מפעם לפעם נשמעים דיבורים על גילו של וואליד באדיר. נכון, הם מסייגים, הוא מנוסה, אחראי, אבל 37 שנים (לפני שבוע) לא הולכות ברגל, ובטח שלא יכולות לרדוף אחרי מוחמד גדיר.
בדיוק על מנת שייכנס למשבצת של הקפטן הוותיק הובא מריו פצ'אלקה בינואר מז'ילינה הסלבוקית, אך הצלחת המהלך עדיין מוטלת בספק, בלשון המעטה. מלבד דקות בודדות בשלהי משחקים מול קבוצות תחתית, הבלם לא זכה עדיין לקרדיט ראוי לשמו.
"יש לי רגשות מעורבים מהתקופה שלי בישראל עד כה", הסביר הבלם -לשעבר בסלובאן ברטיסלאבה, אינטר ברטיסלאבה וז'ילינה, איתה זכה בשתי אליפויות בסלובקיה - לתקשורת בארצו.
"מצד אחד אני מאוד רוצה לשחק, אבל מצד שני הקבוצה מנצחת, כך שאין למאמן סיבה ממשית לשנות את ההרכב ולכלול אותי בתוכו", מגלה פצ'אלקה הבנה למיקומו על הספסל.
"פשוט אצטרך לחכות להזדמנות שלי", מקבל בהשלמה ובסבלנות פצ'אלקה את השעות הארוכות על הספסל בבלומפילד. "בינתיים אני מתאמן, ומנסה להתרגל לסביבה ולחברים החדשים שלי בקבוצה. ידעתי שבגלל שהגעתי באמצע העונה תהיה לי תחרות על ההרכב, וידעתי שייקח זמן עד שאכנס לעניינים".
בינתיים, הבלם נהנה מהתמיכה לה הוא זוכה מחוץ למגרש: "המשפחה שלי פה, אז אני יותר שמח, וגם יש לי דירה מהמועדון, שהיא די חמימה ונעימה".
עם זאת, הבלם יודע בדיוק מה הוא שעומד בינו לבין כניסה חלקה לתפקיד המצופה ממנו: "עדיין יש לי בעייה עם השפה. באימונים או לפני שאני עולה למגרש, אני לא תמיד מבין מה המאמן רוצה שאעשה. משפטים בסיסיים אני מסוגל להבין, אבל אני לא שולט בהכל. אני מקווה שהשליטה שלי בשפה תמשיך להשתפר".
