היה מרגש לשמוע את ההצהרה של יו"ר ההתאחדות שהודיע שהפרויקט הבא שלו הוא השבחת הנבחרות הלאומיות, הורדת מפלס האלימות והחזרת הקהל למגשרים. שנתיים שלמות לקח לאבי לוזון להבין שזה מה שצריך לעשות?
פתטי למדי לשמוע את היו"ר מצהיר משהו שכל אוהד כדורגל בר דעת יודע – צריך להחזיר את הקהל למגרשים. צריך לגרום לכדורגל להיות חוויה ולא עונש. יש לדאוג לשלומם של הצופים. במידה ותהיה השבחה של הנבחרות השונות, מן הסתם אנשים ירצו להגיע ולראות את השחקנים מקרוב.
אדוני היו"ר, אחרי שנתיים אתה מכריז בעצם שלא עשית דבר במישורים הללו, למען הכדורגל. עכשיו ודאי תאמר שאני סתם טמבל שמקשקש, הרי אנחנו מקום 15 בדירוג פיפ"א. האם אתה חושב שכולנו טפשים שלא יודעים שהדירוג חסר משמעות? מקום טוב בדירוג לא מקנה כרטיס כניסה למונדיאל וגם לא לאליפות אירופה. בפועל, רק נבחרת משובחת תצליח להגיע למונדיאל ורק ליגה משובחת תיצור מצב שהשחקנים שלנו יוכלו להתמודד עם היוונים על כרטיס העליה.
לפני החתמתו של קשטן לעוד קדנציה, הכריז היו"ר שהמאמן הלאומי יהיה אחרי מקצועית על כל הנבחרות, יפקח על עבודת המאמנים ויחליט מי המאמן ומה המטרות. עכשיו, מכריז לוזון "שיהיה מאמן מקצועי בעל שם עולמי שיוביל צוות של אנשי מקצוע מומחים להשבחת הכדורגל והנבחרות". אז מה, אדוני היו"ר, שינית את דעתך שוב? האם משתמע מכך שקשטן כבר לא יהיה הדמות הדומיננטית והאחראית על השבחת הנבחרת ותוכניות האימון של שאר הנבחרות?
הבעיה בכדורגל שלנו טמונה בשלוש תכונות של הסובבים בענף:
1) דיבורים זה החלק החזק.
2) הזיכרון של כולם קצר, אף אחד לא זוכר מה הובטח בשנה שעברה ולכן כל הצהרה נהפכת להיות אקטואלית.
3) פחד מלשאול את היו"ר שאלות נכונות ואמיתיות.
בסיכומו של שנתיים, מה אכן קרה? אלימות. לא רק במשחקי ליגת העל אלא גם במשחקי ילדים, נערים, נוער ומשחקים בין קבוצות יהודיות לקבוצות מהמגזר הערבי. מספר הצופים – היכן הוא? יש בישראל יותר שידורים מכל ליגה הליגות בעולם – אז היכן התמלוגים מהטלוויזיה למועדונים? אלה השאלות שצריך לשאול את היו"ר ולקבל תשובות שיש בהן אמת מקצועית.
סינדרום אבי נמני
עוד מפלאי ההתאחדות – סינדרום נימני. כל ההתנהגות מסביב לאישורים מצד ההתאחדות למינויו של נמני ל"מאמן". האישורים שניתנו לו כדי לעמוד על הקווים ולחלק הוראות ללא עמידה בדרישות הסף של תעודת מאמן, דבר שנמצא בניגוד גמור לחוק הספורט ואף בניגוד להנחיות אופ"א למועדון מקצועני בליגה מקצוענית - כל אלו מובילות להתנהגות חסרת המעצורים וחסרת הכבוד מצדו של נמני. הרי, כולנו צפינו במאורעות בסיומו של הדרבי התל אביבי.
נמני הוריד את הכדורגל רמה או שתיים לפחות באותו רגע וחבל – כל מה שהיה במגרש לפני האירוע היה מעורר השתאות. קהל מדהים, צבע לכל קבוצה, שירה, המנונים – ומעל הכל, סדר ומשמעת (כמובן שלא במאה אחוז, אבל לפחות ברמה מכובדת יחסית למעמד). כולם ראו על מסך הטלוויזיה את תנועות השפתיים של נמני – ואני בטוח שמפענח תנועות שפתיו של המנג'ר לא יגיד שהוא ברך את השופט אלון יפת בברכת "שיפוט מצויין" או בברכת הדרך אגבית.
