לנבחרת ישראל לאורך השנים היו תמיד שוערים בכירים, כאלו שאף אחד לא היה יכול להטיל ספק על הנוכחות שלהם בסגל. אין אוהד אחד של הנבחרת שלא זוכר את ההופעה ההירואית של דודו אוואט באירלנד, את התצוגה המופלאה (אבל גם הטראגית) של ניר דוידוביץ' מול ספרד או את העצירות הגדולות של בוני גינצבורג מול קולומביה עוד קודם לכן. גם רפי כהן, למשל, היה פיגורה גדולה בנבחרת ואף אחד לא היה יכול לערער על מעמדו.
בעידן הנוכחי, לצערנו, יש לנבחרת בעיה קשה בין הקורות. אופיר מרציאנו, שהיה השוער הראשון בקמפיין הקודם במוקדמות יורו 2016, כמעט ולא שיחק בשנה האחרונה. בתחילת החודש הוא חתם בהיברניאן מליגת המשנה בסקוטלנד ובשבוע שעבר הסתפק בהופעת בכורה בקבוצת המילואים אחרי שקיבל את רישיון העבודה. מרציאנו, שכאמור היה השוער הבכיר של ישראל תחת אלי גוטמן, אפילו לא נכלל בסגל של אלישע לוי.
מי שכן בסגל הם דודו גורש בן ה-36, שעד לפני שהגיע להפועל ב"ש בעונה שעברה העביר את מרבית הקריירה שלו בהפועל עכו, אריאל הרוש, שסובל מירידה חדה מאוד בשנים האחרונות ופציעה לא פשוטה בגב ובוריס קליימן, שרק לאחרונה מתחיל לקבע את מעמדו כשוער ליגה מוביל, אך כבר הספיק לאכזב יותר מפעם אחת העונה. כבודם של השלושה במקומו מונח, אך כשנבחרת איטליה הגדולה מגיעה לסמי עופר ביום שני יש לנו לא מעט סיבות לדאגה.
"אלישע לוי רוצה לייצר היררכיה בשער ועדיין אין לו אותה. זה לא מצב אידיאלי", מנתח בוני גינצבורג (68 הופעות בנבחרת ישראל). "זה לא המצב המושלם עבור מאמן, אבל גם אני הייתי בנבחרת, גם לי הייתה תחרות ולא ידענו מי ישחק עד לאסיפה האחרונה לפני המשחק. אני מבין את אלישע לוי ומסכים איתו - אין שוער אחד שבאמת בולט במיוחד מעל השאר".
דודו גורש, שעל פי הדיווחים האחרונים הוא האופציה המועדפת על לוי לקראת איטליה, הוא סוגייה מעניינת. מצד אחד, שוער בן 36 עם ערימות של ניסיון וזכייה באליפות עם הפועל ב"ש. מצד שני, ספיגה שרשומה עליו במשחק ההכנה מול סרביה וחמישייה די אומללה בגלאזגו מול סלטיק. "גורש לא מגיע מעמדה נוחה ושתי ההופעות שדיברת עליהן הן באמת היו רעות שלו, אבל הייתי הולך עליו בשער ואם אני מנסה להיכנס לראש של אלישע - אני חושב שגם הוא יבחר בו בסופו של דבר".
למה דווקא גורש?
"כי מאז ההופעות הרעות שלו הוא הספיק לעשות סוויץ', גם בליגה וגם בגומלין מול הסקוטים. אני לא חושב שיש אחד שיכול להצהיר שהרוש או קליימן טובים מגורש, בטח בתקופה האחרונה. הייתי הולך איתו ואם שחקנים כמו בן ביטון, שיר צדק ואופיר דוידאזדה יפתחו בחוליית ההגנה - זה אומר דרשני. הנוכחות של גורש בשער תהיה טבעית וזה יכול רק לעזור לשיתוף הפעולה והתיאום של הנבחרת מאחורה".
אתה זוכר את ה"מופע" של אריאל הרוש מול מקסיקו?
"כן. דיברת על הרזומה הבינלאומי של גורש שהוא לא עשיר, אז גם זה של הרוש לא מדהים. הוא כבר קיבל הזדמנות בנבחרת ולא באמת הצליח להוכיח את עצמו. קליימן? הוא לא פתח טוב את העונה, הוא קיבל כבר הרבה מאוד שערים העונה ואני חושב שבזירה בינלאומית חשוב שישחק שוער שכבר משחק מול רמה זו ונכון לעכשיו - קליימן לא במקום הזה".
