(Getty) (צילום: ספורט 5)
(Getty) | צילום: ספורט 5

בסדרת הסרטים "גברים בשחור" הסוכנים משתמשים במכשיר מיוחד בשם "ניורלייזר", שמצליח למחוק לאנשים את הזיכרון. בעולם ה-NBA, או יותר נכון בעולם קדם העונה של ה-NBA, לא צריך את המכשיר הזה וגם לא צריך להקפיץ את וויל סמית' למילואים, מהסיבה הפשוטה שאף אחד לא זוכר כלום גם ככה. אחרי שאמרנו את זה ויישרנו קו, אפשר להתחיל לדבר על דני אבדיה.

אבדיה סיים בתחילת השבוע את מסע ההכנה שלו שנתן לכולנו טעימה מהמסעדה הטובה בעולם. היו דברים טובים יותר וטובים פחות, ובכולם ניגע, אבל בינתיים הדבר הכי חשוב מבחינתנו הוא לא לקפוץ למסקנות ולשפוט את המנה לפני שבאמת קיבלנו אותה.

"משחק הבכורה של עומרי כספי ב-NBA". מה קפץ לכם לראש כשקראתם את המשפט הזה? במקרה הטוב שהייתה לו בכורה מוצלחת, ובמקרה הממש טוב שהייתה לו בכורה מוצלחת עם 15 נקודות נגד אוקלהומה סיטי. מה שאני רוצה לומר זה שסביר להניח שלא חשבתם על 9 הנקודות ב-100% מהשדה בבכורה הלא רשמית מול פורטלנד. כבר הבנתם מה החשיבות ההיסטורית למשחק של דני נגד ברוקלין?

לרגע אל תבינו אותי לא נכון - המשחק נגד ברוקלין המתחדשת היה מרגש ומרשים כאחד, וגם צמד המפגשים נגד דטרויט, אבל כל ההכנה הזאת בסך הכול הייתה אינדיקציה נחמדה לקראת הדבר האמיתי שייצא לדרך הלילה. לכן, לא נמהר להכתיר את דני כרוקי העונה וגם לא נבקר אותו על כל טעות, אבל כן נבחן את מה שקרה שם ונגיד עם חיוך על הפנים: אמריקה גוט וואחד טאלנט.

אז מה אפשר לקחת ממשחקי ההכנה?

1. אמריקה וה-NBA באמת זכו בכישרון גדול. תוציאו את הקשר הישראלי ותתחברו למוח הכדורסל הנייטרלי שיש לכם. שחקן בגובה 2.06 מטר עם הבנת משחק, יכולות מסירה, כדרור וקליעה, זה שחקן שהיינו אוהבים לראות בלי קשר לדרכון שלו.

ועכשיו תחזירו את הקשר הישראלי ותתרגשו קצת, כי אבדיה הוכיח במעט מאוד זמן שהוא שייך. הוא הוכיח שהוא שייך ל-NBA ברמת ה"סטאר קוואליטי", ברמת הפיזיות, וברמת צורת המשחק שלו שהולכת ומתפתחת באותו קו של הכדורסל המודרני. בעצם, גם אנחנו זכינו.

2. מעריצים את דני בוושינגטון. כשקראנו את כל ה"מוקים" והתעסקנו בענייני דראפט, שאלנו את עצמנו שאלה מוטעית שאי אפשר היה לענות עליה. שאלנו "לאן אבדיה צריך ללכת?" אבל אף אחד לא באמת ידע מה קורה מאחורי הקלעים, וכבר בערב הדראפט קיבלנו את התשובה: אבדיה, וכל שחקן צעיר, צריך ללכת למקום שרוצים אותו.

זה ה-א' ב' של הצלחה. אם היה מגיע לגולדן סטייט בבחירה השנייה ייתכן שהייתה נוצרת מציאות בה אבדיה "זכה" בווריירס, ובמקום זאת יצאה מציאות הרבה יותר בריאה בה וושינגטון "זכתה" בו. גילינו שהג'נרל מנג'ר טומי שפרד עקב אחריו הרבה זמן, סקוט ברוקס מאוד מאמין בו ומספיק היה לראות אותו שר "היום יום הולדת" כדי לראות את הכימיה בקבוצה. מעבר לכך, בשיחות עם עיתונאים מקומיים הם דואגים להזכיר כמה שהם אוהבים אותו. אז למדנו בשבועות האחרונים שהבסיס טוב? הלאה, לעבודה.

