אדם מבצע ריצה על דשא (צילום: אור גץ)
ריצה - פעילות גופנית עממית | צילום: אור גץ

מהי פעילות גופנית עממית ולמה נועדה?

פעילות גופנית עממית כוללת ענפים רבים ובהם שחייה, ריצה קלה, רכיבה על אופניים, קיקבוקסינג, התעמלות במים, אימון בחדר כושר, יוגה, פילאטיס, התעמלות בונה עצם, מחול אירובי, חוגי התעמלות עם אביזרי עזר, ניווט ספורטיבי ועוד.

בשנים האחרונות אנו עדים לפריחה גדולה של מועדוני כושר ומרכזי ספורט שונים. עם התפתחות תרבות הפנאי והתקדמות המדע והרפואה, אנשים רבים יותר מקדישים מזמנם וכספם לפעילות הגופנית, ומוצאים סיבות רבות לעסוק בפעילות גופנית עממית:

שיפור ושימור המצב הבריאותי: שמירה על אחוזי שומן ורמת כולסטרול תקינה, ועל תפקוד משופר של הלב וכלי הדם.

ירידה במשקל ושאיפה למראה אסתטי יותר ולדימוי גוף חיובי יותר.
תחושת קלילות, נוחות וחיוניות ותפקוד יומיומי טוב יותר בעקבות הכושר הגופני המשופר.
הורדת הלחץ הנפשי והפיזי באמצעות הוצאת אגרסיות, הרפיית השרירים, ניתוק מלחצי היום-יום, העלאת רמת הורמוני שיכוך הכאבים (אנדורפינים), אינטראקציות עם אנשים ואתגרים.
חיזוק הגוף (מערכת השרירים והשלד) שתורמת לחיים בריאים ואיכותיים יותר, פחות פציעות וכאבים, ומניעת ירידה בתפקוד.

ואכן, אין סוף מחקרים מתחום הרפואה, הפסיכולוגיה והספורט מראים כי העוסקים בפעילות גופנית עממית לאורך זמן מדווחים על מצב רוח טוב יותר, תחושת שביעות רצון מחייהם ותחושה גופנית טובה יותר.

3 אצנים מתחרים אחד למול השני (צילום: רויטרס, חדשות)
רצים בתחרות מקצוענית | צילום: רויטרס, חדשות

מהו ההבדל בין פעילות עממית לבין פעילות תחרותית?

האימון התחרותי עוסק בשיפור המרכיבים החיוניים להשגת ניצחון או שבירת שיא, מעבר ליכולות הנורמליות. באימון כזה מרכיב המהירות, הכוח המתפרץ, סיבולת המהירות, ההספקים האירוביים והאן-אירוביים יבואו לידי ביטוי. בפעילות תחרותית הממד הבריאותי הוא משני, ונגרמים עומסים רבים על חלקי גוף כמו מפרקים, גב התחתון ולב.

באימון עממי, לעומת זאת, המטרה הראשונית היא בריאות, הנאה ואיכות חיים. באימון כזה מנסים לשפר ולשמר את יכולות הגוף הבסיסיות כמו חוזק שרירים, רמת סיבולת טובה, גמישות ועוד. באימון עממי לא מבצעים תרגילים שיכולים להוביל לשחיקה משמעותית של המפרקים או לעומסים על אזורים אחרים.

מהו ההבדל בין פעילות גופנית עממית בחדר כושר ופעילות מחוצה לו?

גם בחדר הכושר וגם מחוצה לו נרצה לשפר את מרכיבי הכושר הגופני על סוגיו השונים, אך באימון בחדר הכושר נעבוד בעיקר באמצעות מכונות כוח וסיבולת ומשקולות חופשיות.

בחדר הכושר נמצא מגוון גדול יותר של אמצעים לחיזוק הגוף באמצעות תמיכה חיצונית של מכונות, בעוד שבאימון עם אמצעי עזר אחרים נחזק את הגוף תוך שימוש בשרירים מייצבים ובתרגילים פונקציונאליים.

כיוון שחדר הכושר הוא מקום סגור וצפוף לרוב, לא נוכל לבצע בו מגוון של פעילויות או להשתמש באמצעים כמו גומיות כיסאות, מדרגות, ריצה, פעילות במים, רכיבה על אופניים וכד'.

בפעילות מחוץ לחדר הכושר מופעלים גם יותר מרכיבי הקואורדינציה והתפקודים המוחיים, דבר החשוב לזרימת הדם למוח ולשימור תפקודים תנועתיים יעילים וקלילים לשנים רבות. כמו כן, בשטח הפתוח ניתן לשפר את מרכיב הסיבולת בדרך מעניינת ומאתגרת יותר.

העבודה מחוץ לחדר הכושר באמצעות מדריך מקצועי המפעיל את המשתתפים בדרך ישירה מובילה להיענות רבה יותר לאימון מצד המתאמן. היא מחזקת את המחויבות של המתאמן לקבוצה, למדריך ואף לעצמו, ומעוררת תחושה של הנאה גדולה.

עודד נצר הוא רכז קורס להכשרת מדריכי כושר ופעילות גופנית במכון וינגייט