מישהו במדים הצהובים? חפשו במקום אחר... (öéìåí: ספורט 5)
מישהו במדים הצהובים? חפשו במקום אחר... | öéìåí: ספורט 5

כוכבים גדולים זה לא בדיוק כוח המשיכה העיקרי של היורוליג. קבוצות עם מסורת, יריבויות, אהדה מקומית וגאווה לאומית אלה דברים שמדברים חזק יותר בליגה הזו. בקיצור, בדיוק ההיפך מה-NBA. עם זאת, אחרי שבארצות הברית הפסיקו להתלהב מכל ילד אירופאי גבוה שמסוגל להקפיץ ולקלוע, ואחרי שהמוני כדורסלנים אירופאים בעצמם הפסיקו להתלהב מלשבת על הספסל ב-NBA, בשנים האחרונות היינו עדים למיתון התופעה של זליגת כוכבים מאירופה לארצות הברית, ואפילו ראינו כמה וכמה שחקני NBA אמריקאיים לגטימיים, בגילאים מוקדמים, תופסים להם איזה חוזה טוב באירופה ועוזבים את אמריקה לכמה שנים.

וככה, לקראת פתיחת עונת 2012/13 של היורוליג, אמנם אפשר היה אולי לקוות לכמות נכבדת יותר של סופרסטארים, אבל גם ככה ישנם לא מעט כדורסלני על שיפזזו על הפרקטים של ג'ורדי ברתומאו בחצי השנה הקרובה. אז אנחנו החלטנו לדרג אותם. שזו, כמו תמיד, משימה קשה, מסוכנת – אבל מאוד מהנה. ב-ESPN דירגו 500? אנחנו נסתפק ב-20. ולפני שנתחיל, אנחנו חייבים כמה הבהרות.

1) ישנם כמה שחקנים שלא נכנסו לדירוג, פשוט כי הם פספסו אותו בקצת זמן. ויקטור חריאפה, אנדרס נוצ'יוני ויואניס בורוסיס הם כאלה. 2) מן הצד השני, אפשר למצוא כמה חבר'ה שהם כנראה במרחק שנה אחת טובה מלתפוס את המקום שלהם בצמרת. אארון ג'קסון מצסק"א הוא דוגמא מעולה. אולי גם ריצ'ארד הנדריקס ממילאנו. ואולי אולי גם יוגב אוחיון. 3) שחקנים אחרים נפגעו מהסיטואציה. סופוקליס שחורצאניטיס לא בטופ 20 בגלל הפציעה, וקשה לדעת איך יתאושש. ומייק באטיסט, למשל, נכנס לדירוג אבל למקום נמוך בהרבה מאשר אם היה נשאר באתונה, תחת ז'ליקו אובראדוביץ'. 4) ואחרונים וחביבים, שמות כמו סרחיו רודריגס, מרסליניו הוארטאס, רומיין סאטו ודווין סמית' לא תמצאו בדירוג פשוט כי בטופ 20 יש מקום רק ל... ובכן, 20 שחקנים. לכן כמה חבר'ה ראויים, בעיקר כאלה שהם חביבי מאמנים גדולים אבל פחות כוכבים, נשארו בחוץ על הקשקש.

ומכאן שהדירוג הזה לא בא לשמש כנבואה לקראת העונה החדשה וכדי לגלות מי יהיו הכוכבים שייפרצו, אבל גם לא לתת יותר מדי כבוד לעבר הרחוק. הוא בא להציג את מי שלדעתנו הם 20 השחקנים הטובים ביורוליג בנקודת הזמן הזו עם ראייה לעונה הקרובה, וכשמידת ההשפעה שלהם על הקבוצות בהן הם משחקים היא הכי משמעותית. וככה זה נראה.

20. סטנקו באראץ, סנטר קרואטי בן 26, שנה שנייה באנדולו אפס
בעונה שעברה ביורוליג: 15 משחקים, 10.7 נקודות, 3.9 ריב', 1.2 חסימות, 14.2 נקודות מדד
במשפט וחצי: ענק (2.17) שלעתים משתלט על משחקים ולעתים מפגין כישורי נגרות מתקדמים. יותר יציבות ככוח קלאסי בצבע כמו שהפגין תחת איבאנוביץ' בקאחה לבוראל והוא קופץ בדירוג.

