אחד הנושאים שכואבים במיוחד לאוהדים הוא נושא השיטור באצטדיונים.בלי לקחת צד מי צודק ומי מגזים, בשנים האחרונות היו יותר מדי עימותים בין שוטרים לבין אוהדים. אוהדי מכבי חיפה והפועל ת"א כבר הפגינו נגד, אוהדי בית"ר הרימו צעקה אבל המתח שנוצר במהלך המשחקים היה מוגזם.
עונת הכדורגל והכדורסל שבפתח מבשרת לכאורה על שינוי יסודי בכל הקשור לאבטחה במגרשים. מאות סדרנים, שזכו ויזכו להכשרה מיוחדת, יחליפו בחודש הבא את כוחות השיטור במגרשי הספורט, לפחות כך בתיאוריה.
אוהדי מכבי חיפה לא ישכחו את מקרה אמיר רנד, שנפצע קשה ושהה בתרדמת תקופה ארוכה. עיקר הביקורת הופנתה למשטרה, שלא פתחה את השערים כדי לשחרר את הלחץ ביציעים והאוהדים, שרצו לחגוג אליפות במגרש ומחצו את רנד על הגדר.
"לא רוצים שוטרים ביציע", שרים אוהדי הפועל ת"א וכנראה יודעים למה. שוטרי יס"מ נכנסו ליציעים והפעילו נגדם אלימות מוגזמת במספר מקרים, הידוע שבהם היה במאי 2009 בקרית שמונה, אז השתמשו השוטרים בגז מדמיע. גם אוהדי מכבי ת"א כבר ידעו עימותים דומים וזכורה התמונה שלהם נוטשים את ה"קופסא" במחצית המשחק נגד מכבי נתניה כמחאה על האלימות.
"המשטרה לא באמת רוצה לצאת מהמגרשים"
לפי החוק החדש, המשטרה תתמקד בהכוונת התנועה ובאבטחת הסדר מחוץ למגרשים. התוכנית היא שיהיו באיזור האצטדיון רק כמה עשרות שוטרים. המהלך הוא חלק מחוק איסור האלימות בספורט והמטרה היא הקטנת החיכוך בין האוהדים למשטרה.
הבעיה היא שעדיין לא ברור עד כמה החלתו של החוק תהיה קלה ויעילה. בעלי הקבוצות מביעים סקפטיות רבה לגבי הרצון של המשטרה לצאת מהמגרשים וברור לכולם שזה לא יהיה תהליך פשוט ומהיר, בכל מקרה.
בעונה שעברה, למשחקים רגישים הגיעו 200-250 שוטרים. בעונה הקרובה יגיעו מקסימום 100, שיעסקו בתפקידי הליבה המשטרתיים בלבד. הכוונה היא לצמצם מספר זה בהדרגה.
האחראי על נושא האבטחה במשטרה, תת ניצב מאיר בן ישי, שפועל כבר חודשים ארוכים ליישום החוק, הסביר: "נראה יותר סדרנים, יותר מאבטחים, אבל יהיו דברים ששוטרים ימשיכו לעשות: עבודת חבלנים, כוח עתודה מסביב לאצטדיון, פרשים, הכוונת תנועה".
"יהיו פחות שוטרים, לא מאות כפי שהיו עד היום, המשחק ינוהל על ידי הקבוצה", אמר בן ישי והדגיש נקודה נוספת. "גם האוהדים יצטרכו להתרגל לכך שהסדרנים יגידו להם מה לעשות". מהעונה הקרובה, לסדרנים תהיה סמכות להרחיק אוהדים מהמגרש.
"המגמה היא לצמצם את מספר השוטרים, אבל ברגע שתתחיל השתוללות, זו כבר האחריות שלנו", הדגיש בן ישי. "המשטרה תיכנס לאירוע שהיו בו הפרות, או כשמנהל האירוע יבקש סיוע", הוסיף רמ"ד רישוי במשטרה, עופר יצחק.
מי שעוד שפועל לקידום החוק הוא אילן יבלוקובסקי, האחראי על המגרשים בהתאחדות. "נוריד את כמות השוטרים במגרשים, אבל אי אפשר להוציא את כולם במכה, זה לא הוקוס פוקוס. גם באנגליה זה היה תהליך שלקח עשר שנים". לפי יבלו, בהתחלה יעבדו המאבטחים האזרחיים עם המשטרה ובהדרגה ייקחו עצמאות על העסק: "זה כמו לאחר קבלת רישיון נהיגה, שלושה חודשים ראשונים צריך מלווה".
יו"ר ארגון השחקנים, אריה אלטר, התנגד לנוסח הסופי שנקבע והציע מודל אחר, הקמת גוף שיפקח על שלושת המגרשים המרכזיים - בלומפילד, קרית אליעזר וטדי. "המשטרה לא באמת רוצה לצאת מהמגרשים. מנהל האירוע כפוף להחלטות המשטרה, שקובעת את ההכשרות ואת חוקי המשחק. לא יכול להיות שהמשטרה רוצה לצאת מהמגרשים, אבל היא עושה הכל כדי להישאר", קובע אלטר.
תנ"צ בן ישי אמר בתגובה: "החוק לא מוריד את האחריות מהמשטרה, אבל אנחנו עושים הכל לפי מה שנקבע. אירועי תרבות, וספורט כחלק מזה, צריכים להיות מנוהלים על ידי אזרחים, זו לא מדינת משטרה".
