sportFive1329679 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5
sportFive1329686 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5

מדינת ישראל היא מדינה אחרת מאז בוקר ה-7 באוקטובר והחודש שעבר מאז לא דומה לשום דבר אחר שהיה פה. גם מכבי תל אביב, בנישה שלה, נמצאת בתקופה קשה ומתאגרת, נודדת מעיר לעיר באירופה ולאחרונה גם התקבעה על "בית" זמני - בלגרד. מחר (חמישי, 21:05) הצהובים יקיימו את משחקם הראשון בפיוניר בבירת סרביה, מול באיירן מינכן, ולקראת המשחק, ג'ייק כהן התראיין לכלי התקשורת והסביר איך נראים הדברים דרך עיניו ועיני השחקנים.

"אני רוצה לומר קודם כל, בשמי ובשם המועדון, שהלב שלי יוצא לקורבנות", הוא אומר בפתח דבריו. "זו טרגדיה גדולה, הלב שלי איתם. אני מודה לאלו שנתנו לנו להישאר פה בבלגרד, זו ברכה שאנחנו ממשיכים לעשות מה אנחנו עושים. אני מודה לכל מי שעזר לזה לקרות, זה מאוד חשוב לנו להיות כאן, והלוואי שמה שאנחנו עושים יספק לאנשים בישראל עוד רגע אחד של שמחה בחייהם".

איך אתה, כאחד השחקנים הוותיקים והמנוסים בקבוצה, וכאמריקאי שמשחק בישראל, מסביר את המצב הזה לזרים?
"זה מובן שאני בעמדה להתחבר לאמריקאים ולישראלים, אבל מה שקרה בחודש שעבר זה משהו שלא קרה מעולם. אי אפשר להתעלם מזה. אין נוסחה של איך להתמודד עם זה, אבל עד עכשיו, המאמן, השחקנים והצוות עשו עבודה טובה בלנהל את המצב טוב ככל שאפשר. ברור שאין דרך מושלמת, אבל אנחנו פה לעשות את העבודה שלנו".

אילו דאגות יש לזרים? ואיך עזרת להם להירגע?
"ברגע שהבנו את סדר הגודל של האירוע, התחלנו לדבר בינינו לבין עצמנו, ניסינו להבין מה יביא אנשים למצב טוב יותר. המועדון עשה עבודה טובה מאוד, מי שרצה לצאת לקפריסין קיבל את זה, מי שרצה להישאר - נשאר. בזמנים כאלו חשוב מאוד לאנשים ומשפחות שלהם להרגיש בטוחים ומוגנים. אני מבין ומזדהה איתם, באופן כללי אמריקאים מזדהים עם ישראלים, וישראלים עם אמריקאים. יש בינינו אמפתיה רבה".

כמה קשה לעבור בין מדינות?
"זה לא פשוט, זו התמודדות חדשה, אבל אני חושב שצריך לשים את הדברים בפרספקטיבה: אנחנו משחקים כדורסל למחייתנו והבעיות שלנו הן כאין וכאפס לעומת כל מה שישראל עוברת, לכן צריך לשמור גם על פרופורציות נכונות. אנחנו עדיין מאוד ברי מזל לעבוד בזה ולשחק עבור מועדון כמו מכבי תל אביב".

הליגה הישראלית אמורה להתחיל עוד שבועיים, אתה רואה אותך ואת החברים לקבוצה חוזרים לשחק בישראל?
"אין לי מושג, הדברים האלו מחוץ לשליטתי. אם יגידו לנו שאנחנו משחקים, אז זה מה שיקרה. אבל זה שבועיים מהיום, כרגע אנחנו לא יכולים להסתכל כל כך רחוק, אלא על מה שיהיה בעוד יום או יומיים".

