sportFive1331969 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5

לנצח>להפסיד
שני משחקים שוחקו השבוע בביתה החדש של מכבי תל אביב בבלגרד. שני משחקים לא מרשימים בעליל. שני משחקים בהם פגשה אלופת ישראל ביריבות פצועות ובכושר לא טוב. באחד מהם, אתמול מול פנרבחצ'ה, הצליחה לגרד נצחון. ואלו כל הדברים הבאמת טובים שיש לי להגיד על הכדורסל ששיחקה השבוע מכבי תל אביב.
לא פשוט לשחק מחוץ לבית, ובלי קהל. לא פשוט לגור, ברציפות, מחוץ לבית. ברמת הכדורסל, קשה להיכנס לקצב כשמשחקים במסגרת משחקים אחת בלבד. הכל נכון. ואחרי שאמרנו את כל זה, אם נדבר גלויות, מכבי תל אביב פשוט משחקת לא טוב כרגע. ומבחינות מסוימות, לא זו בלבד שלא התקדמה השבוע, אלא אפילו הלכה לאחור. ברמת התיאום ההתקפי, ברמת ההחלטות ההתקפיות וכו וגו ודו.
 
ולא שכל זה באמת חשוב. בסיומו של אמצע חודש נובמבר עומד מאזנה על חמישה נצחונות משמונה משחקים, שזה יופי של דבר, במיוחד כשזוכרים את לוח המשחקים האגרסיבי והקשוח שאותו עברה עד כה בהצלחה גדולה. לוח משחקים, רק נזכיר רגע, שהחשש המוקדם לגביו היה שהוא עוד עלול לייצר משבר משמעותי ומוקדם. אז נכון, מכבי תל אביב לא הרשימה אתמול מול הגרסה החסרה מאוד של פנר. שזה הדבר הכי פחות מעניין. כי מכבי הצליחה לנצח את פנרבחצ'ה. שזה טוב. שזאת המטרה שלשמה התכנסנו. לנצח>להפסיד.
 
הגש ורוץ לרשת
עד לפתחו של המשחק מול אולימפיאקוס, הראתה לנו הקבוצה של קטש שההתקפה שלה דווקא מה זה סבבה. 80 הדקות ששוחקו השבוע נראו כבר הרבה פחות כיפיות. ואלו לא רק הנקודות שנקלעו (76 בממוצע), אלא יותר השטף שחסר. הקצב שחסר, גם ובעיקר בהתקפה המסודרת של חמישה מול חמישה.
 
בדומה לפתיחת המשחק הראשון ששוחק השבוע, נתקלה ההתקפה הצהובה בהגנה שזרקה לעברה חילופים הגנתיים בדקות הראשונות. על פניו, מהלך בעייתי של ההגנה, כשהיא מתמודדת מול קו אחורי של גם בראון וגם בולדווין. מצד שני, בולדווין הנוכחי, החלוד מחד ושרוצה להזכיר לכולם מי מה ומו מאידך, היה אמש מטרה טוב מאוד לאותם סוויצ'ים. נגיד כאן. חסימה ראשונה וחילוף ראשון, בדמות הייז. חסימה שניה, עם ניבו, מובילה לחילוף שני ולססטינה. ואז מסירה רעה פנימה לניבו. ובלאגן. ואיבוד כדור. ומתפרצת. אבל תנו רגע בבקשה עוד מבט אחד בפוזשן הזה, אוקיי? שימו לב בבקשה, במקביל לחדירה של בולדווין ולתנועה ההגנתית של ווילבקין, לחיתוך של לורנזו בראון. שלא סייע בכלל הפעם. בואו נרשום אותו לעצמנו, כי תיכף ממש נראה אלמנט דומה.

ו-וואלה, החילופים ההגנתיים שכן או לא הציגה פנר בהמשך לא באמת היו הבעיה. פחות חשוב מה עשתה היריבה. יותר חשוב איך הגיבה המארחת. משחק ההתקפה של קטש, AKA הכדורסל של קטש, הוא עניין של טעם. יש שאוהבים פחות ויש שמעריצים יותר. מה שבטוח ומוסכם על שני הפלגים הוא שכשקבוצה של קטש מדייקת, אז היא ממש מדייקת. הריווח כמו שצריך. הקצב כמו שצריך. קבלת ההחלטות? כמו שצריך. הכל מדויק, כמו שצריך.

מדויק? ההתקפה של הצהובים (גם) אתמול הייתה הכל חוץ מכדורסל שבו שחקנים מפספסים מיקומים ותזמונים. כדורסל שבו שחקנים מרשים לעצמם להרים זריקות לחלל האוויר עם המון בטחון ובלי המון הגיון. ואיכשהו, בחסות העייפות של פנר מחד וההתעלות של קולסון במחצית השניה מאידך, הדברים הסתדרו יופי טופי. הנה, כמו למשל כאן, במהלך שעשה הבדל בסיום. ריברו מקבל כאן כדור מחוץ לקשת שלוש הנקודות, בעוד סורקין מנסה לתפוס מיקום בפנים מול ביברוביץ', אשר גם קטן ממנו וגם בבעיית עבירות. אבל הקובני בוחר בגישת הבה ונטילה. ואז קולסון שועט לכיוון הטבעת ומשתלט. ואז מרים זריקה קשה. ואז משתלט שוב. והיידה.

