעתי שהם מתרגשים כמו גם החברה שחיה איתי, ושזה עושה להם אושר. אמרתי לעצמי שאני את ההזדמנות הזו לוקח ולא עוזב. אני לא יכול להסביר את ההרגשה של לקבל את המפתחות בנבחרת הבוגרת. זה כיף גדול ואני שמח שעשיתי עבודה טובה. קיבלתי את כל הגב והביטחון מהשחקנים, ובכלל יש פה אווירה מיוחדת. הגשמתי חלום ואני מקווה שזה רק ימשיך ככה. בשביל זה אצטרך להמשיך לעבוד קשה וללכת בדרך שהביאה אותי לפה".
כמה הפריעה לך ההתעסקות בזהות השוער הראשון?
"השתדלתי לא להתעסק בזה. לא קראתי עיתונים, ולא נכנסתי לאינטרנט או הקשבתי לרדיו ולטלוויזיה. החלטתי שאני בא לאימונים ונותן את כל כולי. שלושתנו חברים טובים, מאוד מכבדים ואפילו אוהבים האחד את השני. הרוש וחיימוב שוערים מצויינים וכמובן שכולם רוצים לשחק, אבל הם פירגנו לי ובירכו אותי כמו שאני הייתי מפרגן להם במצב אחר. אני חושב שזה מראה כמה בריאה הנבחרת שלנו".