כהן בן ה-33 נמצא בישראל כמעט עשור שלם וחווה לא מעט "סבבים" של לחימה, ומתוקף היותו אמריקאי-ישראלי, הוא כמעט תמיד התבטא בנוגע לתמונה הגדולה - איך הסכסוך הישראלי-פלסטיני נראה כלפי חוץ. בימים האלה, לצד המלחמה בעזה, גם האנטישמיות הרימה ראש, וכרגיל היה מעניין לשמוע את דעתו של כהן.

"ברור שזה מדאיג אותי לראות מה קורה מסביב לעולם ואיך מתייחסים ליהודים", הוא אומר. "יש לי את שם המשפחה שנשמע הכי יהודי שיכול להיות, כך שזה מדאיג אותי גם עבור הילדים שלי. הלוואי שהיה לי פתרון, אבל חכמים ממני לא הצליחו לרפא את הגזענות או הרוע, כך שאני יכול לדאוג רק לדברים שאני יכול לשלוט בהם, לדאוג לי ולמשפחתי".

אתה מרגיש סוג של שגריר?
"אני לא מחשיב את עצמי ככזה, אני פשוט בן אדם יהודי שחי בארצות הברית ובישראל זמן רב. אז אם זה הופך אותי לשגריר זה בסדר, אבל אני לא מתכוון לייצג אחרים. הדעה שלי מייצגת את מה מה שאני חושב, ואם אנשים רוצים להקשיב לי או לא - זה שלהם".

יצא לך לקבל הודעות תמיכה או חיזוקים משחקנים מחוץ לישראל מאז ה-7 באוקטובר?
"כן, קיבלתי הרבה מאוד תמיכה. חברים מליגות אחרות, אנשים שלא דיברתי איתם מעולם, שלחו לי הודעות ודרשו בשלומי. אפשר לומר שזו קרן קטנה של אור באפלה, שגם בכל הרוע והחושך הזה, יש הרבה אנשים לא יהודים, שלא קשורים לישראל, שדואגים ושולחים הודעות. זה מאוד חשוב לי, לדעת שיש שחקנים ואנשים שאכפת להם, שעדיין יש עוד אור בעולם. האמת, היה מאוד מרגש ומחזק לקבל את כך ההודעות האלו, זה היה משמעותי מאוד עבורי".

זה מאוד קשה כשבבית יש מלחמה. יכול להיות שגם למצב המורכב הזה למדתם להסתגל?
"לא יודע אם אפשר ללמוד את זה, אבל עשינו הכי הרבה שאפשר כדי להסתגל. יש פה אנשים חזקים וחכמים, שמבינים שיש לנו עבודה לעשות ואי אפשר להשתמש במצב הזה כתירוץ פעם אחר פעם. ראו את הרצון שלנו בשבועיים האחרונים, אנחנו מתגעגעים מאוד לאוהדים שלנו בבית. נחסר אותם מאוד בזמן הקרוב, אבל ננסה לשמח אותם ולגרום להם להיות גאים בנו".

קיבלתם הרבה הודעות מאוהדים מאז תחילת המלחמה, מה זה עושה?
"זה מראה כמה האהבה בינינו לבין אוהדים שלנו היא דו כיוונית. אני מזהה אוהדים משער 11 שלובשים עכשיו מדים והולכים להילחם, לשמור על המשפחות שלנו. זה מעבר למילים, אני לא מסוגל להסביר כמה זה חשוב לי שהם נלחמים עבורי ועבור המשפחה שלי".

"זה כל העולם בשבילי, זה מדהים. להחזיר להם אפילו טיפה עם משחק הכדורסל זה משהו מיוחד, אני יודע שיכולה להיות לזה השפעה רבה ברמה המוראלית עבורם. אני לא לוקח כמובן מאליו, במיוחד בזמנים האלה, את זה שיש לי את הזכות לעשות משהו שיכול לגרום לאחרים לשמוח ולהיות גאים. זה מדהים באמת, אני רוצה להמשיך ולייצג אותם כל עוד יש לי את היכולת".