לא מעט אנשים הרימו גבה כאשר יו"ר בני סכנין, חאסן אבו סלאח, בחר למנות את יובל נעים כמאמן הקבוצה. היו כאלה שטענו שמדובר בסיכון, בעיקר בגלל שבמשך הקריירה הקצרה שלו כמאמן היה נעים מזוהה רק עם קבוצה אחת, הפועל ר"ג, שהפכה בחמש השנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מהמאמן.
אבל אבו סלאח לא חשש והימר על נעים. ההתחלה הייתה קשה. זה התחיל בחיכוך עם העוזר והסמל עבאס סואן ונמשך במתיחות עם מספר שחקני הבית. נעים, כדרכו, הציב מוטו שאינו משתמע לשתי פנים: "כבדו אותי ואני אכבד אתכם".
אחרי כמעט חודש ימים בתפקיד, אפשר לומר שבסכנין החלו להתאהב בנעים ולהעריך את אישיותו של האיש גדול המימדים. התחושה הכללית היא, שרק איש מסוגו של נעים יכול לשרוד אחרי התקופה היפה, גם אם קצרה של קודמו בתפקיד, מרקו בלבול שהצליח להביא את סכנין אל סף הפלייאוף העליון.
בראיון ל-ONE מדבר נעים על ההסתגלות שלו למקום החדש, על השאיפות בעתיד ועל הסטיגמה של ה"ראיס" שדבקה בו.
נעים: "היו לי לא מעט חששות כאשר החלטתי להגיע לסכנין. הנחיתה לא היתה רכה ועברתי שבועיים ראשונים לא קלים. ככל שעבר הזמן אנשים למדו להכיר אותי."
"הכירו מאמן שמדבר בגובה העיניים לכל אחד ואחד. למדו שאני מוכן לשמוע כל טענה אבל העיקר, שזה יהיה בצורה ישירה ולא מאחורי הגב".
"אם עד לשנה האחרונה הייתי מרחק 10 דקות מהבית למגרש בר"ג, הרי שהפעם אני עושה את הנסיעות מהמרכז לסכנין ולשמחתי, ככל שעוברים הימים אני מרגיש שהדרך קצרה יותר, אולי בגלל שהדברים הולכים כפי שאני רוצה".
על תדמית ה"ראיס" שדבקה בו אמר נעים: "מי שמכיר אותי מקרוב יודע שאני מאד רגיש. כבוד ויושר מובילים אותי. אצלי אין מס שפתיים. אני בן 43 והרבה מאד שנים יצרו לי תדמית שקשה להשתחרר ממנה, תדמית שנוצרה כתוצאה משטויות שעשיתי כאשר הייתי צעיר. אני נלחם בזה כבר הרבה שנים וכנראה שאמשיך להלחם בזה".
מה שחשוב לי באמת זאת העובדה, שמי שמכיר אותי יודע ואומר לי שמה שהוא חשב עלי ושמע לפני לא דומה בכלל למה שהכיר אותי אחרי".
על השאיפות ותפישת העולם שלו בכדורגל אמר: "המוטו שלי הוא שכל הקבוצה צריכה להשקיע ולרוץ במגרש במידה שווה והכי חשוב, שהמעבר מההגנה להתקפה יהיה מהיר. אם נצליח אחרי שנמצא שני זרים להגיע לפלייאוף העליון עשינו את שלנו. הכי חשוב זה לא להיקלע למאבקי התחתית".