וזו עוד הייתה החלטה סבירה יחסית של ריברו, להבדיל מהחלטות בעייתיות מרובות אחרות של האחרים. שנעות גם סביב שני השחקנים המרכזיים. שנלקחו על ידי (כמעט) כולם. כולל ווב, כולל סורקין, כולל בלאט, כולל קליבלנד, כולל ניבו. ורגע, אני לא מדבר כאן על המונח הקלאסי (והמטופש) זריקה רעה. מי שמכיר אותי יודע שאני בז לטרמינולוגיה הזאת. אין דבר כזה זריקה רעה במובן הרוחבי. מה שטוב לשחקן X לא בהכרח טוב לשחק Y. אבל אתמול, ולא רק אתמול, נלקחו החלטות שלא מתאימות למשחק ולשחקנים. זריקות מבחוץ, זריקות מבפנים, זריקות בהתקפה המסודרת וזריקות בהתקפה מסודרת הרבה פחות.

אה, והיה גם את הדבר הזה. הנה משתלט לו הניבו על כדור, כשארבעת חבריו נמצאים מאחוריו. ומשום מה מחליט לפצוח בדהרה לכיוון שאליו נוהגים להתקיף. ארבעה כדרורים נטולי שליטה, שלא אמורים להילקח, ברמת ההגש ורוץ לרשת. ונכון, הוא לא היחידי, כי זה הפך להיות נוהג בקבוצה הזאת, בטח ובטח על ידי אנטוניוס קליבלנד. אבל בחיאת. והמזל הוא שיש קולסון שיתקן. או לפחות ייתן הזדמנות, כי עוד מעט יילך הכדור לאיבוד.

ואיכשהו, הכל הסתדר. ואיכשהו, בסוף, הגיע מהלך התקפי ששווה נצחון. שהתחיל מחדירה לסל של בולדווין. שעבר דרך חיתוך על קו הבסיס של בראון. שהסתיים עם אחד בונזי קולסון שפותר את הבעיות. רגע, אתם זוכרים את הגיף שאיתו התחלנו הפעם, נכון? אז הנה, זה המהלך שסיים. מכבי מריצה כאן את הווריאציה של קטש לתרגיל ה-VEER הידוע. סורקין מראה כאילו-חסימה לבולדווין, ורץ לפינה כדי לייצר חסימה לבראון. מה שמוביל לחדירה מיידית של בולדווין. מה שמוביל לכך שים מדר יקפא לרגע ויפספס את החיתוך לסל של בראון. מסירה, קולסון. נצחון.

חוטפים
אחרי רבע ראשון רע מאוד מהבחינה ההגנתית, אפשר לתת מחמאות ליכולת של מכבי תל אביב לעצור בהמשך. ברבעים 2-4 קלעה פנר, במצטבר, 45 נקודות. שזה אחלה. מכבי, בטח ברבע השלישי, הוא הרבע שבו שיחק קליבלנד, הייתה שם כדי לסכל את הרעיונות והשחקנים של קואץ' איטודיס. וגם כאן, אם נדבר גלויות, זה קרה חרף לא מעט בעיות.
 
כתבנו כאן פעם ונכתוב זאת שוב. בטח בהרכבים האתלטיים שלה, מכבי ניזונה מהליכה אגרסיבית מאוד אחרי הכדור, גם במחיר של מה שנראה לעיתים כמו טעויות הגנתיות. וזה עולה לה בלא מעט חורים ונקודות קלות. ומצד שני, זה גם מייצר חטיפות. 10 כאלו היו אתמול, בקבוצה שמתייצבת כרגע במקום השני, בליגה השניה בטיבה, בקטגוריה הזאת.
 
אוקיי, דוגמאות. הרבע השלישי אתמול, כאמור, היה הרבע (למעשה, היחידי) של קליבלנד. שנטל בתחילה חלק בחמישיית הסמול בול של קטש, כשהוא יושב על עמדה מספר 3 ולצידו קולסון ב-4. אוקיי, אז פיק אנד רול ראשון של ווילבקין, מוביל לעזרה קרובה של בראון, שמתמקד במה שחשוב ומוותר על היציאה החוצה של ביברוביץ'. מסירה לביברוביץ'? כניסה חזקה (מדי) של קולסון אל תוך קו המסירה מוביל לחדירה של הבוסני-טורקי לסל. וכן, האיש עשה אתמול שיא קריירה של נקודות. ולא, זה לא באמת החלק החזק שלו בכדורסל. התכווצות, עזרה ואיבוד.

