"כן, אנחנו שניים, האויב שהוא חבר
אני זה התחפושת, ובפנים אדם אחר"
"ניצוצות", רמי פורטיס וברי סחרוף
הבנייה של מכבי ת"א בקיץ היתה ברורה מהרגע הראשון. האלופה הטילה את כל יהבה על שני גארדים דומיננטיים, חזקים, סופרסטארים. האחד אמור להיות מניה בטוחה, זה שמכיר היטב את רזי המועדון שנקרא מכבי ת"א, זה שהאליפות של העונה שעברה רשומה במידה רבה על שמו.
השני, כוכב עולה בכדורסל האירופי, סקורר בחסד, זה שהביא במו ידיו את אליפות היורוקאפ לדיוויד בלאט ולדרושפאקה. הם, השניים האלו, יסיימו את בצורת 4 השנים ללא הישג ביורוליג, היו משוכנעים במכבי.
שעות ספורות לפני משחק הבכורה של מכבי באתונה, הגב של פארגו קרס ואיתו קונספציה שלמה. רבות נכתב על ההחלטה של הצהובים שלא להביא מחליף ראוי לפארגו אחרי הניסיון שלא צלח עם ראמון סשנס, והרציונל שעמד מאחורי ההחלטה הזאת היה התקווה והאמונה שכאשר פארגו יחזור, הקונספציה תתעורר לחיים.
באמצע ינואר זה קרה. פארגו חזר סוף סוף לפעילות מלאה. מאז, עברו 10 משחקי ליגה ו-5 משחקי יורוליג - כמות משחקים מספקת כדי להבחין בשתי מגמות ברורות ששוות ניתוח מעמיק: הראשונה, היא פיצול האישיות בין ג'רמי של הליגה לבין פארגו של היורוליג (על כך נרחיב בהמשך), והשנייה, היא העובדה שהציוות הכה מבטיח בין פארגו לווילבקין, לפחות בינתיים, הוא בדיוק כזה - מבטיח ולא ממש מקיים.
ערכנו בדיקה של דקות המשחק המשותפות של ווילבקין ופארגו ביורוליג. עד כה היו כ-30 כאלה, ב-6 הרכבים שונים. החמישייה שבה הם שיחקו הכי הרבה, 17 דקות לצד אנג'לו קלויארו, ג'וני אובריאנט וטאריק בלאק, הניבה הספק שלילי של 13- נקודות במצטבר. בסך הכל, מכבי היתה במינוס 18 נקודות ב-30 דקות המשותפות של ווילבקין ופארגו על הפרקט.
גם שיתוף הפעולה הנקודתי בין פארגו לווילבקין לא פורה במיוחד. בחזון הראשוני של ניקולה ווייצ'יץ' ויתר הצוות המקצועי, הם פינטזו על החדירות הקטלניות של פארגו, שרבות מהן בוודאי יסתיימו בהוצאת כדורים סיטונאית לווילבקין הצלף. בפועל, מאז שפארגו חזר, הוא מסר 6 אסיסטים בלבד בסך הכל - אף אחד מהם לא לווילבקין. באותו פרק זמן, ווילבקין סיפק 11 אסיסטים, רק אחד מהם לפארגו, בהפסד החוץ לבאסקוניה.
"יש משהו לא בסדר עם ההופעה שלו. משהו מטריד, משל מתחולל בתוך תוכו מאבק עיקש, מלחמה שלמה על הגוף ועל הנפש". "המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד", מאת רוברט לואיס סטיבנסון.
אם פארגו היה מציג יכולת דלה גם בליגה, אולי היה אפשר לקבוע שהפציעה עדיין מקשה עליו, שהוא משחק בלי ביטחון, שהוא כבר לא יכול להתבסס על האתלטיות שאפיינה אותו. אבל לא כך הדבר. נכון, גם בליגה פארגו רחוק מהגארד הדומיננטי שאנחנו זוכרים, אבל מבחינת מספרים והופעה כוללת, הוא לגמרי שם.
אבל אז מגיע פארגו של היורוליג, והוא נראה כמו הצל של עצמו. בואו נבהיר את המובן מאליו: הרמה ביורוליג גבוהה בהרבה מזו של ליגת העל שלנו, ועל כך אין עוררין. ההגנות יותר חזקות, השחקנים יותר פיזיים, הרוטציות שונות והעומס והקצב הוא אחר. ועדיין, לא מדובר בפערי רמות כאלו שיכולים להסביר כיצד כל הנתונים הסטטיסטיים של פארגו ביורוליג צונחים כמעט בחצי ויותר.
דיאנדרה קיין, חברו הטוב ביותר של פארגו, מנסה להסביר: "בוא לא נשכח, הוא היה מושבת ל-3 חודשים בגלל פציעת גב, כמה שחקנים אתה מכיר שיכולים לחזור מפציעה כזאת כאילו כלום לא קרה? וזה לא שהוא בן 25, הוא בגיל מתקדם יותר. הוא נכנס לגרוב שלו לאט לאט ואנחנו מנסים לעזור לו בכל מה שאנחנו יכולים. כמובן שהופעה אחת טובה באמת ביורוליג תעזור לו מבחינת ביטחון, ואני מקווה שזה יקרה כבר הערב במינכן. ג'רמי כמוני, הוא משחק עם הרבה רגש. הוא עשוי מהקשיחות שרק שיקגו יכולה לייצר".
הערב במינכן, מכבי זקוקה יותר מתמיד לכך שפארגו "ימצא את הגרוב שלו". זה לא יהיה קל, כי בקו האחורי של בגרמנים מחכים לו גארדים גדולים ופיזיים כמו סטפן יוביץ' וניהאד דדוביץ' - בדיוק מסוג הגארדים שעד כה פארגו התקשה כל כך מולם.
אם אפשר להצביע על אלמנט אחד שניכר שנלקח מהמשחק של פארגו, זה הצעד הראשון הקטלני שלו, שכנראה עדיין מספיק טוב נגד הגארדים בליגת העל, אבל לא נגד אלו שממתינים לו באירופה. הערב באאודי דום, פארגו ירצה לעשות צעד ראשון בדרך לחזרה להיות ג'רמי הישן והטוב.