בשיא הלהט של המשחק, נמני נראה כאחד שלא מוכן להקשיב למה שנאמר. יגידו מה שיגידו, נמני פרק כל עול ומחויבות – והרי רק בעצם היותו המאמן – למרות שאינו מוכשר פורמלית להיות כזה עדיין – המשפט היחידי שניתן לומר הוא שמכבי ת"א ונמני לא שמים קצוץ על חוק הספורט והמשתמע ממנו. איפה המחוקק? מה שווה החוק? שלא לדבר על ההתאחדות שנותנת ביודעין יד לכל השערוריה הזו.
אמרת שפר של עמנואל שפר
אי אפשר לסיים סקירה כזו בלי פן חיובי – כי יש אפשרות אכן לשדרג את הכדורגל - ההתאחדות אכן חייבת למנות מנהל טכני מקצועי לנבחרות. אחד שייבחר בתהליך של מיון מסודר – לא מכרז תפור אלא ועדה שתראיין מועמדים ותבחן אותם בקטגוריות - ניהולית , מקצועית ותקשורתית.
בוועדה יישב גם מישהו מאופ"א – דמות דומיננטית מנוסה בדמות– אריק רוטמולר הגרמני. מארק ואן ויטרינג ההולנדי. ג'רארד הוייה הצרפתי, ג'וזף וונגלוש הצ'כי המנוסה בכל העולם והם יהוו משקל סגולי אובייקטיבי בוועדה.
כמו להקים גוף יעוץ בנוסף אליו אשר יכלול לא יותר מחמישה חברים – אנשי מקצוע מצויינים שאינם מאמנים בפועל שאין להם אינטרס או מחוייבות למועדון זה או אחר – כדוגמת שהרבני, וולך, רובוביץ בן יעקב, דורי אלמוג, מרצ'ינסקי, טורק, אפריים צבי – אנשים שהכדורגל יקר להם והבנתם בו גדולה. אנשי מקצוע ללא כוונות לחתור תחת המאמנים שנקבעו על ידי ההתאחדות (והרשימה ארוכה ומגוונת). בשיטת המנטורים הידועה בתחום ההיי-טק להצמיד כל אחד מאלה למאמן נבחרת צעירה ולמדוד פרוייקט זה לאחר שנתיים.
בנוסף, צריך להקים גוף חדש לגמרי – איגוד מאמנים חדש אשר יהיה כדוגמת איגוד הכדורגלנים – עמותה עצמאית שעובדת אל מול ההתאחדות בדומה למה שהוקם לפני שנים מספר באנגליה – גוף זה מנוהל מקצועית וניהולית כגוף נפרד לחלוטין מהשפעות ההתאחדות ויוצר מטרייה שאכן תדאג למאמנים ברמה של ביטוח פנסיוני, בטוח רפואי, חוזה סביר לאימון והגנה על זכויות המאמן. גוף שיהיה לו אכן כוח לעזור למאמן בשעת צרה כי תדמיתו של המאמן היא שק אגרוף אחד גדול.
אני לא מתייחס לליגות הבכירות שם לכל מאמן יש את העורך דין שלו שידאג לשמור כמה שניתן על זכויות המאמן. בפרופורציה אלו מהווים אולי 15% מסך כל המאמנים בארץ. אני מתייחס לאותם 85% שמאמנים בכל הרמות כולל מחלקות נוער ובתי ספר לכדורגל וכן מאמנים במגזר הערבי שמספרם גדל והולך וחייבים לתת להם את תשומת הלב הנדרשת הם אלה הזקוקים להגנה ולתמיכה מקצועית. גוף אשר ייכנס מידי חודש על פי אזורים ויקיים ימי עיון מקצועיים וניהוליים למאמנים. גוף זה ישקיע זמן בפיתוח מנהלים מקצועיים למחלקות נוער – ומי כמוני יודע כמה זה נחוץ.
לאחד מהמאמנים המיתולוגיים שלנו בארץ, עמנואל שפר, היו הרבה "אמרות שפר" (וכאחד שזכה להיות חניך שלו שמעתי אותן רבות). המאמן האגדי נהג לומר: "תלונות - יש על מה, אין למי" ואני דווקא רוצה למצוא את המי שאליו אפשר לפנות ולקדם דברים.