כשבנה מי שבנה את הסגל הנוכחי של מכבי ת"א, הוא ראה בדמיונו קבוצה עם כישרון, קשיחות, משחק קבוצתי עם הרבה כלים, הגנה מתואמת, שליטה בקצב, זהות מקומית יחד עם זרים ברמה גבוהה, שיטת משחק ברורה וכמובן מסורת. זה בדיוק מה שראינו הערב (רביעי) מבאמברג.
הגרמנים הגיעו ליד אליהו ופשוט פירקו בקלילות את מכבי ת"א, בכל פרמטר אפשרי. לגרמנים אין את אנדרו גאודלוק וסוני ווימס או שמות גדולים אחרים, אבל יש להם קבוצה! קבוצה שמשחקת יחד, שנהנית מהמשחק, ממושמעת, כל מי שעולה למגרש תורם במה שהוא יכול. הכדורסל זורם, ולפעמים אפילו אובר קבוצתי, אבל האמת, כיף לראות.
ובנתיים במכבי, מתבססים בעיקר על יכולת אישית בצורה מוגזמת. המון התקפות מתחילות ונגמרות אצל אותו שחקן ללא אף מסירה. אין דרך, יש גימיקים שלפעמים עובדים. בחיפה גם זה בקושי עבד...והערב, לגמרי לא. הבשורות הרעות, שבדרך הלא דרך שקיימת כרגע, זה לא יספיק בעתיד.
ספסל - כשאני מסתכל על קבוצה ורוצה ללמוד אותה ואת דרך ההתנהגות שלה, אני מסתכל על הספסל. לראות את הספסל של מכבי זה מחזה עגום. הפנים נפולות, אין שמחה, אין פירגון, שחקנים מכונסים בעצמם, כואבים, ולפעמים אפילו מפהקים (אלכסנדר..). לראות שם שחקנים ישראלים כמו גל מקל, גיא פניני ולפעמים יוגב אוחיון, זה לא מכבי שצריכה להיות, ואיך שהיא צריכה להיראות.
מאמן הגנה? - בשנתיים שלו כמאמן ראשי במכבי חיפה, נבנתה סביב רמי הדר הילה של מאמן הגנה. עוד כשהגיע כעוזרו של ארז אדלשטיין הציבור הניח שרמי הדר אחראי על הצד ההגנתי. היום ניתן לראות שבהגנה לא חל שום שיפור. ניסיונות כושלים לאיזורית וחילופים אוטומאטים נפלו בצורה מביכה. בהמון מקרים בהגנה אנחנו רוצים לראות לכידות, הקרבה, אופי וקבוצתיות. כרגע, אין כלום מזה במכבי ת"א. אגב, באמברג ניצלה את ההגנה החלשה של מכבי כדי לקלוע ב-58% לשתיים ו-48% מהשלוש.
זמן החלטה - אחרי השקעה כספית מטורפת, ראשונה מסוגה, וביחד עם הכיוון שאנחנו רואים היום במכבי ת"א, זה זמן החלטה לקברניטי הקבוצה. מה עושים עכשיו? האם הכל יורד לטמיון? האם מוותרים? האם שומעים את הקולות? האם מחליפים שחקנים? שינויים אחרים? כל הפתרונות בקרוב!