3. אבדיה הוא השחקן הכי חכם בקבוצת NBA. אין למה להתייחס לנקודות במשחקי ההכנה, ואפילו לא לאחוזים, מכיוון שקיימים כל כך הרבה משתנים שמשפיעים על המספרים הללו, אבל כן אפשר ורצוי להתייחס לדברים שלא משתנים בין הכנה לעונה הסדירה. אני מדבר על דברים שאפשר לשים לב אליהם גם במשחק 3 על 3 בספורטק, כמו חכמת משחק למשל.

כבר בשלושת משחקי ההכנה ראינו עד כמה דני חי ומבין את המשחק ביחס לחברים שלו לקבוצה וביחס לגיל שלו, וספק אם יש מישהו בוושינגטון שמשתווה לו. תמיד ידענו שאבדיה יודע לקרוא מצבים מצוין, אבל לא ידענו איך זה יתורגם לרמות הגבוהות, ועכשיו גילינו שבעצם הוא הרמות הגבוהות. בואו נסתכל על שלוש דוגמאות קטנות.

נתחיל, איך לא, עם הסל הראשון של דני על אדמת אמריקה. השלשה נקלעת כשהשעון מראה 8:37, אבל הרגע המרשים הוא לא השלשה אלא מה שקורה ב-8:40. אבדיה מזהה את קווין דוראנט על קו המסירה בינו לבין ראול נטו, ולכן הוא לוקח שני צעדים ימינה שמייצרים אופציית מסירה ומשחררים אותו לזריקה פנויה.

via GIPHY

ועכשיו נביט במסירה הכי יפה של אבדיה עד כה. במשפט - שחקן בן 19 לא אמור למסור כזה כדור. נקסט.

via GIPHY

לא פעם ולא פעמיים ראינו לאורך השנים את אבדיה מחלק את המסירות הללו על כל המגרש. הוא תמיד יכול לקחת שיעורים פרטיים אצל קווין לאב שישפר לו את הביצועים, אבל הסיפור כאן הוא לא המסירה עצמה אלא קריאת המצב. כבר שדני עם הרגליים באוויר בדרך לריבאונד הוא רואה את טרוי בראון ג'וניור רץ לצד השני, ודואג למצוא אותו. בראון דואג להרוס לו אסיסט.

via GIPHY

4. שמירות זה לצעירים. בדוחות הסקאוט לקראת הדראפט נכתב בעיקר על היכולות של אבדיה לעשות הכול בהתקפה, וקצת על הפוטנציאל ההגנתי שלו שעשוי להתממש בעתיד. ובכן, נראה שהעתיד כבר כאן. וושינגטון, שסיימה את העונה שעברה עם המדד ההגנתי הנמוך בליגה, התרשמה מאוד מעבודת ההגנה של אבדיה בהכנה, ויכול להיות שדווקא זה יהיה ה"טיקט" שלו לפרקט.

דני שני בקבוצה בריבאונדים (המון פעמים הגבוהים 'נעלו' את השחקנים שלהם ודני לקח ריבאונד קל), שני בחטיפות, וע"פ אתר הסטטיסטיקה "Instat" השחקנים עליהם הוא שמר קלעו נגדו ב-46% מהשדה. נגד בראון ואיזק בונגה, קלעו ב-65% ו-59% בהתאמה. בנוסף, מבין שמונה שחקנים של הוויזארדס ששיחקו למעלה מ-20 דקות למשחק, לאבדיה יש את המדד ההגנתי הטוב ביותר (92). במקום האחרון, אגב, ניצב בונגה (106) שידוע עבור ההגנה שלו. נראה קצת מהלכים של הילד בצד ההוא של המגרש? בוודאי.

עד שתספיקו להתלהב מהחטיפה תבוא הסיומת מול שני שחקני דטרויט בצד השני, אבל יופי של ידיים ועזרה בהגנה.

via GIPHY

גם כאן אבדיה משתמש באורך שלו וחוטף כדור. כמו במקרה הראשון, הוא יוצא למתפרצת (הפעם בלי הכדור) מיד אחרי החטיפה. בהכנה, אגב, הוא הוביל את הקבוצה בנקודות במעבר.

via GIPHY

למען האמת, בדוגמא הזאת ההגנה לא הייתה טובה. אבדיה "אכל" את ההטעיה של בלייק גריפין והפורוורד קלע שתיים בלי בעיה. אז למה בכל זאת כדאי להתעכב על הפוזשן הזה? כי למדנו שבשלב הזה לא צריך לייחס יותר מדי חשיבות למבחן התוצאה, מכיוון שהבסיס יותר חשוב, וכאן - הבסיס מעולה. ביורוליג דני למד על בשרו כמה חשוב זה לשמור עם הידיים ישרות כלפי מעלה, אז בזמן ששאר החבר'ה הצעירים לומדים, הוא מתחיל ליישם.

