אחד הנושאים שעליו הפרשנים הישראלים הכי ממהרים והכי שמחים להעביר ביקורת הוא נושא השחקנים הזרים. "אי אפשר להביא לישראל שחקנים זרים ברמה טובה" זה משפט שתשמעו לפחות פעם אחת מדי שבת של שידורים ישירים ממגרשי ליגת העל.
ברוב המקרים הביקורת מוצדקת. הפרשנים אומרים שעדיף לתת לילדים מהנוער לשחק, ואם מסתכלים על הרמה הממוצעת של הזרים שנוחתים מדי עונה בליגת העל, אפשר להבין למה אפילו בליגה הפלשתינאית החצי מקצוענית ממוצע הצופים עולה על זה בליגת העל שלנו באופן ניכר.
"יעקובו מוצאים פעם בדור. נגמרה תקופת המציאות הזולות במזרח אירופה", אומרים המקטרגים, וברשימת הפלופים הארוכה של זרים שהגיעו על תקן הבטחה גדולה והתגלו כזרים בעיקר לכדורגל, אפשר למצוא שמות כמו איגנסיו קאנוטו, סאדאת בוקארי, איבן יוליץ', בויאן וורוצ'ינה, סבסטיאן רוזנטל ועוד רבים ולא ממש טובים.
האמנם בלתי אפשרי להביא "מציאות" לליגת העל, והסיבה היחידה לכך שרוב הזרים שנוחתים בישראל הם כושלים היא כספית? תלוי את מי שואלים. מספיק להסתכל על רשימת הפספוסים בשנה האחרונה של מחזיקת הגביע הישראלית, הפועל ת"א, כדי להבין כי אולי דווקא משהו בעייתי בחשיבה הוא שמונע מצופי ליגת העל להנות מזרים איכותיים.
בקיץ שאחרי עונת הדאבל, בהפועל ת"א ידעו כי במהלך העונה הקרובה הם יאבדו חלק ניכר משחקני המפתח שלהם, והחלו לעבוד על מציאת תחליפים. לכולם היה ברור כי זמנו בקבוצה של הבלם הברזילאי, דגלאס דה סילבה, קצוב, וכי עליהם למצוא בלם שייכנס לנעליו.
בחודש מאי 2010 נבחרת מונטנגרו הצעירה הגיעה לישראל, ועימה היה אמור לנחות בלם צעיר, מוכשר ואלמוני בזמנו, סטפאן סאביץ'. סוכן שחקנים ישראלים, שידע שבהפועל יצטרכו בלם אחרי עזיבת דה סילבה, קיבל מנדט מנשיא הקבוצה שלו BSK בורקה, והציע אותו לאדומים ולמכבי חיפה לה הוא היה פחות רלוונטי לצרכים.
250 אלף יורו, זו היתה עלות רכישתו של הכישרון הצעיר. סאביץ' בסופו של דבר לא נחת בישראל עם הנבחרת הצעירה של מונטנגרו בשל מחלה, ובשל העובדה שהליגה במולדתו הסתיימה לא היתה אפשרות לראות אותו בפעולה עד החזרה לאימונים במהלך הקיץ.
בהפועל החליטו שהם לא לוקחים סיכון עם שחקן צעיר ואלמוני במחיר כזה על סמך צפייה בביצועים מוקלטים, ו-וויתרו על השחקן. במועדון הפאר הסרבי, פרטיזן בלגרד, לא חשבו יותר מדי, ואחרי שהתרשמו מביצועיו רכשו אותו תמורת הסכום הנדרש, 250 אלף יורו. עונה אחת ו-20 משחקים מאוחר יותר, מנצ'סטר סיטי רכשה את הבלם הצעיר תמורת 12 מיליון יורו, יותר מתקציב הפועל ת"א לעונת 2011/2012.
בחודש ינואר של אותה שנה נפרדו האדומים מ-600 אלף יורו כדי להנחית בקבוצה את בלמה של ז'ילינה אלופת סלובקיה, מריו פצ'אלקה שהיה אז בן 30. באותה תקופה החל לפרוץ בליגה הארגנטינאית בלם יהודי צעיר, גבוה ופיזי במיוחד, איגנסיו דויד פידלף.
שורשיו היהודיים של הבלם המבטיח עוררו עניין בישראל, ודרכונו האיטלקי עשה את אותו הדבר באירופה. תג המחיר של פידלף באותו הזמן היה כ-300 אלף דולר, ובין המתעניינות היתה מכבי ת"א. בקיץ האחרון קיבלה הפועל ת"א הצעה לצרף את השחקן תמורת סכום הקטן ממיליון דולר, אך האדומים דחו אותה כי לא חיפשו להתחזק בבלם.