הלאה. פנר מריצה כאן פיק אנד רול ספרדי (פיק אנד רול וחסימה גבית לחוסם). מכבי תל אביב, שנפלה פעם אחת יותר מדי כשאולימפיאקוס הריצה את זה מולה, מקפיצה את בראון החוצה ומבטלת את תחילת התרגיל. ואז עוד פיק אנד רול של ווילבקין, שאמור להוביל לחילוף משולש: שימו לב בבקשה לתנועת הידיים של קולסון שמסמן ומזכיר שבראון הוא זה שאמור לצאת החוצה ולקחת את ססטינה. אבל קולסון, בעצמו, נראה כמי שיוצא החוצה. ואיכשהו, התנועה הזאת מייצרת בכלל הטעיה לא מכוונת, ובחסות מסירה עצלה של ווילבקין – גם חטיפה נוספת.

ולצד מהלכים הגנתיים מדויקים יותר, כולל חילופים משולשים איכותיים יותר (בטח כאלו שבהם היה מעורב ג'יימס ווב השלישי, במשחקו הטוב ביותר העונה), היו כמה דברים נוספים שעבדו מבחינת ההגנת הצהובה. והדברים הללו, ברובם, היו קשורים להתקפה הרעה של פנר. אותה התקפה שהצליחה לקלוע 56 נקודות מול הכוכב האדום בלגרד יומיים לפני. אותה התקפה שבה ניכרים סימנים בולטים של בעיות התאמה, ואולי גם בעיות כימיה וחשק.

סביר להניח שטיילר דורסי חייך חיוך רחב עת נודע לו שהעונה יחסכו ממנו שריקות הבוז הקבועות והקולניות ביד אליהו הישן. לא אוהבים אותו שם, והוא יודע ומרגיש את זה. מצד שני, יכול להיות שהתגבשה בליבו ההחלטה לפצות את הקהל הצהוב על התקופה הקשה שהוא חווה, ולכן עשה כמיטב יכולתו כדי לעזור למכבי תל אביב. אגב, למי שהספיק לשכוח: כשהוחתם דורסי במכבי תל אביב במקור, היו שחשבו שהשורשים המשפחתיים שלו בארץ הקודש יספיקו כדי לקבל תעודת זהות כחולה, רק כדי לגלות שיש לו יותר סיכויים לשחק בנבחרת שבה נטל חלק עטאא ג'אבר. את תרומתו לאלופת מדינת ישראל, בקטנה, הוא סיפק אתמול בשורה של החלטות רעות, ברצף של התקפות נוראיות.
 
נגיד כאן. על דורסי שומר כאן תמיר בלאט. צריך לומר שמשך דקות מרובות נראה היה שההתקפה של איטודיס שמה לעצמה למטרה לאתר את השחקן עליו שומר בלאט וללכת עליו. לזכותו של בלאט, יאמר שהוא הצליח להחזיק מעמד בלא מעט מהפעמים הללו. אז הנה, פיק אנד רול של דורסי שמוביל הפעם לחילוף. כלומר ניבו על דורסי ובלאט, שלא הצליח למצוא את האיש שייצר עבורו חילוף משולש, נשאר תקוע בפנים עם מוטלי. שזה רע. למזלו, דורסי במוד של לחרב ולא לעצור לרגע ולנצל מיסמאצ'ים מובהקים. וכך, מחילוף הגנתי בעייתי, 2 נקודות קלות בצד השני.

שלוש נקודות לסיום
1. 2<3? – עוד משחק נפל בכל מה שקשור לקליעה מחוץ לקשת (5/24 לשלוש) דרדר את מכבי תל אביב למקום הלפני אחרון במפעל בכל הנוגע להטלת טריצות. הפעם, היה זה לורנזו בראון שאיכשהו קלע ואיכשהו הציל. הפעם, סייעו לה אחוזים רעים של הטורקים במחצית השניה, באותה הקטגוריה, כדי לחלץ איכשהו נצחון. לא בטוח שזה יעבוד במשחקים הבאים. לא בטוח שאפשר לנצח את ברצלונה וריאל מדריד, היריבות הבאות, כשרמת הקליעה נראית ככה.
 
2. הרוטציה – שני משחקים שיחק העונה ווייד בולדווין הרביעי. בשניהם שילם את המחיר, בכל הנוגע למיקומו ברוטציה, ג'ון דיברתולומיאו. במיוחד אתמול, עם 2:32 בלבד, ועוד במשחק חלש יחסית של תמיר בלאט. ואגב, ואם כבר ג'ון די, אז מתוך 8 המשחקים ששוחקו עד כה, ב-6 מהם קלע 2 נקודות ומטה. ב-4 מהם לא קלע כלל. בשישה מהם מדד היעילות שלו היה 3 ומטה. ב-4 מהם עמד המדד על 0 ומטה. רק אומר.

3. ים – אני לא יודע עד כמה כיף כרגע לשחק בפנרבחצ'ה אשר באיסטנבול אשר בטורקיה. בטח עבור ים מדר. אני כן יודע שגרסה כל כך חסרת בטחון ונטולת אנרגיה של העלם החצוף ומלא הסוואג הזה לא ראיתי ממזמן. ממש ממזמן. היידה, ים, צא מזה.
 
שבת שלום.