הפועל ת"א של השנה היא קבוצה משוגעת וזה לא חדש. מפסידה לקרית-שמונה בבית, מנצחת בדרבי את מכבי ת"א, מפסידה למ.ס. אשדוד בבלומפילד, מביסה 0:3 את בנפיקה בליגת האלופות, מובכת 1:0 ע"י הפועל חיפה וחוגגת 0:2 באותו מגרש על מכבי חיפה. אין היגיון בשיגעון.

האדומים עמדו העונה בהרבה מאוד מבחנים ותעודת השליש שלהם די בינונית. הקבוצה שדרסה בעונה שעברה כל דבר שזז החל מחודש פברואר, מוצאת את עצמה מובכת יותר מדי פעמים ועוד במגרש שלה. 12 מחזורים, שלושה הפסדים, מאזן רע לקבוצה שרבים ראו בה המועמדת העיקרית לאליפות גם העונה.

המזל של אלי גוטמן ויוסי אבוקסיס הוא בפתיחה הלא פחות בינונית של מכבי ת"א ושל מכבי חיפה. מדהים לראות כיצד שלוש הגדולות כושלות, בעיקר במשחקי הבית שלהן. קרית-שמונה עושה עונה מופלאה, אבל ראשונה רק בזכות חוסר היכולת של הגדולות להציג כדורגל ראוי.

הבעיה של הפועל היא מנטאלית לגמרי. אלי גוטמן אמר בסיום המשחק שהוא לוקח את האחריות עליו כי אולי הקבוצה לא הגיעה מוכנה. כמו שהיא לא הגיעה מוכנה להפועל חיפה במחזור הראשון או לקרית-שמונה והפועל עכו. עם קמצוץ של יהירות והנה אלופה שנחשפת במערומיה.

"יהירים? אנחנו?"
אחרי הניצחון הענק על בנפיקה ביום רביעי, נשאל ערן זהבי האם ייתכן שהפועל הגיעה קצת יהירה למשחקי הצ'מפיונס, מה שגרם לשלושת ההפסדים המוקדמים בפתיחת המשחקים. זהבי הגיב מיד בשלילה: "ממש לא. אולי הבנו מאוחר מה זה ליגת האלופות. לקח לנו קצת זמן". הגיוני לגמרי, אבל מדוע זה בא על חשבון משחקי הליגה?

התשובה בתוצאות: הפועל הגיעה מאוד מוכנה מנטאלית לדרבי ולמכבי חיפה וניצחה את המשחקים הללו. משהו קורה לדאבליסטית כשהיא מגיעה למשחקים מול קבוצות קטנות. עד כה הפועל חילקה נקודות לק"ש, הפועל חיפה, הפועל עכו ואשדוד. והכל עוד לפני הסיבוב השני. בנוסף, הפועל מצאה את עצמה בפיגור נגד סכנין ומכבי פ"ת והצליחה לחזור לניצחון.  מזל שהשעון המעורר צלצל בזמן.

אלי גוטמן ויוסי אבוקסיס הוכיחו שהם צוות מנצח כי מעטות הקבוצות בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי ששיחקו את הכדורגל הסוחף של הפועל בסוף העונה שעברה. אבל חוסר המוכנות בראש של הקבוצה למשחקים שבהם היא חייבת לקחת נקודות, מדליקה נורה אדומה - לבנה.

שכטר ותמוז מאוכזבים. מה קורה להפועל ת"א? (שי לוי) (צילום: מערכת ONE)
שכטר ותמוז מאוכזבים. מה קורה להפועל ת"א? (שי לוי) | צילום: מערכת ONE

יושבים על המזוודות
בעיה נוספת נובעת מהדיבורים על אירופה וגם ביציעים הנוחים של בלומפילד מאבדים סבלנות. יותר מדי שחקנים חושבים, מדמיינים ומפנטזים על חודש ינואר. מבושמים מהסקאוטים ביציע, מפזרים הצהרות לכל עבר וקצת שוכחים את עצמם.

