"אין מה לעשות, אלו לא קבוצות בליגה שלנו". המשפט הזה מוכר לכם? סביר להניח שכן אם אתם אוהדים של אחת מהקבוצות שעלו העונה לליגת העל. בקיץ האחרון הוחלט בהתאחדות להרחיב את הליגה ל-16 קבוצות, שש קבוצות העפילו לליגת העל: הפועל באר שבע, הפועל חיפה, הפועל רמת גן, הפועל עכו, הפועל רעננה ומכבי אחי נצרת. באופן כללי, אין ספק שהשילוב של הקבוצות הללו בליגה הבכירה בכדורגל הישראלי היה צעד שהוסיף לא מעט צבע לכדורגל שלנו.
הפועל רמת גן אחרי 20 שנה בליגות הנמוכות חזרה לליגה הבכירה, הפועל חיפה השיבה את המושג דרבי חיפני לכותרות. באר שבע קיוותה להפריח את הנגב בחזרה וזכינו לראות את רעננה לראשונה בהיסטוריה בליגה הראשונה.
עם כל הכבוד לכמות השערים הנכבדת שאנחנו זוכים לראות כל שבוע, גם באותן הקבוצות מודים, שזה כמעט בלתי אפשרי עבורן להתמודד עם קבוצות הצמרת, לפחות בכל הקשור לליגה. בגביע, כפי שראינו בווינטר, הסיפור שונה לחלוטין. רגע לפני שהליגה הסדירה מסתיימת והפלייאוף נפתח, בחנו מה היו התוצאות של הקבוצות הללו מול מכבי חיפה והפועל תל אביב העונה ולמה אנחנו עדיין שומעים את הקלישאה "זו לא אותה הליגה"?
זה לא שבאמת ציפינו מהקבוצות הצנועות הללו להציג כדורגל האיכותי מול שתי המוליכות של הכדורגל הישראלי, אבל בהחלט קיווינו שחלק מהמתח שייבנה העונה בליגה יהיה דווקא במשחקים בהן הגדולות ישאירו חלק מהנקודות אצל הקבוצות שבאמת צריכות אותן.
הבעיה המרכזית שנוצרה היא היעדר ההפתעות בליגה, לפחות לא עד השבת האחרונה, כאשר אחי נצרת הגיעה לבלומפילד. הרי הכדורגל חי ונושם מסנסציות. ליון שמדיחה את ריאל הגדולה בברנבאו, קביליו מליגה ב' מדיחה את קרית שמונה בגביע, הפועל ר"ג מעיפה את חיפה מהגביע והדוגמאות רבות. הבעיה היא שמי שהיו צריכות להפתיע בליגה, הרדימו אותנו.
מב"ש ציפינו לקצת יותר
קלישאה נוספת המוכרת בכדורגל אומרת: "יש להפסיד, ויש להפסיד". בהקשר שלנו לקלישאה הזו יש ערך מוסף, אם בודקים מה באמת עשו אותן העולות אל מול הענקיות מחיפה ומתל אביב.
הפועל ב"ש, בניגוד לקבוצות האחרות שעלו העונה ליגה, בעלת ניסיון ומסורת בליגה הראשונה. אבל הקבוצה של אלונה ברקת אכזבה בגדול ותסתפק בפלייאוף האמצעי.
אם ציפינו מהקבוצה מבירת הנגב להוות איזה שהוא סוג של יריב שקול לשתי הראשונות, כגודל הציפיות גודל האכזבות. כבר בסיבוב הראשון הפסידה באר שבע בווסרמיל לחיפה ולהפועל תל אביב בתוצאות 3:1. בסיבוב השני המצב לא השתפר כשהאדומים מהנגב הובסו על ידי שתי הראשונות 4:1. בסה"כ בשני המשחקים המאזן של ב"ש מול השתיים עומד על 14:4.
כבשה שחורה? רק בגביע
אוהדי הפועל ר"ג אוהבים לראות ירוק בעיניים, רק בגביע. מי שחשב שהברק לא מכה פעמיים באותו מקום, קיבל את התשובה בווינטר. אחרי הסנסציה במכתש ב-2007, הדהימה הקבוצה הקטנה מר"ג את הענקית מחיפה והעיפה אותה שוב מהגביע. בליגה, הסיפור שונה לחלוטין. חניכיו של יובל נעים, שמלכתחילה ידעו שיילחמו על הכרטיס לעונה נוספת בליגה פגשו את חיפה פעמיים העונה.
בסיבוב הראשון הפסידו האדומים בקרית אליעזר 3:1, אחרי שהובילו משער של הרווייה קובאצ'ביץ'. בסיבוב השני זה כבר נגמר בתבוסה בווינטר 5:0. 8:1 במאזן הכולל. את הפועל תל אביב פגשה רמת גן רק בסיבוב הראשון, גם אז זה נגמר בתבוסה בווינטר 3:0.
עכו הביכה את הפועל, רעננה את עצמה
בהפועל עכו פתחו את העונה עם מפגש מול האלופה מחיפה. הקבוצה של הוכנבוים הפסידה אמנם 2:1, אך בהחלט אפשר לכנות זאת כ"רע במיעוטו". לקראת סוף הסיבוב פגשה עכו את הפועל תל אביב, והפכה לקבוצת התחתית הראשונה שהצליחה לאגור נקודות במפגש מול האדומים של גוטמן כשסיימה ב-1:1 בגרין.
