עמרי בן הרוש ישוב לבלגיה במהלך השבוע. קבוצתו, לוקרן, כבר ירדה מזמן ובינתיים הוא מתאמן שלוש פעמים בשבוע. על פי כל ההערכות, המועדון לא יוכל לעמוד בחוזה שלו לעונה הבאה והמגן/בלם, שהרשים מול נבחרת אוסטריה, יחפש בית חדש. הוא לא שולל חזרה לארץ, אבל על פי הקול שלו, אפשר להבין שזה הדבר האחרון שהוא רוצה, בטח אחרי התקופה במכבי חיפה.
"היתה לי תקופה לא פשוטה וזה לא סוד שבשנתיים האחרונות היו לי ירידות ועליות ומאמנים שפחות האמינו בי או פחות נתנו לי צ'אנסים", הוא אומר, "בסופו של יום אני אדם של עבודה קשה ולא משנה איזה סגנון של מאמן מגיע. הביקורת נגדי מגיעות אליי, אבל באימון ובמשחק אני לא נותן לשום דבר להפריע לי".
אנדי הרצוג נותן לך המון ביטחון. זה לא מובן מאליו
"כשמגיע מאמן שנותן לי גב, אני נראה אחרת. אני שמח שבשנה הזו החזרתי לעצמי את הביטחון. חזרתי להאמין בעצמי ואני הרבה יותר טוב ממה שחושבים".
לא קל להתעלם מהדברים שמסביב
"אני מנסה להתעלם, אבל אני בן אדם וקשה להתעלם מהכל. אנשים לא מפסיקים לשלוח לי הודעות. 'תראה מה ההוא אמר, ומה הוא אומר' ולצערי היד נגדי קלה על המקלדת. בסופו של יום אנחנו נבחנים בתוצאות. הרי אומרים שאין בלמים ואין מגנים ואין שום דבר ואנחנו מנצחים את אוסטריה ומשחקים טוב, אז מי טועה? יש לנו שורה של שחקני הגנה מעולים".
ועדיין, ראינו לא מעט טעויות בהגנה
"זה לא הקבוצה שלך ואתה לא מתאמן עם כולם יום-יום. זו הנבחרת, וטעויות זה חלק מהמשחק. אתה תראה את זה בכל הנבחרת וראית גם באוסטריה ובנבחרות גדולות יותר. זה לא אומר שאין לנו שחקנים מוכשרים מאחור".
באווירה בכל קמפיין אומרים שמשהו השתנה, מה באמת שונה?
"הקמפיין הזה הוא קצת אחרת וזה התחיל עוד בליגת האומות. הכל מאוד חיובי. גם באימונים, גם בבית מלון וגם במגרש, אפילו אחרי שכובשים נגדך. זו אווירה שלא היתה ואני מרגיש, כמו יתר החברים שלי, חלק ממשהו גדול. התחושה היא שאם באמת נאמין ונבוא חיוביים, בסוף נגיע לאירוע גדול. אין דרך אחרת".
נראה אותך בליגה השנייה בבלגיה?
"לגבי העונה הבאה, אין לי יותר מדי מידע. לא יודע אם אמשיך או אעבור לקבוצה אחרת. יש לי חוזה, אבל הרבה דברים משתנים בקבוצה שיורדת ליגה. צריך לחכות ולראות. אני מחפש להגיע כמה שיותר גבוה ואם אמשיך ביכולת הטובה שאני נמצא בה, אגיע".
חזרה לארץ עומדת על הפרק?
"לא שולל שום דבר".
טאלב טאווטחה נפצע, הוסטת לעמדת המגן שאמור לתקוף. כמה אתה מרגיש נוח בעמדה הזו?
"לא היו חששות כי שיחקתי בעמדה הזו הרבה פעמים. אנדי לקח את העמדה הזו ליותר איזון. אני יותר הגנתי מאלי דסה וזה שחרר אותו לעשות את הפעולות שלו בחלק הקדמי ומצד שני, חיפיתי על הצד ההגנתי. היה תיאום ועבדנו טוב מאוד לדעתי. אני לא כמו טאלב, ולא נורא התקפי, אבל מבחינת הדברים שאני עושה והתמיכה שאני נותן לשחקני ההתקפה והחופש שאני מאפשר להם, אני עושה את העבודה שלי".
איך זה לראות את ערן זהבי מהדשא?
"אין כבר מה להגיד עליו. כל בן אדם שרואה את המשחקים ומבין מה הבן אדם הזה עושה לא מאמין. הוא שובר כל שיאים בכל משחק בערך. לפעמים אנחנו אומרים שזהו, הוא נתן כבר הכל, ופתאום הוא מגיע משום מקום עם עוד הברקה של ווינר ועושה עוד משהו ענק. אני לא רוצה להיכנס להשוואה מי גדול יותר, אבל בדור שלנו הוא הכי גדול".
זה הרבה יותר פשוט עבורו כשיש שוער כמו אריאל הרוש שמונע שערים בצד השני
"הוא עשה משחק מדהים, אבל זה לא מפתיע כי בכל משחק בנבחרת הוא מצטיין ומציג יכולת מעולה. אנחנו מרגישים טוב כשהוא בגב שלנו. הוא לא משחק בליגה שלו, אבל יש לו המון ביטחון מהמאמן ומהסביבה וזה תורם לו המון".
ביחס לאלישע לוי ואלי גוטמן, מה אנדי מביא איתו?
"לא אדבר ביחס אליהם, אבל אנדי מביא איתו רוגע ושקט שלא היה ומנתק אותנו מכל מה שמסביב. הוא מקיים המון שיחות אישיות ובעיקר משרה ביטחון שהוא מאחורינו, לא משנה מה. אתה עולה למגרש גם במטרה להחזיר לו".
נראה שחזרה לך ההנאה מהכדורגל אחרי ירידת הליגה בבלגיה והתקופה הקשה במכבי חיפה
"לגמרי. חזרתי ליהנות מכדורגל. היתה לי תקופה קשה של שנתיים והרבה דברים עוברים לך בראש אחרי שאתה מבין שלא משנה מה תעשה, לא תיספר, אבל התמיכה מהסובבים, המשפחה והחברים והפרגון השאירו אותי מפוקס. שחקנים רואים אותי באימונים ואומרים לי שאני עושה דברים מדהימים, זה מוסיף לי עוד לביטחון. אני מודע לזה שיהיו מאמנים או פרשנים שלא יאהבו אותי או ייקח להם זמן לאהוב אותי, אבל אדבוק תמיד במטרה שלי ולא אתן לשום דבר להפריע. התוצאות מגיעות בסופו של דבר".