צ'יזיק: אין מי שיממן את ההכשרה
בקבוצות שקיוו שהחוק החדש יגרום להקטנת עלויות האבטחה, סקפטיים. "המחיר של המאבטחים מגיע לעלות של שוטר, בגלל העלויות של ההכשרה", מבהיר בנושא מנכ"ל מכבי חיפה, איתמר צ'יזיק, שמתקשה להסתיר את אכזבתו.
"הבעיה העיקרית היא התהליך שהם דורשים להכשרה, אין מי שיממן אותו. יש להם דרישה שכל אחד יעבור הכשרה, זה נופל על חברות האבטחה והן מעבירות את העלויות לקבוצות, אלפי שקלים לכל מאבטח". לפי צ'יזיק, עלות של סדרן או מאבטח ל-5-6 שעות היתה 150 עד 200 ש"ח, עכשיו זה יעלה למועדון 300 שקל, בגלל עלויות ההכשרה.
מנהלי אירוע, הגורם האזרחי האחראי בשטח האצטדיון, נדרשים להכשרה של 140 שעות ב-15 ימים. הסדרנים והמאבטחים מוכשרים בשישה מפגשים, של כ-50 שעות בסך הכל. עד כה הוכשרו כ-150 מנהלי אירוע.
אבטחה היא הוצאה גבוהה עבור הקבוצות. "הבאנו בכל משחק בין 150 ל-220 סדרנים בעונה שעברה", אמר גורם בכיר במכבי ת"א. בסך הכל, על אבטחה בלבד הוציאה מכבי כמעט 2.5 מיליון ש"ח. הרווחנו ממכירת כרטיסים בחמישה משחקים בלבד, בשאר המשחקים הקבוצה הפסידה. כמה שיש לי יותר הכנסות, יש גם יותר הוצאות".
עוד ציינו במכבי: "העונה גם חייבו אותנו על המחסומים שמציבים השוטרים בקרבת האצטדיונים. גם על הכוונת התנועה של המשטרה אני משלם וזה נראה לי לא בסדר שאני צריך לכסות את זה. בכל מקום המדינה מסבסדת את זה".
משרד הספורט יסייע בתקצוב באופן חלקי. עם הקמת מועצת הספורט, יועבר סכום של 10 מיליון שקל ממשרד האוצר, שיופנה לקבוצות הכדורגל והכדורסל, למימון הוצאות על סדרנים, שיטור ואבטחה.
צ'יזיק מעריך שיידרשו לו לפחות 110 מאבטחים במגרש ו-250 במשחקים המרכזיים, בנוסף למינימום של 60 שוטרים. "הם בטח יגידו שזה לא מספיק", אומר מנכ"ל חיפה ומדגיש: "תמיד יהיו שוטרים במגרשים". הבכיר בצהובים הביע דעה דומה וניבא שהמשטרה לא תוותר כל כך מהר על הנוכחות במגרשים. "זה אחלה כסף שבעולם בשביל המשטרה", אמר.
שלא לייחוס, בחלק מקבוצות ליגת העל נשמעה ביקורת קשה על השוטרים שאמנם מוודאים אי הכנסת אמל"ח ושומרים על הקהל, אבל במהלך המשחק הם נוטים לצפות במשחק עצמו ולא ממש שמים לב מה קורה מסביב. באנגליה למשל, החוק של המאבטחים הוא לעמוד עם הגב למגרש, גם כששער העונה מובקע.
"רק כשקורה משהו, רואים אותם עולים ליציע כמו אריות ומחפשים קורבן", סיפר אוהד הפועל ת"א שנעצר במהלך דרבי בעונה שעברה בטענה שהוא התפרע. "הטענות של האוהדים הם בעיקר נגד שוטרים היס"מ, בשביל מה צריך יס"מניקים באצטדיון כדורגל? האוהדים פושעים?!"
המשטרה תמשיך לפסול מגרשים?
חוק איסור אלימות בספורט עבר בכנסת באוגוסט 2008 וקבע כי לצד הקמת מועצה למניעת אלימות, בראשות השופט סטרשנוב, כל משחקי הספורט יעברו לניהול אזרחי, החל מהעונה.
לחוק יש כמה משמעויות חיוביות. אחת מהן היא הסמכות שניטלה מהמשטרה לפסול מגרשים, סמכות שהפעילה לעתים קרובות שלא לצורך. מהעונה הקרובה ההחלטה על פסילה תהיה בידי משרד התמ"ת (תעשייה, מסחר ותעסוקה). עובדי המשרד החלו לבקר במתקנים ובמגרשים השונים, ויספקו את החלטתם לפי קריטריונים קבועים לאישור המגרשים, כגון רוחב מעברים, תקינות שערים, גרמי מדרגות, מערכות חשמל, יציעים ומושבים, מערכות חירום ושילוט, זאת בנוסף לאישורים רלוונטים של גורמים מוסמכים, כגון קטנסטרוקטור, חשמלאי וכיו"ב.
כוח האדם של המשרד לא מאפשר לבדוק את כל המגרשים עד פתיחת העונה. "אם הם לא יספיקו, לא יפסלו, אלא יתנו אישור על תנאי", הדגיש יבלו.
השבוע ניהל מפכ"ל המשטרה, רנ"צ דודי כהן, דיון בנושא והנחה את הקצינים לפעול ליישום החוק. בתוך כך, קביעת רמות פיקוד באירועי הספורט על פי רגישות המשחקים, קביעת מפתחות לכמות שוטרים באירוע, קביעת תבחינים למשימות שיטור ומשימות כח אזרחי, קיום הערכות מצב מקדימות למשחקים ביחידות השטח ועוד. המפכ"ל הגדיר את השנה הקרובה כשנת יישום והטמעה של המודל החדש.