את הסיבוב השני פתחה עכו עם המאבקים בתחתית הליגה, והובסה על ידי חיפה במגרשה הביתי 3:0. גם במשחק השני של העונה, בבלומפילד, עשתה עכו חיים קשים לגוטמן. הפועל כבר הוליכה 0:2 אבל שערים של אוקוצ'ה ודיין הורידו את הקבוצות למחצית ב-2:2. במחצית השניה הפועל כבר עשתה את העבודה וניצחה 3:5 במשחק חם ומשוגע.
מהפועל רעננה הצנומה שעלתה לראשונה בהיסטוריה לליגת העל לא ציפינו ליותר מידי אך גם לא חשבנו שבמפגשים הראשונים מול המוליכות, הקבוצה של אלי כהן תפסיד בקלות 3:1 לחיפה ו-5:0 להפועל תל אביב. בסיבוב השני הובסה רעננה בקרית אליעזר 3:0 מול חיפה (מאזן של 6:1 מול הירוקים) ובלויטה מול הפועל, היא חטפה 4:1 אחרי שבמחצית לוח התוצאות הראה על 1:1 משער שוויון של סטיבן כהן. סה"כ מאזן עגום של 1:9 מול הפועל.
גם נצרת חטפה בראש. טוב שיש את מכבי ת"א
למכבי אחי נצרת אמנם צרות גדולות יותר אבל קשה להתעלם מהחמישיה שספגה החבורה גרגורי במחצית אחת מול חיפה בסיבוב השני, כשאפשר להוסיף לזה את התבוסה 4:1 עוד מהסיבוב הראשון. גם מול האדומים של גוטמן לא הצליחה נצרת להוות סוג של יריב כשהובסה בתוצאה זהה בשני הסיבובים 4:0. מאזן של 9:1 מול חיפה ו-8:0 מול הפועל. יכולת ספיגה מרשימה. יש לציין כי חניכיו של ג'ון גרגורי חתומים על ההפתעה של העונה אחרי שניצחו בשבת האחרונה 0:1 בבלומפילד את מכבי ת"א.
הפועל חיפה היתה קרובה להביך את המוליכות אבל כשלה ברגע האמת. בדרבי היא נלחמה אבל הפסידה 1:0 ותנסה לתקן בסיום הסיבוב השני.
מול האדומים מת"א הפסידה הפועל חיפה "רק" 2:1 בבלומפילד ובקרית אליעזר היתה הרבה יותר טובה מחניכיו של גוטמן אבל החמצות מסמרות שיער, לא מנעו הפסד 2:1 בקרית אליעזר.
חנן פדידה: הפערים גדולים אבל אפשר וצריך לקחת נקודות
מעבר לכל הקלישאות שאנחנו רגילים לשמוע, יש גם את השחקנים. אלו שנמצאים על כר הדשא, סופגים את האווירה לפני המפגשים עם הגדולות והם אלו שצריכים לתת את ההסברים אחרי התבוסות.
אחד מהם הוא חנן פדידה מהפועל ב"ש, שידע כבר ימים אחרים בליגת העל, ומודה שהפערים גדולים כמעט בכל הפרמטרים: "אני חושב שגם הזרים וגם שחקני הרכש של מכבי חיפה והפועל ת"א הם ברמה גבוהה מאוד ובאופן כללי האיכות של השחקנים שלהם גבוהה מכל קבוצות הליגה. בקבוצות הללו יש גם הרבה שחקנים צעירים טובים שצוברים נסיון".
"בנוסף כל זר שמגיע לחיפה או הפועל הוא בדרך כלל בינגו והוא מעל הליגה. בגלל זה הקבוצות הללו באמת מעל הליגה אבל אני חושב שאפשר לקחת נקודות גם מהקבוצות הללו", הוסיף פדידה.
אז איך בכל זאת מתכוננים למשחק כזה שמראש נראה כאילו השחקנים מרימים ידיים ומלכתחילה באים לטיול בתל אביב ובחיפה. פדידה מבהיר, שבניגוד לכל הפרשנויות הללו עבורו ועבור חבריו דווקא המפגשים האלה הם סוג של מאני טיים: "אנחנו באים למשחקים כאלה מוכנים ועם מוטיבציה גבוהה יותר מאשר כשבאים להתמודד מול כל קבוצה אחרת בליגה".
אז למה לא מנצחים? ההסבר פשוט וברור: "כשהקבוצות הגדולות מבקיעות את הגול הראשון אז זה משפיע על הקבוצה הרבה יותר מאשר ספיגה מול קבוצות אחרות ולפעמים הקבוצה נשברת מהר יותר".
אם היה צורך להראות את הפערים העצומים, היינו מסכמים את כל שערי הזכות מול שערי החובה, אבל לכך אין תכלית. ההבדלים העצומים שנפתחו בליגת העל פוגעים בתחרויות והופכים את המשחקים לצפויים. 16 קבוצות זה כנראה יותר מדי לכדורגל שלנו. לא צפוי שינוי בתסריט כשקרית שמונה, רמת השרון, כפ"ס או בת ים יעלו לליגה הראשונה.
