אחרי הקידוח שעשו רענן כץ ודייויד פדרמן (החתמת פיני גרשון ושרון דרוקר, רענון בעמדות הזרים והמחנה בחו"ל), יש סימני נפט במכבי ת"א. אבל סימנים הם עדיין רק סימנים.
לא היה ניצחון יותר צודק למכבי העונה מזה על אולימפיאקוס. כמו במשחק קלפים, יש לפנאיוטיס ינאקיס ג'וקרים ואסים למכביר – ואילו ביד של פיני אולי נסיכים במקרה הטוב. הבינו גרשון ודרוקר את המצב והכינו את קבוצתם על הצד הטוב ביותר, כמו בטעם של פעם – כשצוות האימון של מכבי היווה יתרון עצום במאבק המוחות המקצועי ביורוליג.
אולימפיאקוס מועמדת רצינית לפיינל 4, אך ורק בזכות הרכב הסטארים ותקציב המיליונים. בפועל, קשה להבין איך זה יתכן, היא משחקת כדורסל מכוער עם הראש בקיר, שלא מבטא חצי מהפוטנציאל הקיים.
ומכבי? ובכן, היא דווקא סוחטת את מלוא הטיפות מהלימון היבש שלה. קשה לראות את פיני מצליח להוביל אותה העונה עם כל המגבלות אל מעבר להרי ההצלבה, אך המחזור האחרון והגרלת השלב הבא יגידו משהו בנושא הזה.
מלאגה, שמסתבר כי היא הקבוצה הטובה בבית נכון לעכשיו, לא תעניק למכבי את אותן המתנות של אולימפיאקוס. הספרדים אמנם מכילים הרבה פחות כשרון מהיוונים, אך הכדורסל שלהם חכם יותר והמאמן שלהם יהיה אגוז קשה מאוד לפיצוח. פיני לא שכח איך אאיטו השועל המנוסה הרס לו את הבכורה המחודשת בנוקיה.
בשורה התחתונה, הספרדים – שהיו היחידים בבית הזה שניצחו בתל-אביב ובזאגרב – ראויים למקום הראשון וכנראה גם יזכו בו (מה גם שלא הפסידו ולו פעם אחת באולמם). ניצחון של מכבי, גם אם לא יסייע לה לזכות בבכורה בסופו של דבר, ישמש בהחלט ככוח הרתעה משמעותי להמשך הדרך.
הרתעה, בימים טרופים אלו, גם זה משהו.