19. מאליק היירסטון, גארד-פורוורד אמריקאי בן 25, שנה שנייה במילאנו
בעונה שעברה ביורוליג: 12 משחקים, 13.9 נק', 3.1 ריב', 12.2 נקודות מדד
במשפט וחצי: הגיע למילאנו ככוכב מסיינה. לא גאנר שדופק שלשות ללא הכרה, אלא סווינגמן חזק שחודר, אוהב לחיות בצבע ולעזור בריבאונד.

18. מייק באטיסט, סנטר אמריקאי בן (עוד מעט) 35, שנה ראשונה בפנר-אולקר
בעונה שעברה ביורוליג: 23 משחקים בפנאתינייקוס, 9.7 נק', 4.6 ריב', 9.6 נק' מדד
במשפט וחצי: נעצר בשנה שעברה אחרי 7 עונות רצופות של דאבל-פיגרס ביורוליג. היסטורית, מהשחקנים הגדולים בתולדות המפעל. קצת אנדרייטד, אולי גם כאן, אבל חייבים לראות קודם איך מסתדר עם הגיל, ואיך מסתדר בלי אובראדוביץ'.

17. דייויד אנדרסן, סנטר אוסטרלי בן 32, שנה ראשונה בפנר-אולקר
בעונה שעברה ביורוליג: 20 משחקים בסיינה, 11.7 נק', 6.2 ריב', 11.9 נק' מדד
במשפט וחצי: בשנותיו בצסק"א היה אולי שחקן הפנים הטוב באירופה, אבל נמצא בצד השני של הגבעה. ועדיין, שחקן שכל יריבה חייבת להתכונן אליו. לא תמיד זה עוזר.

16. פרננדו סן אמטריו, גארד ספרדי בן 28, עונה חמישית בקאחה לבוראל
בעונה שעברה ביורוליג: 10 משחקים, 12 נק' למשחק, 4.6 ריב', 13.4 נק' מדד
במשפט וחצי: כמו כל הקבוצה שלו, עשה צעד אחורה בעונה שעברה, אחרת היה מדורג גבוה יותר. אלוף אירופה ומדליסט אולימפי עם הנבחרת. 34 דאבל פיגרס ב-50 משחקי יורוליג בשלוש השנים האחרונות.

15. סרחיו יול, גארד ספרדי בן 25 (בחודש הבא), עונה שישית בריאל מדריד
בעונה שעברה ביורוליג: 16 משחקים, 7.4 נק', 3.2 אס', 7 נק' מדד
במשפט וחצי: מכירים את זה שביורוליג המספרים רחוקים מלספר את כל הסיפור? שפעם פפאלוקאס היה ה-MVP עם משהו כמו 9 נקודות למשחק? אז יול לא ברמה הזו עדיין, אבל המנוע של ריאל נצמא בדרך לאזור הזה.

14. סאשה וויאצ'יץ', גארד סלובני בן 28, שנה שניה באנדולו אפס
בעונה שעברה ביורוליג: 16 משחקים, 13.9 נק', 3.3 ריב', 12.2 נק' מדד
במשפט וחצי: אין ספק, מדובר בסטאר אמיתי ברמות האלה. חוסר יציבות מנטלי ומקצועי מוציא אותו מהטופ 10.

13. פיט מיקל, פורוורד אמריקאי בן 34, עונה רביעית בברצלונה
בעונה שעברה ביורוליג: 21 משחקים, 9.2 נקודות, 4.1 ריב', 9.1 נק' מדד
במשפט וחצי: עד לא מזמן, כשעוד אפשר היה לומר שלא רואים עליו את הגיל, היה באנקר בטופ 10. אבל אחרי כמה פציעות, כבר רואים את ההשפעה. ועדיין, מדורג גבוה כי יש מעט שחקני יורוליג בגודל שלו, עם האתלטיות שלו, שמשפיעים על המשחק מבחוץ ומבפנים כמוהו.

12. קית' לנגפורד, גארד אמריקאי בן 29, עונה ראשונה במילאנו
בעונה שעברה ביורוליג: 20 משחקים, 10.8 נק', 2.5 ריב', 11.4 נק' מדד
במשפט וחצי: הנה המספרים שלו מהטופ 16 אשתקד, אחרי שהתאקלם במכבי: 14.8 נק', 3.7 ריב', 2.3 אס', 16.8 נק' מדד. אז נכון, מספרים זה לא הכל. רחוק מזה. בטח באירופה, אבל לכל מי שתוהה מה הבחור שנראה כמו שכונה כשהגיע לנוקיה עושה מדורג כל כך גבוה, הנה התשובה: כי הוא כוכב יורוליג לכל דבר ועניין. אולי שחקן האחד על אחד הטוב ביבשת.

