היורוליג מתמודדת בימים האלו עם התקופה המאתגרת ביותר מאז שהמפעל נוסד לפני 20 שנה. עצירת הליגה בחודש מארס האחרון היתה ההחלטה הקשה ביותר שהארגון קיבל אי פעם, אבל החשש הוא שזה רק המנה הראשונה לקראת מה שעלול לקרות בעונה הנוכחית, שכולם ידעו מראש שהולכת להיות רצופה במכשולים ובעיות שבכלל לא קשורות לכדורסל. הפרוטוקול הקשיח שהקבוצות אישרו לא נתן מקום לגמישות במקרים של הידבקויות, וכך קרה שכבר אחרי המחזור השני ההפסדים הטכניים החלו להיערם, תחילה ביורוקאפ, ובהמשך זניט סנט פטרסבורג וגם וילרבאן היתה על המוקד.
אבל אז ביורוליג השכילו "לעצור את הדימום" ולהעביר הצעה (שטעונה את אישור הדירקטוריון) שלפיה משחקים שלא יכולים להתקיים בשל ריבוי מקרים חיוביים - יידחו למועד מאוחר יותר ולא יוכרעו בהפסדים טכניים. אלא שכל עוד היורוליג מתוכננת להמשיך במתכונת מלאה, בעיקר עם מעט מאוד מקום לגמישות בלו"ז, עתיד המפעל ממשיך להיות לוטה בערפל. יצאנו לבדוק כיצד המשבר של היורוליג נתפס בעיני חלק מהעיתונאים הבכירים ביבשת.
עונה מלאה? בעולם של קורונה?
אחת השאלות הבוערות היא האם היורוליג נהגה נכון כשהחליטה לקיים את הלו"ז במלואו, של 34 מחזורים, ולמעשה לא לבצע שום התאמה למציאות החדשה. "אני חושב שאולי הם היו יכולים לחלק את הליגה לשני בתים וכך להפחית את כמות המשחקים", מנתח אמיליאנו קארצ'יה, מייסד אתר "ספורטנדו", "אבל צריך לזכור - בסוף אוגוסט-תחילת ספטמבר המצב לא היה רע כמו שהוא עכשיו, גם אם כולם ניבאו שיהיה גל שני. אף אחד מאיתנו לא חשב שהגל הזה יהיה קשה כל כך".
אלכס טריגס מאתר "Sport24" היווני סבור כי "הבעיה הכי גדולה של היורוליג היא שהם בכלל לא הקדישו מחשבה לכל נושא הקורונה, ובטח לא את תשומת הלב שהנושא דרש. לוחות הזמנים נקבעו כאילו שהכל בסדר, שאין שום בעיה, ומהרגע הראשון היה ברור שזה לא יעבוד. הם לא פעלו כדי לרווח את הלו"ז ולהשאיר מקום לתיקונים. הם היו יכולים לעשות את זה למשל בחלונות של פיב"א, ששם כידוע הליגות המקומיות בפגרה, אבל הם לא עשו את זה".
איסמעיל סניול מאתר beIN הטורקי אומר: "הסיפור הגדול הוא לא ההחלטה ללכת על 34 מחזורים. הבעיה העיקרית היא לוח הזמנים, כי כשאתה מקיים כמות כזו של משחקים, לצד הליגות המקומיות, זה כמעט בלתי אפשרי להמשיך לאורך זמן".
ג'ורג' זאקאס מאתר SDNA היווני מנתח: "כל ליגה בעולם מנסה להתנהל כרגיל, וכך גם היורוליג. אין בעיה לקיים 34 מחזורים אבל אולי היה אפשר לעשות את זה בצורה קצת יותר גמישה. הבועה כשמה כן היא - בועה שיכולה לתת את המענה הטוב ביותר אבל כולם מבינים שזה פתרון כמעט בלתי אפשרי, בגלל המלחמה עם פיב"א והליגות המקומיות. אם היה אפשר לנהל את זה כך שהליגות ישוחקו במשך 3-4 החודשים הראשונים של העונה, ואז היורוליג יתחיל לאחר מכן - במצב כזה היה אפשר לארגן את הבועה בלי שאף אחד נפגע. אבל אנחנו יודעים מה המצב בין היורוליג לפיב״א וזה לא משהו שהיה יכול לקרות".
האלטרנטיבות: מדינה ב"נגלה" אחת
אז מה כן היה אפשר לעשות אחרת? מסתבר שלעיתונאים יש כמה הצעות יצירתיות, כמו זו של זאקאס למשל: "היה אפשר ליצור מצב שקבוצה טסה למדינה מסוימת ובנסיעה אחת תשחק את כל המשחקים שהיא צריכה לשחק נגד כל הקבוצות מאותה מדינה, וכך אתה חוסך את הנסיעות הלוך ושוב לאותה מדינה כמה פעמים בשנה. כך למשל מכבי היתה יכולה לטוס לספרד למשל פעם אחת ולשחק נגד כל הספרדיות בבת אחת".
סניול מציע: "יש שבע קבוצות שאינן חלק מהאיחוד האירופי - שתיים טורקיות, שלוש רוסיות, אחת ישראלית, אחת סרבית. אלו מדינות שסביר להניח שההגבלות על טיסות פחות חמורות מאשר במדינות האיחוד, ולכן היה אפשר לחשוב על רעיון של חלוקה לבתים של מדינות מחוץ לאיחוד ומדינות מהאיחוד, כדי שהתנאים יהיו דומים. היה אפשר להתחיל לו"ז של החלוקה הזאת, וככה למשוך עד דצמבר-ינואר בתקווה שהמצב ישתפר ואז לשלב את שאר הלו"ז".