נכון להיום, עדיין לא התקבלה אף הצעה על ה"ממהרים לחו"ל" ואולי הגיע הזמן לשים סוף לכל הספקולציות. כולם מועמדים, אחרי כולם מחזרים, אבל הטלפון אצל אלי טביב ומוני הראל עדיין לא צלצל. היחידי שצריך להעסיק את הבעלים האדומים הוא השוער וינסנט אניימה שמסיים חוזה בקיץ והפועל צריכה לעשות את מירב המאמצים לגזור עליו קופון אחרון. אגב, אניימה אמר בראיון בניגריה לפני מספר שבועות שיש לו חוזה בהפועל והוא מחויב לקבוצה. המילים "סקאוטים" או "חלום אירופה" לא עלו באותו ראיון.

גילי ורמוט (שי לוי) (צילום: מערכת ONE)
גילי ורמוט (שי לוי) | צילום: מערכת ONE

הסיטואציה סביב הפועל מדברת על שחקנים שמחכים להצעות מחו"ל כשהמזוודות שלהם ארוזות מזמן וכך אי אפשר להתכונן לאשדוד או עכו. החלום על אירופה הפך להיות מצרך חובה. הפיתרון של הבוסים צריך להיות פשוט: או שיש הצעות עכשיו או שנדבר בקיץ.

אשליית הקיזוז
בניגוד לציפיות, מי שנחשב כיום לחלוץ הטוב בהפועל הוא טוטו תמוז, שהגיע כמחליף פוטנציאלי לבן שהר ואיתי שכטר. שהר, שגדל במועדון והגיע כסיפור הרומנטי של הקיץ, מתקשה להציג יכולת טובה ומישהו חייב לעזור לו לצאת מהמשבר לפני שאחד השחקנים המוכשרים בכדורגל שלנו יילך לאיבוד.

שהר לא עשה טעות כשהוא החליט לחזור לישראל, אבל יש לו חצי שנה לחזור לחדות שאפיינה אותו כדי לחזור בגאון לאירופה. גם שהר אמר לא פעם לחבריו בקבוצה שהוא סובל מחוסר מזל וש"לא הולך לי". המצב שהוא החמיץ נגד אשדוד זו התרופה הכי טובה. אבל בשביל זה, צריך לכבוש.

בן שהר. הפועל לא הבריקה (שי לוי) (צילום: מערכת ONE)
בן שהר ויוסי שבחון (שי לוי) | צילום: מערכת ONE

בעיה נוספת של הפועל היא איתי שכטר. יושבי בלומפילד נדהמו לראות את שכטר לא מצליח לעשות את הדריבלים הטובים והמוכרים. לא יקרה שום דבר אם הכישרון יחזור בהדרגה למגרשים כדי לחזור לעצמו. מי שראה אותו אמש נגד אשדוד מבין שקשה לו. שכטר עבר פציעה לא קלה וכמו שגוטמן בישל אותו עד שהפיק ממנו את המירב, הוא צריך לבשל אותו שוב.

השורה התחתונה היא ברורה: קבוצה שמשחקת טוב כ"כ באירופה (שאלקה ובנפיקה בבית למשל) כושלת בליגה החלשה שלנו, זה נובע רק מבעיה מנטאלית. הדבר הכי גרוע שקורה לאדומים העונה (וגם לחיפה ומכבי ת"א) זה הקיזוז. אחרי כל הפסד, פותחים את הטבלה ומגלים ש"גם כך יש קיזוז. הפסדנו כולה נקודה".

האשליה האופטית שמרחפת מעל הגדולות מביאה לנחמה מועטה וחסר תכלית שרק פוגעת בהן. ההפסדים מתקבלים בהיגיון כי הרי בסיום העונה גם כך הכל מתאפס. סוג של קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א שלא מתרגשת מהפסד לבני-השרון כי גם כך הכל נסגר בפיינל-פור. הפועל תמצא את עצמה בעוד שבוע וקצת ללא הזוהר של ליגת האלופות. אם היא לא תתעורר, הקבוצה הטובה בארץ תמצא את עצמה נתקעת בבוץ המקומי.