11. ג'ייסי קארול, גארד אמריקאי בן 29, עונה שנייה בריאל מדריד
בעונה שעברה ביורוליג: 16 משחקים, 14.2 נק', 37 שלשות ב-51.4%
במשפט וחצי: הקלעי הטוב באירופה? דייויד בלו כבר לא כאן, אז התואר הולך אליו. אבל זה לא נגמר בהיותו בחור לבן שרץ מאחורי חסימות ומשחיל שלשות. אתלטיות, מהירות וכוח הופכים אותו לשחקן שיכול ביום נתון לנצח כל קבוצה ביורוליג. וגם ביום שאחרי.

10. ננאד קרסטיץ', סנטר סרבי בן 29, עונה שנייה בצסק"א
בעונה שעברה ביורוליג: 22 משחקים, 14.2 נק', 5.5 ריב', 18.4 נק' מדד
במשפט וחצי: סנטר NBA לגיטימי שחזר בגלל השביתה ונשאר בזכות החוזה, ובזכות העובדה שביורוליג הוא כוכב לכל דבר. פציעה לא קלה ופרידה מקירילנקו עלולים לפגוע בו העונה.

9. ניקולה מירוטיץ', פורוורד מונטנגרי-ספרדי בן 21, שייך לריאל מאז 2008
בעונה שעברה ביורוליג: 16 משחקים, 12.5 נק', 43.9% לשלוש, 4.5 ריב', 14.6 נק' מדד
במשפט וחצי: זוכרים את הגבוהים הסרבים האתלטיים שגם קולעים משלוש וגם מסוגלים להוריד ריבאונד? אז הנה אחד כזה, רק שהוא משחק בשביל נבחרות ספרד. אם היינו ב-2002, היה נבחר טופ 5 בדראפט ה-NBA. פתח את העונה הנוכחית בספרד בטירוף.

8. מילוש תאודוסיץ', גארד סרבי בן 25, עונה שנייה בצסק"א
בעונה שעברה ביורוליג: 22 משחקים, 10.4 נק', 5 אס', 11.3 נק' מדד
במשפט וחצי: יש טרנד כזה לרדת עליו. אולי כי לא הפך לכוכב על כמו שציפו ממנו. ועדיין, עם הכישרון שלו, מקום בטופ 10 יש לו. והשילוב עם מסינה ישתיק את הביקורות.

7. ארזם לורבק, פורוורד סלובני בן 28, עונה רביעית בברצלונה
בעונה שעברה ביורוליג: 21 משחקים, 13 נק', 38.3% לשלוש, 4.6 ריב', 15.1 נק' מדד
במשפט וחצי: גבוה התקפי מחונן. גב לסל, מחוץ לקשת, חצי מרחק, בתוך הצבע. עוד כדרור, עוד תנועה, עוד הטעייה, והטבעת תימצא. מהגבוהים הטובים בתולדות המפעל הצעיר.

6. ואסיליס ספאנוליס, גארד יווני בן 30, עונה שלישית באולימפיאקוס
בעונה שעברה ביורוליג: 21 משחקים, 16.7 נק', 4 אס', 38.6% לשלוש, 16 נק' מדד
במשפט וחצי: השנים בסוללת הכוכבים בקו האחורי של פנאתינייקוס, תחת אובראדוביץ', קצת בלמו אותו. כבעל הבית באולימפיאקוס הוא התפוצץ, וההד עדיין נשמע ברחבי אירופה. כישרון התקפי נדיר בכל מובן.

5. דמיטריס דיאמנטידיס, גארד יווני בן 32, עונה תשיעית בפנאתנייקוס
בעונה שעברה ביורוליג: 11.5 נק', 3.7 ריב', 4.5 אס', 1.5 חט', 42.5 % לשלוש, 16.4 נק' מדד
במשפט וחצי: ווינר על, כדורסלן מחונן בכל רמה, גאון על המגרש, מפלצת הגנתית שאין שנייה לה. העזיבה של ספאנוליס לפני שנתיים שמה עליו יותר פוקוס בהתקפה, והוא נענה לו. שחקן של פעם בדור.

