מכבי חיפה תעלה הערב (21:40) למשחק הכי חשוב שלה בשנים האחרונות (ליתר דיוק מאז ההפסד הכואב לרוזנבורג ב-2004), כשכל הסימנים מראים כי הפעם אין בכוחה לעשות את הצעד המתבקש ולעלות לליגת האלופות.
ההכנה של מכבי חיפה להתמודדות הזאת מבשרת רעות: כושר גופני? לא משביע רצון, כושר משחק? על הפנים, שיטה? כבר שנה ומשהו שאני מחפש אותה ועוד לא מצאתי, חוכמת משחק? אין דבר כזה, ניהול משחק ואימון? על הפנים. תערבבו הכול במיקסר ותקבלו בליל פסימי במיוחד.
מן הצד השני נמצאת קבוצה אוסטרית בינונית פלוס, פחות או יותר ברמה של שטורם גראץ שאותה מכבי חיפה הצליחה לעבור לפני 7 עונות. אבל כשעל הקווים עומד יצחק שום, אישיות עם אוריינטציה אירופית ומתקדמת – היו סיבות לאופטימיות. כשאת האוסטרים מנהל הוב סטיבנס ולחיפה, דווקא לחיפה המתקדמת של שחר, יש להציע מנגד את אלישע – זוהי נחיתות מביכה במיוחד בעמדה החשובה במגרש.
גם העובדה שהמשחק ייערך על דשא סינתטי מחייבת הכנה יסודית ורצינית, ויש לי את ההרגשה שכזו לא הייתה במכבי חיפה, וודאי לא ברמה המתבקשת. את התוצאות, לעניות דעתי, נראה על כר הדשא בזלצבורג. זה לא חייב להיגמר בתבוסה, הרי די בהפסד של 2:0 כדי לסתום את הגולל על סיכוייה של מכבי חיפה. לצערי, נראה כי התוצאה הזו היא ההגיונית ביותר במה שמשתקף מההתמודדות.
אבל לכו תדעו חברים, הרי זה מה שיפה בכדורגל - הוא בלתי ניתן לחיזוי. ביום נתון עשויים כל הכדורים לפגוע בדוידוביץ' ואיזה דרדל'ה של קטן יכול לעשות את ההבדל. אלא שהפסקה הזאת נכתבה עבור מי שמאמין בניסים, וזה הדבר שאליו מכבי חיפה צריכה להתפלל אם ברצונה להוציא תוצאה סבירה באוסטריה.
ראש קטן גוטמן
משהו לא טוב עובר העונה על אלי גוטמן. הוא חזר להתעסק בדברים שחסמו אותו בעבר מלהצליח ונראה כי שליטתו המשמעתית בקבוצה אינה כשורה. תשאלו את מוני הראל שנאלץ לטוס עם הקבוצה כדי להשגיח מקרוב שהכול ידפוק כמו שצריך.
עד כמה גוטמן בפאניקה, תעיד העובדה שבאחד האימונים בשבוע שעבר הוא גילה מה הבעיה בהפועל ת"א: החיוכים של השחקנים... הבנתם? לא המתירנות האווילית שגילה בשבדיה ואשר כמעט נגמרה באסון עבור שכטר ודה-סילבה, לא מסגרת משמעתית לא ברורה ולא ענישה מגוחכת. החיוכים הם הבעיה..
מזלו של גוטמן שבינתיים עליונות האיכות שבידיו מכסה על מחדליו. בינתיים, הוא ממשיך להנמיך ציפיות ולבלבל את המח על היריבה הצ'כית "הקשה" שתעמוד מול הפועל ת"א. בולשיט. את טפליצה, צריכה הפועל ת"א לעבור עם עיניים מכוסות וידיים קשורות. פערי האיכות בין שתי הקבוצות גדולים מכדי לנסות לטשטש כשלון אפשרי באמירות סרק שמנפחות ומעוותות את המציאות.
התקווה מהשכונה
ואחרי חוסר הנחת שמעניקות לנו מכבי חיפה והפועל ת"א בעמדת המאמן, כמה טוב לפרגן לבני יהודה – הקבוצה הכי מאומנת בארץ כיום, ולאיש שראוי לקרדיט – גיא לוזון.
נכון, איינדהובן עדיפה בהרבה ותהיה זו סנסציה אם היא לא תגבור על בני יהודה פעמיים, אבל מותר לנו לייחל להפתעה. יש כאן את כל המרכיבים: קבוצה הולנדית עם הגנה פצועה ולא מאורגנת שנמצאת במשבר, קבוצה ישראלית חצופה לחיוב, עם שיטת משחק ותעוזה וכמובן – קהל שממשחק למשחק רואה את המועדון שלו רושם היסטוריה.
אם יש מגיע בכדורגל, בני יהודה, יותר ממכבי חיפה ויותר מהפועל ת"א – צריכה להיות בשלב הבתים.