יצחק שום צועק (צילום: עודד קרני)
מה נשאר ממעמד המאמן? שום | צילום: עודד קרני

מדינת ישראל היא בין היחידות מהחברות באופ"א שיש לה חוק ספורט. מכיוון שאין אדם או גוף שנמצא מעל החוק, אז החוק הוא המחייב ככתבו וכלשונו. בימים אלו יצאו כל מיני פרסומים מטעים ובלתי מדוייקים שמצטטים לא נכון ומפרשים בצורה שגויה את חוק הספורט הישראלי בכל הנוגע להסמכת מאמנים. אני חש חובה להבהיר נקודות אלו למען כל מי שרוצה לעסוק במקצוע הזה שנקרא אימון כדורגל וכן למען בוגרי בתי הספר למאמנים באשר הם אשר אכן למדו על פי דרישות המחוקק.

חוק הספורט קובע כי "מאמן שהשלים את לימודים במוסד המוכר על ידי שר הספורט או משרדו או מטעמו וסיים את חובותיו בהתאם לדרישות יהיה מוסמך לאמן במדינתנו בכל מסגרת על פי קבוצת הגיל שאליה הוסמך לאמן". אני פונה אל ציבור המדריכים והמאמנים בישראל וכל עלו העתידים לעסוק בתחום – בדקו את האינפורמציה הנמסרת לכם בנושא עם הגורמים הקובעים והמוסמכים.

אך בינתיים, כמה הגדרות בסיסיות חשובות:

מדריך הינו מאמן של צעירים עד גיל 16. מי שהוכשר לכך על ידי גוף הוסמך על ידי משרד הספורט. המדריך רשאי לאמן צעירים בכל הרמות לאחר קורס מדריכים שנמשך 200 שעות לימוד עיוני, מדעי ומעשי (בנוסף ל-20 שעות עזרה ראשונה) ובמידה ועבר את כל מבחני הסיום בהצלחה.

מאמן מוסמך לאמן בוגרים (מגיל 16 ומעלה). כדי לקבל את תעודת המאמן יש לעבור קורס מאמנים בן 400 שעות ולאחר מכן יהיה רשאי לאמן בכל הרמות הן בקבוצות שמסונפות להתאחדות לכדורגל והן בכלל הציבור.

כל מי שמסיים בהצלחה קורס מאמנים מקבל תעודת הסמכה אותה עליו להציג כדי לאמן קבוצה באחת הליגות. תעודת חבר באיגוד המאמנים תינתן לכל מי שבוחר להצטרף לאיגוד, התעודה תינתן כמובן רק למי שמציג תעודת הסמכה.

תעודת פרו מוענקת למאמנים בליגות המקצועניות במדינות השונות (אשר מוכרות על ידי אופ"א) אשר הוכשרו בהתאם לדרישות הקורס של אופ"א. החל משנת 2009 כל מאמן ששואף לאמן בליגה מקצוענית מחוץ לגבולות המדינה ידרש להציג תעודת פרו. פעם בשנתיים, 16 מאמנים זכאים להשתתף בקורס הפרו המאושר של אופ"א כדי לשמרו כקורס ייחודי. הקריטריונים, בהתאם, נוקשים ביותר.

זיקו (צילום: Stuart Franklin, GettyImages IL)
אי אפשר ללמוד ממנו משהו? זיקו | צילום: Stuart Franklin, GettyImages IL

נכון לכתיבת שורות אלו כל ליגות הבוגרים שאינן בקטגוריית ליגה מקצוענית הן כל שאר הליגות ועל כן חוק הספורט והגדרות הזכאות חלות עליהם. פועל יוצא שכל מאמני קבוצות הבוגרים בכל הליגות בישראל שאינן נחשבות ליגה מקצוענית אינם חייבים תעודת פרו וגם לא יכולים לעמוד בדרישות הסף לקורס הפרו. מכל האמור לעיל יהיו כ-50 מאמנים שיצטרכו תעודות פרו. עיקר ציבור המאמנים, כ-1600 במספר לא יצטרכו תעודות פרו. מסירת המידע למאמנים יחסוך בזבוז כספים רב.

טובת הענף קודמת לכל ובאם אנחנו רוצים לראות סוף סוף התקדמות בענף – התקדמות אמיתית ולא רק בדרוגי פיפ"א על הנייר - אשר תביא לנו יותר שחקנים מוכשרים שמשחקים בליגות באירופה – כמו לדוגמה שחקנים כה רבים משבדיה דנמרק ונורבגיה שהן מדינות דומות לשלנו מבחינת סדרי גודל אוכלוסין וכן הצלחת נבחרות לאומיות להעפיל למפעלים הקובעים – הדרך הקשה הזו עוברת קודם כל דרך המאמנים.

טובת המאמן באשר הוא ומיקומו תהיה אכן בראש מעייני קברניטי מחלקת ההדרכה בהתאחדות ואיגוד המאמנים – ואז כשמגיע מאמן כמו דניאל פסארלה – לא רק קומץ מאמנים מקורב ויודעי דבר יזכו להיות נוכחים במיני השתלמות – זוהי נחלת הכלל וחובה לאפשר לכלל ציבור המאמנים להנות מכך. במיוחד שהוא מגיע על חשבון גוף כמרכז פרס לשלום.

זיקו הגדול הגיע עם צסק"א מוסקבה ושהה בארץ כ-15 יום ואיש לא חושב לנצל עובדה זו למען המאמן בישראל ומקיים פורום של מאמנים והשתלמות בזק פתוחה לכל מאמן שרוצה. וכאשר יוצאת חבורה של מאמנים להשתלמות לחו"ל על חשבון אופ"א מן הראוי היה שלא ייכללו אותם פונקציונרים שיוצאים כל הזמן להשתלמויות אלא מאמנים בפועל על פי בחירה והגדרות מקצועיות. וכאלה שיש להם תעודות הסמכה בפועל.