4. חואן קרלוס נבארו, גארד ספרדי בן 32, בברצלונה מאז 97 (עזב לשנה ב-2007 ל-NBA)
בעונה שעברה ביורוליג: 16 משחקים, 13.6 נק', 3.2 אס', רק 29.7% לשלוש, 12.9 נק' מדד
במשפט וחצי: מצד אחד, ירד לראשונה בקריירה מ-33% לשלוש בעונת יורוליג. מצד שני, רשם עונת יורוליג 8 ברציפות של לפחות 13 נק' למשחק. אחרי השיא, זה ברור, אבל עדיין ווינר קטלני שאין כמותו בכל אירופה.

3. רודי פרננדז, גארד ספרדי בן 27, עונה שנייה בריאל מדריד
בעונה שעברה ביורוליג: 8 משחקים, 11.5 נק', 3.1 ריב', 2.3 אס', 1.3 חט', 10.9 נק' מדד
במשפט וחצי: הגיע אשתקד לתקופה קצרה בזמן השביתה ב-NBA ויכול היה להיות טוב יותר. והעונה, בראש שאמור להיות שקט, גם יהיה. מבחינת כישרון, אין אירופאי ביורוליג שעולה עליו. שחקן חמישייה לגיטימי ברוב קבוצות ה-NBA.

2. ג'ורדן פארמר, גארד אמריקאי, בן 26 בחודש הבא, עונה ראשונה באנדולו אפס
בעונה שעברה ביורוליג: 7 משחקים, 14.1 נק', 4.7 ריב', 4.1 אס', 1.4 חט', 41.2% לשלוש, 17.3 נק' מדד
במשפט וחצי: לזמן קצר, בתחילת העונה שעברה, הגיע לכאן – ובלי יותר מדי זמן להתברבר החל לדפוק הופעות ביורוליג. בדיוק מסוג השחקנים שבלי השביתה לעולם לא היו מגיעים לאירופה. יחסית ליורוליג, אין דבר כמעט שהוא לא מסוגל לעשות ברמה הכי גבוהה שיש. מה גם שהסגנון שלו מתאים מאוד לכדורסל האירופאי. מה הוא בעצם עושה כאן?

1. בו מקאלב, גארד אמריקאי בן 27, עונה ראשונה בפנר-אולקר
בעונה שעברה ביורוליג: 17 משחקים, 16.9 נק', 2.6 אס', 1.3 חט', 52.6% לשלוש, 17.3 נק' מדד
במשפט וחצי: בשביל פרשני NBA יש את לברון ג'יימס כדי לייצר סביבו קונצנזוס. בשביל מומחי יורוליג, יש את מקאלב – שבשנתיים האחרונות הוכיח לכולם שמדובר ברכז הטוב באירופה. אולי לא סטאר שמזגזג בין ה-NBA ליורוליג כמו פארמר ורודי למשל, אבל כוכב יורוליג מבוסס שאין שני לו בשילוב של יציבות, יכולת התקפית והגנתית וניהול משחק. לא ירד מדאבל פיגרס לאורך כל העונה שעברה (ושימו לב לאחוז מהשלוש). בקיצור, השחקן הכי טוב ביורוליג. כן, אפילו שהוא לא משחק באחת האימפריות המסורתיות.

**
ועוד מלה, לסיכום – כי אנחנו מרגישים שאנחנו חייבים. כן, כמו ששמתם לב, למכבי תל אביב אין נציג כאן. אולי לראשונה מזה שנים. למרות הכישרון של ליאור אליהו, ההתקדמות של אוחיון והיכולת שסמית' הפגין בסוף העונה שעברה. אבל מכבי עשתה לעצמה מנהג בשנים האחרונות לפתוח עונה כמעט בלי כוכבים, ולסיים עם לא מעט כאלה (לצערה, לרוב הם בורחים מכאן הלאה). והנקודה הכי חשובה היא שרק אתמול שמענו את דייויד בלאט אומר שביורוליג כוכבים לא מנצחים משחקים – קבוצות עושות את זה. אם מכבי תגיע לעוד פיינל פור, אפשר יהיה לומר בפה מלא – ביורוליג, הדבר הכי חשוב הוא מאמן על.