via GIPHY

נתון אחד שאפשר לקחת מההכנה: מבין כל השחקנים ששיחקו למעלה ממשחק אחד, לאבדיה יש את מדד הפלוס מינוס הגבוה בוושינגטון. אם תהיתם, לבונגה יש את המדד הכי נמוך. כמו שכבר אמרנו, לא צריך לצאת מגדרנו אבל בהחלט מומלץ לעקוב.

אמביד. המשוכה הראשונה של אבדיה (Getty) (צילום: ספורט 5)
אמביד. המשוכה הראשונה של אבדיה (Getty) | צילום: ספורט 5

איפה אפשר להשתפר לקראת העונה?

1. להיות מעורב יותר בהתקפה. יכול להיות שזה הלחץ של ההתחלה ויכול להיות שאבדיה פשוט לא רוצה לכפות את עצמו על המשחק (שניהם בסדר), אבל נראה שבכל פעם שנדלק האש בעיניים, משהו טוב קרה. בניגוד לשחקנים אחרים בסגל של הקבוצה מהבירה (דאוויס ברטאנס למשל), אבדיה לא צריך להיות על תקן הפורוורד שעומד בפינה ומחכה לזריקה. ככה בדיוק הוא יצא מהשטף וכל הצדדים יפסידו. גם ריבאונדים בהתקפה (כמעט לא ראינו את דני הולך לריבאונד התקפה) יתקבלו בברכה.

 דוגמא ראשונה לאגרסיביות:

via GIPHY

דוגמא שנייה לאגרסיביות:

via GIPHY

2. להשתמש גם ביד שמאל. כפי שראינו במשחקים ובדוגמאות למעלה, אבדיה הראה לנו שהוא יודע להשתמש בצעד המהיר שלו ולחלוף על פני השומרים בדרך לסל קל בצד ימין, אבל מה עם שמאל? בכל שלושת המשחקים דני לא הלך או זרק בשמאל, והוא יצטרך להוסיף את האלמנט הזה לארסנל ההתקפי שלו.

3. קליעה מכדרור. אם אנחנו כבר עוסקים בארסנל ההתקפי של דני, צריך לדבר על שני דברים שחסרים לו כדי להפוך לכוח אמיתי ב-NBA: אחד על אחד וחצי מרחק. למזלו, הוא עוד צעיר ואפשר לצפות ליכולות האלו בעתיד. בכל אופן, ביום שהוא יוכל לקבל את הכדור ובאמת ליצור לעצמו כמה מצבים שונים - תדעו שהוא בדרך הנכונה להפוך לאולסטאר.

והנה החלק החסר. מהלך שכמעט לא ראינו מדני בישראל (כן ראינו בטורקיה נגד יאן וסלי ופנרבחצ'ה בדרגת קושי גבוהה יותר), והוא יצטרך להציג אותו פעם ב-2-3 משחקים כדי שהשומרים שלו ייצמדו אליו. אם זה יקרה, ברוקס יוכל לנצל זאת כדי להציב אותו בעמדה 4, לדאוג ששומר איטי יותר יפגוש אותו רחוק מהסל, ואבדיה כבר ימצא את הדרך לטבעת באמצעות יתרון המהירות.

via GIPHY

4. לייצב את האחוזים. האחוזים של אבדיה משלוש בהכנה היו מעולים (45%), אך מהעונשין הוא קלע ב-40% בלבד. לאחר הדראפט הכתב הבכיר של הקבוצה פרד כץ אמר לערוץ הספורט שדני צריך לקלוע ב-35% ומעלה מחוץ לקשת כדי שתהיה לו עונה טובה מאוד, וכרגע - הוא בכיוון.

עד הפעם הבאה בה נבחן שוב את היכולת של אבדיה ונראה את ההבדלים בין ההכנה לעונה הסדירה, הנה מה שמחכה לו בימים הקרובים: פילדלפיה (הלילה), אורלנדו (בין שבת לראשון) ושוב אורלנדו (בין ראשון לשני). לאור הפציעה של רוי האצ'ימורה והעובדה שדני שיחק הכי הרבה דקות בקבוצה בהכנה, יש בהחלט למה לצפות, ובמילותיו של אויב העם היהודי לשעות הקרובות - Trust The Process.