שחקן צעיר, מבטיח ובעל ביקוש באירופה. שורשים יהודיים שעשויים להוביל להופעות בנבחרת ישראל ויכולת לשחק גם כמגן שמאלי – על פניו מאפיינים שאמורים להוביל קבוצת צמרת ישראלית לזנק על המציאה, אבל הפועל ויתרה, מכבי התמהמה ומי ששמה את ידה על הכישרון היהודי היא נאפולי, ששילמה כ-3 מיליון יורו לניואלס אולד בויס תמורת הבלם.
פספוס אחד – קורה. שניים? צירוף מקרים. אבל אם חשבתם שפה זה נגמר, תחשבו שוב. לקראת עזיבת איתי שכטר וגילי ורמוט שמכירתם היתה בלתי נמנעת, והחזרה של בן שהר לאירופה אחרי עונת השאלה כמו גם העניין הרב שעורר טוטו תמוז בחו"ל, בהפועל חיפשו אחר חיזוק זר להתקפה.
בקיץ האחרון, עוד לפני הקופה אמריקה, הוצע שחקן התקפה אלמוני מקוסטה ריקה בשם ג'ואל קמפבל להפועל ת"א ומכבי חיפה. החלוץ שיכול לשחק גם בשני האגפים היה אז בן 18, ולמרות שהחזיק רק ב-8 משחקי בוגרים בליגה המקומית, בזירה הבינלאומית הוא כבר עורר הדים כשזכה בתואר מלך השערים באליפות מרכז וצפון אמריקה עד גיל 17 ב-2009.
שנתיים מאוחר יותר הוא שוב סיים כמלך השערים, הפעם באותה אליפות רק עד גיל 20. זמן קצר לאחר מכן, בעודו בן 18, כבש בהופעת הבכורה שלו בנבחרת הבוגרת של קוסטה ריקה שער נהדר ב-0:5 על קובה בגביע הזהב.
בינואר האחרון בית"ר ירושלים קיבלה הצעה להחתימו ללא תשלום על רכישתו מאחר וטרם חתם על חוזה בוגרים רשמי בקבוצה בה גדל, אך פספסה, ובקיץ כבר הוצמד לו תג מחיר של חצי מיליון דולר. בהפועל ת"א ומכבי חיפה קיבלו את ביצועיו, האדומים התעלמו, הירוקים התמהמו, ואחרי שערים בקופה אמריקה ובאליפות העולם עד גיל 20, החתימה אותו ארסנל תמורת כמיליון יורו.
ארסן ונגר אפילו רצה להשתמש בו כבר העונה בסגל שלו, אך התותחנים לא הצליחו להוציא עבורו אשרת עבודה והוא הושאל ללוריין הצרפתית לעונת התחשלות. אחרי פספוס כזה אפשר לחשוב שהישראלים למדו משהו, אבל לא עבר יותר מחודש ושוב בהפועל פספסו שחקן מוכשר.
ביצועיו של יונתן דל ואלה (הפעם אין קשר ידוע ליהדות למרות השם הפרטי), קשר/חלוץ מוונצואלה שיכול לשחק גם בשני האגפים, ישבו במייל של האדומים שבועות ארוכים. 300 אלף דולר היה תג המחיר שהצמידו לשחקן בן ה-21 , אבל בהפועל שוב לא טרחו לבדוק, והשחקן שהרשים במדי טאצ'ירה מהליגה המקומית בוונצואלה , הצטרף לבן שהר באוקזר.
יש עוד כמה שמות שבישראל בכלל ובהפועל בפרט פספסו, אבל הפספוס הגדול הבא הוא ככל הנראה קשרה של פרטיזן בלגרד, נמניה טומיץ'. במהלך העונה שעברה הוא הוצע לאדומים שיכלו לרכוש אותו תמורת כ-400 אלף דולר, אך הם לא מיהרו לעשות זאת.
גם הקיץ הסרבי בן ה-23 הוצע להפועל, שעד שהחליטה כי הוא מעניין אותה, ראתה את אודינזה מגישה עבורו הצעה של 3 מיליון יורו לפרטיזן ונענית בשלילה. בינתיים, הקשר הימני הנהדר כבש העונה כבר 4 שערים ב-6 הופעות, וממשיך לעורר עניין ברחבי אירופה.