גינצבורג צודק. קליימן ספג העונה 11 שערים ב-11 משחקים בכל המסגרות ובשני משחקי הליגה עד כה עם בית"ר הוא הוציא מהרשת לא פחות מארבעה כדורים. זכורים בעיקר השערים שספג מול מכבי פ"ת, מבעיטה די חלשה של מוחמד כליבאת שחמקה לו מתחת לבטן ועוד אחת של גידי קניוק מכ-25 מטרים, שגם מולה קליימן היה יכול וצריך לעשות הרבה יותר.
"לא הייתי פוסל גם את אופיר מרציאנו בשלב מסוים", גינצבורג ניסה לחשוב על חלופה. "כשהוא יתחיל לשחק באופן פעיל בסקוטלנד הוא יהיה בכושר טוב וצריך לקחת אותו בחשבון. הוא ללא ספק פוטנציאל גדול לעמוד בשער של הנבחרת. אמנם לא הייתי מזמן אותו עכשיו כי הוא באמת לא שיחק בשנה האחרונה, אבל הוא מתחיל לשחק ובעתיד בהחלט יש לו מקום".
גם באיטליה ערים לבעיית השוערים בנבחרת ישראל, אך הגדירו זאת באופן כללי כ"בעיה בחוליה האחורית". דניאל פובנצ'לו, עיתונאי מקומי שכותב תחקירים וכתבות עומק ל"טוטוספורט" האיטלקי, כבר עומל על הטקסט לקראת ישראל וסיפר בטוויטר: "זה המשחק הרשמי הראשון של ג'אמפיירו ונטורה כמאמן וההכנה שלו יורדת לפרטים הכי קטנים. הוא יודע הכל על ישראל, כולל הבעיה שאתה מדבר עליה בשער. השוער ששיחק בכל המשחקים במוקדמות היורו בכלל לא בסגל הפעם וזה אומר הכל".
"יש לכם שוער מבוגר, שרק עכשיו קיבל הזדמנות בנבחרת", הוא סיפר על גורש וסיפק השוואה משעשעת: "זה קצת כמו ג'יימי וארדי, שהגיע לנבחרת אנגליה בגיל מאוחר אחרי שפרח, אבל אצלכם זה קיצוני יותר. אנחנו מכירים כמובן את ערן זהבי, שלא הצליח בפאלרמו אבל הפך לכוכב גדול בסין, וביבראס נאתכו. באיטליה לא מזלזלים בישראל ולא באף שחקן, גם לא בשוערים". את אייל גולסה, אגב, שכבר סיכם בלאציו לפני שש שנים אך לא עבר ממכבי חיפה, הקולגה מאיטליה לא מכיר.
האמת בוני, יש לנו בעיית שוערים קשה בנבחרת ובכדורגל הישראלי בכלל.
"נכון. למעשה מאז הימים של ניר דוידוביץ' ודודו אוואט אין לנו שקט בשער. עידן השוערים היום בישראל הוא שונה. הבעיה היא שאין אצלנו הבדל בין "טוב מאוד" ל"מצוין" - כל השוערים, פחות או יותר, באותה הרמה והיא לא הכי גבוהה. החוליה החזקה שלנו היא בטוח לא בין הקורות, אבל אני מקווה שמי שיעלה ישחק טוב. ביום נתון כל אחד מהם יכול לפתוח ולעזור לנבחרת".
אז גינצבורג הולך על גורש, אבל בסופו של דבר וגם אחרי שמנתחים את הסוגייה מכל הכיוונים, קשה לבחור את מי מבין השלושה אנחנו רוצים לראות בין הקורות מול איטליה וזו הבעיה הכי גדולה של הנבחרת. האזורי היא לא האיום ההתקפי הכי גדול באירופה וגם לא כזו שדורסת בדרך כלל את היריבות שלה, אבל פלה, שבלט ביורו האחרון, צ'ירו אימובילה, אדר ואנדראה בלוטי, שנחשב לאחד הכשרונות העולים באיטליה, לא ירחמו. לנו נותר לחבק חזק את הקורה ולהתפלל.
