אחרי שלוש שנים בקליבלנד קאבלירס מה-NBA, אנטה ז'יז'יץ' חזר בקיץ האחרון ליורוליג, כשהפך לרכש נוצץ של מכבי תל אביב. למרות שהסנטר הקרואטי בן ה-24 היה מבוקש במספר קבוצות, ביניהן ריאל מדריד, הוא בחר בסופו של דבר ללבוש צהוב, ובראיון לאתר היורוליג הוא הודה: "בסופו של דבר ההחלטה הייתה די קלה ודי פשוטה".
"כשהחלטתי לחזור לאירופה קיבלתי הצעות מכמה קבוצות", סיפר ז'יז'יץ' על הקיץ האחרון. "אבל מכבי תמיד הייתה שם. תמיד הרגשתי שהם כל כך רוצים אותי, ואני מרגיש שקיבלו אותי יפה. בטוח שבהתלה זאת לא הייתה החלטה קלה, אבל בסופו של דבר, זה היה די פשוט. דיברתי עם המאמן ועם ניקולה וויצ'יץ', והבנתי שזה זה".
ואכן, נראה שלוויצ'יץ' יש משקל רב בבחירה של ז'יז'יץ' לנחות בישראל, כמו גם אחיו אנדריאה, שזכה עם מכבי ת"א ביורוליג ב-2014: "אנדריאה היה חשוב מאוד, הוא המנטור שלי ולמדתי ממנו המון. הוא תמך בי תמיד ואני יכול לומר בוודאות שהוא לימד אותי המון. עקבתי אחרי היורוליג מגיל צעיר, עקבתי מקרוב אחרי הקריירות של אחי ושל וויצ'יץ'. תמיד אהדתי אותו כי הכרתי אותו, אז בעצם אני מכיר את ניקולה מאז שאני ילד קטן".
ז'יז'יץ' הכיר מקרוב את אלילו ב-2011, כשוויצ'יץ' חזר לספליט כדי לסיים את הקריירה בקבוצת נעוריו: "הוא פתח את האקדמיה שלו בשנה שבה חזר לספליט, והצטרפתי למועדון ולאקדמיה שלו. הוא הביא מאמנים נהדרים, וזו הייתה החוויה הראשונה שלי במערכת המקצועית. הייתי שם שנתיים, ובעצם בתקופה ההיא הוא עזר לי מאוד לעשות צעד עצום בקריירה".
בקיץ 2013, בעקבות חוסרים בסגל של דייויד בלאט במכבי תל אביב, וויצ'יץ' ששימש כמנהל ספורטיבי צירף לקדם העונה של הצהובים שני שחקנים מצטיינים מהאקדמיה של ספליט, שכיום מאישיים את הקו הקדמי שלה, דראגן בנדר ואת ז'יז'יץ', שנזכר: "לא היו להם גבוהים, אז הייתי צריך לשמור על שחורציאניטיס, הוא היה האדם הכי גדול שראיתי, והייתי רק בן 16. ז1ה היה מיוחד עבוריף לשמור אחד כמוהו, ובזכות בלאט, זו הייתה הפעם הראשונה שלי עם מקצוענים בכדורסל".
למרות שבאימונים, על פי הסיפורים, סופו לא ממש עשה חשבון לז'יז'יץ' וזרק אותו לרצפה, הקרואטי הצעיר לא ויתר: "זה האופי שלי, אני לעולם לא מוותר. אני יודע שהוא חזק וגדול יותר, אבל אני לא עוצר". בשונה מבנדר, ז'יז'יץ' לא חתם על חוזה במכבי תל אביב, למרות שהשניים הרשימו את הצוות המקצועי, והסביר: "הייתי עדיין צעיר, וההורים שלי לא רצו אותי רחוק מהבית עד שאסיים את בית הספר ואתבגר כאדם".
ב-2016, דרכיהם של בלאט וז'יז'יץ' הצטלבו שוב בדרושפאקה הטורקית, והסנטר החמיא: הוא אדם נהדר ומאמן נהדר, אני מכבד אותו מאוד ובאמת אסיר תודה על מה שעשה בשבילי. הוא הביא אותי לשם כשהייתי בן 19, כדי שאשפיע על המשחקים, השתלבתי בצורה מושלמת. הוא נתן לי מקום בחמישייה, ובאותה תקופה זה היה הכל בשבילי. זה היה צעד ענק בקריירה שלי, התפתחתי מאוד וקיבלתי ניסיון של יורוליג".
זעל פי ז'יז'יץ', הזכייה של אחיו ביורוליג עם מכבי תל אביב הטביעה בו חותם: "גדלתי על היורוליג, ומבחינתי זה היה 'וואו, אני רוצה לשחק ביורוליג', כי אחי עשה את זה. לשחק בקבוצת יורוליג היה עבורי עולם ומלואו, במיוחד מכבי, קבוצה שיש לה היסטוריה עשירה ואוהדים נהדרים. תמיד אהבתי את הרעיון של לשחק בקבוצה כזו".