"אין בישראל שום חשיבה עסקית"
הפועל לא לבד. כאמור, גם מכבי ת"א, מכבי חיפה ובית"ר ירושלים פיספסו כל אחת לפחות אחד מהשחקנים שהוזכרו. רק לפני שלוש שנים בחנו הירוקים קשר קמרוני בשם אנוג אנואה, אך רצו לבחון אותו עוד ועוד, והקשר הצעיר חתם באייאקס. הקיץ החליטו בהולנד להשאיל את הקשר האחורי שהוצע להפועל עם אופציית רכישה, אך האדומים חיפשו זרים בעמדות אחרות.
"זאת לא תופעה שייחודית רק להפועל" מסביר אחד מסוכני השחקנים העסוקים בישראל. "הנגע הזה של היהירות קיים בכל הקבוצות. לזכות דרור קשטן יאמר שהוא לא אשם, כדי להגיע אליו צריך לעבור את הסקאוטים המוכחים יעקב הילל או דורון אוסידון, וזה בד"כ קשה מאוד".
"במכבי חיפה לפחות מתייחסים לכל שחקן שמוצע להם ומסבירים שהוא לא מתאים מסיבה כזו או אחרת, אבל בהפועל אתה יכול לשלוח דיסקים ומיילים ולא לקבל התייחסות במשך שבועות ארוכים אם בכלל. אח"כ כשהם נזכרים שהם רוצים שחקנים שהוצעו להם, זה כבר מאוחר מדי", הוסיף אותו סוכן.
סוכן שחקנים אחר, שכבר הביא לישראל כמה זרים בולטים ומוצלחים בשנים האחרונות, נתן את גרסתו: "הישראלים חושבים שהם מבינים גדולים ויודעים הכל. כל המערכות סקאוטינג בישראל, אם אפשר לקרוא לסקאוט וחצי בכמה קבוצות ככה, הן לא מקצועניות ב-99% מהמקרים. אני לא רוצה להגיד שיש כאן קומבינות, אבל לפעמים יש דברים לא ברורים".
"הרי לא יכול להיות שקבוצות טוענות שהן עוקבות אחרי שחקנים תקופה ארוכה, ובסוף מגיע לפה איזה פועל בניין. אחרי זה מה הפלא שהן חוטפות ריקושטים? אם מאמן בליגת העל אומר שהוא לא רוצה להביא שחקן ממדינה מסוימת רק כי הוא לא רוצה להיות הראשון שמביא לישראל שחקן מהמדינה הזאת, זה מראה כמה ההתנהלות בנושא הזרים בארץ חובבנית", סיכם הסוכן.
להרבה סוכנים יש בטן מלאה על התנהלות המועדונים בישראל בנושא הרכש הזר, ואחד נוסף הסביר את הסוגיה בצורה טובה: "בישראל אין חשיבה עסקית. כאן חושבים מהרגע להרגע ורוצים תוצאות מיידיות. במקום להשקיע 100-200 אלף יורו בשחקן צעיר ולפתח אותו, שופכים כמה מאות על שחקן בן 30 שבמקרה הטוב, ייתן עונה אחת סבירה".
"אם מאמן מחפש חלוץ ואני מציע לו קשר, לא יעזור גם אם מדובר במייקל אסיין הבא, זה לא יעניין אותו. אין בישראל חשיבה מחוץ לקופסא, ולכן אתה רואה כל כך הרבה פספוסים. באירופה בד"כ קבוצות מוצאות שחקנים שהן רוצות ואז פונות לסוכנים שלהן, בארץ הקבוצות יושבות ומחכות שיציעו להן שחקנים, אבל אם זה לא שם ש'נראה' להן, הן לא יתייחסו". סיכם.
רק ביום חמיישי לאחר ההפסד 3:2 ללגיה וורשה מתחו בהפועל ביקורת חריפה על הזרים שהגיעו תמורת סכומי כסף גבוהים לפני כמה שבועות וקיבלו אינספור מחמאות אחרי הופעות הבכורה שלהם, רק כדי להיעלם במשחקים הבאים. ואי אפשר להתעלם מהיכולת החלשה של אפולה אדל, מירקו אורמוש וביבאן פרנסמן בנתניה. נוסא איגיבור הראה ניצוצות אבל רחוק מלהרשים.
לאדומים נותר לקוות כי ה-850 אלף יורו שעלה להם נוסא איגייבור לא יתבררו כהשקעה לא נכונה, אבל אם זה יהיה המצב, הם יוכלו להתנחם בכך שאם אורמוש המושאל לא יחזור ליכולת מהופעת הבכורה שלו, החשיבה העסקית החדשה שלהם חסכה עבורם 600 אלף יורו.