בזמן שקארצ'יה סבור שחלוקת הליגה לשני בתים היתה יכולה להיות פתרון טוב, טריגס מחזק ומוסיף: "אני חושה שהיורוליג צריך ליצור בועות לפי איזורים, למשל ישראל-טורקיה-יוון, או איטליה-ספרד-צרפת וכו', וליצור מצב שקבוצות ישחקו באולמות נייטרלים".
שינוי הפרוטוקול: עדיף מאוחר מאשר לעולם לא
בקרב חברי הפאנל ישנה הסכמה פה אחד: ביטול ההפסדים הטכניים הוא הצעד הנכון ביותר, גם אם נעשה באיחור. "ברור שהוא היה חייב להשתנות", מדגיש זאקאס, "מאמן צסק"א דימיטריס איטודיס נגע בנקודה הנכונה ואמר שהיורוליג מתחילה לאבד לגיטימציה. הפרוטוקול ההוא היה לא הוגן באופן מוחלט, וחוסר ההוגנות התחיל כשלא שינו אותו כבר מההתחלה. אם אתה שואל אותי, חימקי היתה מעדיפה לקבל הפסד טכני בשני המשחקים האחרונים כשהסגל היה כל כך צר, כי עכשיו הם היו מקבלים שיבוץ מחדש. אבל הם נצמדו לפרוטוקול והנזק כבר נעשה להם".
סניול מסכים שחימקי היא הנפגעת העיקרית: "אם אתה מתחיל את העונה עם חוקים מסוימים, אתה חייב למלא אותם. הבעיה היא שהיורוליג ניסחה את החוקים האלה בלי להתייעץ עם שחקנים או מאמנים וזה מה שקורה כשאתה לא משתף אותם. אחרי השינוי, ברור שחימקי היא המפסידה הגדולה והיחידה, כי בעצם למה הם רשמו את דייריס ברטנס כשחקן ה-12 נגד ז'לגיריס למרות שהוא לא כשיר? כדי לעמוד בחוק ולא להפסיד 20:0. למה הם נסעו למדריד עם שחקן נוער שמעולם לא שיחק ביורוליג? כדי להימנע מהפסד טכני. אז הם הפסידו בשני המשחקים אבל אף אחד לא ישבץ אותם מחדש, וזה לא הוגן כלפיהם".
קארצ'יה מיישר קו: "זאת ההחלטה הכי טובה שהם היו יכולים לקבל כרגע. ביורוליג וביורוקאפ כבר התבטלו שישה משחקים בהכרעה של הפסד טכני, וזה מגעיל, זה לא ספורטיבי". טריגס מוסיף: "היו צריכים לשנות את הפרוטוקול מהרגע הראשון. ליבי על חימקי שעשו הכל להיצמד לפרוטוקול ועכשיו מתמודדים עם הפסדים שהיו יכולים להימנע".
זאקאס מציע גישה קצת פחות תמימה לגבי שינוי הפרוטוקול: "השינוי נעשה לא רק למען מראית העין של הספורט וההגינות. תאר לעצמך מה הספונסרים ומחזיקי זכויות השידור היו עושים אם חצי מהמשחקים, למשל, לא מתקיימים בגלל הפסדים טכניים? או מה האוהדים היו מרגישים אם הם היו צריכים לצפות במשחק בין מכבי תל אביב לברצלונה כשלמשל סקוטי ווילבקין, טיילר דורסי, ניק קלאת'ס וניקולה מירוטיץ' מושבתים בגלל קורונה? זאת היתה פגיעה עצומה. היורוליג חייבת להיות גמישה יותר במציאות הזאת, אף תחום בעולם לא יכול להתנהל בחוסר גמישות בעולם עם קורונה".
העתיד: "לא נגיע לכריסמס"
קשה לנבא מה יקרה בעוד שבוע, שלא לדבר על המשך עונת היורוליג, אבל המומחים פסימיים למדי לגבי סיכויי הליגה להסתיים כמתוכנן. זאקאס מסביר: ״נשיא צסק"א אנדריי וטוטין אמר שמה שקורה עכשיו הוא סכנה גדולה מאוד לכל המוצר הזה שנקרא יורוליג ושהקבוצות לא יכולות להרשות לעצמן עוד עונה שלא תגיע אל סיומה. נשיא פנאתינאייקוס התבטא לפני כמה ימים במצב הנוכחי הוא לא רואה איך העונה מגיעה לכריסמס. כמובן שזה קיצוני, אבל אף אחד לא באמת יכול לדעת מה יהיה. היורוליג חייבת לעשות הכל כדי לסיים את העונה, גם במחיר של שינויי לו"ז, פרוטוקולים וכל מה שצריך״.
לדבריו של טריגס, "היורוליג לא תוכל לבוא אל סיומה במתכונת הנוכחית. אופציית הבועה הגדולה לא ריאלית, אבל קיצור העונה וארגון הפלייאוף והפיינל פור כבועה בהחלט אפשרי. חשוב מאוד שהיורוליג תראה לכולם, ובמיוחד לשחקנים, שהבריאות היא הדבר החשוב ביותר, ולא רק המשחקים".
קראצ'יה פסימי גם הוא: "אני מאוד מקווה שהעונה תסתיים כרגיל, אבל אני בספק אם זה יקרה, לא רק ביורוליג אלא בכל הליגות - כולן בסכנה קיומית ובסכנה שהעונות יתבטלו שוב. הבועה יכולה לעבוד, אבל מה יקרה עם הליגות המקומיות?״ סניול מסכם: "כולנו עוקבים אחרי מה שקורה בחזית המדעית ומתפללים שיהיה חיסון ושעד אז כולנו נשרוד. הבועה בלתי אפשרית בגלל הליגות המקומיות, אז רק נותר לקוות שכולם יהיו בריאים".
