עשרה ימים בדיוק עברו מפתיחת העונה של הליגה הטובה בעולם ֿובהחלט נראה שמצפה לנו עונה מרתקת, לא פחות מקודמתה. הכוכבים הגדולים של המשחק ממשיכים לנצוץ, הכוכבים החדשים לא מאכזבים והכי חשוב, הנציג שלנו, עומרי כספי, לא התרשם יותר מדי מהציפיות הגבוהות לגביו, אחרי עונת הרוקי המוצלחת, והראה הרבה קור רוח במשחקי הפתיחה.
בעונתו השניה ב-NBA, כספי נשאר אחד משחקני המפתח בקינגס וכבר במשחק השלישי של העונה הפורוורד הישראלי קלע 6 שלשות מ-7 ניסיונות בניצחון על קליבלנד, בדרך ל-20 נקודות אישיות.
סקרמנטו המשתפרת פתחה את העונה עם 3 ניצחונות ב-5 המשחקים הראשונים ומעניין מאוד לראות האם כספי, טייריק אוואנס ושאר המלכים ישמרו על יציבות. אבל עם כל הכבוד לקינגס ולישראלי המבטיח, הם נחשבים לסיפור שולי ביחס לשאר האירועים בליגה הטובה בעולם.
מתחמם אצל ההיט
למרות ההפסד לבוסטון במשחק הפתיחה, לברון ג'יימס וכריס בוש מתחילים להתרגל לשחק לצידו של דוויין ווייד וההיט נראים מפחידים. החיבור בין השלושה הולך ומתחזק ממשחק למשחק. בחמשת המשחקים הראשונים של העונה, לברון ו-ווייד קלעו יותר מ-20 נקודות למשחק כל אחד, כשקינג ג'יימס מוסר יותר מ-7 אסיסטים לערב (אבל גם מאבד יותר מחמישה כדורים).
אדי האוס וג'יימס ג'ונס פותחים את ההגנות עם יכולת הקליעה מבחוץ, האסלם ואילגאוסקאס עוזרים לבוש בצבע וכרגע זה נראה שהם רק יילכו ויהיו יותר ויותר טובים.
האלופה עדיין רעבה
האליפות השניה ברציפות לא ממש עצרה את התיאבון של הלייקרס, שפתחו את העונה הנוכחית עם חמישה ניצחונות רצופים. קובי בראיינט כנראה ממש רוצה להשתוות למייקל ג'ורדן האגדי והשבוע שבר שיא של אגדה אחרת, כשעבר את קארים עבדול ג'אבר כשחקן הלייקרס בעל מספר הדקות הרב ביותר (בעונה הסדירה) בתולדות המועדון.
אבל הלייקרס רחוקים מלהיות קבוצה של איש אחד. פאו גאסול פשוט בלתי ניתן לעצירה בכושרו הנוכחי. גאסול עושה לעצמו שם של שחקן הפנים בטוב והמגוון ביותר בעולם, ומשכיח כמעט לחלוטין את חסרונו של אנדרו ביינום הפצוע. גם למאר אודום פתח את העונה בכושר מדהים ולא נראה שהמסע עם נבחרת ארה"ב בקיץ גורם לו לעייפות כלשהי,
רון ארטסט ממשיך למרר את חייהם של היריבים בהגנה וכך גם דרק פישר הבלתי נגמר, שעושה זאת עם הקליעה הקטלנית שלו מבחוץ. הגארד המוכשר, שאנון בראון, ממשיך בקו ההתקדמות משלהי העונה שעברה והמצטרפים החדשים, הרכז המנוסה, סטיב בלייק, והפורוורד האתלטי, מאט בארנס, התחברו מהר לסגנון המשחק של ה"זן מאסטר", פיל ג'קסון, ותורמים משמעותית כבר במשחקי הפתיחה.
סופת (כריס) פולֿ
את לוס אנג'לס לייקרס כולם ציפו לראות עם מאזן מושלם בפתיחה, אבל לא הרבה היו מהמרים שגם ניו אורלינס תפתח את העונה בסדרה של ארבעה ניצחונות רצופים. אז נכון שההורנטס עדיין לא בשלים כדי לסכן את ההגמוניה של הלייקרס במערב, אבל קשה להתעלם מביצועיו של הרכז הפנומן והפרנצ'ייז פלייר של הקבוצה, כריס פול, שחזר מהפציעה ונראה רעב וטוב מתמיד.
בארבעה המשחקים הראשונים של העונה, פול קולע יותר מ-21 נקודות למשחק באחוזים נהדרים, מוסיף כמעט שישה ריבאונדים וחצי בערב ולוקח כרגיל את ההחלטות הנכונות בהתקפה (מוביל את הליגה ביחס אסיסטים לאיבודים עם תשעה אסיסטים לעומת 1.2 איבודים), כשהוא מוביל את ההורנטס לניצחונות מרשימים על יוסטון, סן אנטוניו ודנבר.
טרבור אריזה ומרקו בלינלי הם שידרוג משמעותי יחסית לסטויקוביץ' המזדקן. דיוויד ווסט ואמקה אוקאפור נראים הרבה יותר טוב מאשר בשנה שעברה (וגם את זה אפשר לייחס לחזרתו של פול), כשג'ייסון סמית' מפתיע בתרומה מהספסל.
ככה כן בונים חומה
ג'ון וול, הבחירה מספר אחת בדראפט האחרון, מצדיק את הבחירה של הוויזארדס בו בכל שניה על הפרקט עד כה. הגארד הנהדר ,שהגיע אחרי עונה אחת בלבד במכללת קנטאקי , הראה יכולות של אולסטאר כבר בשלושת משחקיו הראשונים בליגה של הגדולים וכבר מקבל השוואות לכמה מהגדולים ששיחקו את המשחק.
במשחק הביתי הראשון שלו בוושינגטון, הוביל וול את הוויזארדס לניצחון דרמטי עם כמעט טריפל דאבל של 28 נקודות, 13 אסיסטים ולא פחות מ-9 חטיפות. כרגע, וול מוביל את הליגה בחטיפות עם ארבע למשחק ואליהן מוסיף 23.7 נקודות ו-10.7 אסיסטים. כרגע נראה שהקרב על תואר רוקי העונה יהיה בין וול לבלייק גריפין, הבחירה הראשונה של דראפט 2009.
הפאוור פורוורד של הקליפרס החמיץ את כל העונה שעברה בשל פציעה בברך, אבל נראה מצוין בחמשת המשחקים הראשונים. גריפין בן ה-21 רושם עד כה ממוצעים של 17 נקודות ו-10 ריבאונדים למשחק, אבל ללוזרית הניצחית מלוס אנג'לס יש ניצחון אחד בלבד עד כה.
טוויטר אחד יותר מדי
הפרשה הכי פחות נעימה של פתיחת העונה, אפילו פחות מפתיחת העונה של הפיסטונס, הגיעה דווקא משני שחקנים שאני אישית מאוד מחבב: קווין גארנט הגדול וצ'ארלי וילאנובה, שחקנה האנרגטי של דטרויט פיסטונס הסובל ממחלה נדירה שגורמת לנשירת שיער בכל חלקי גופו.
הם שני שחקנים שאוהבים לדבר לא פחות מאשר לשחק וטראש טוק בין שניהם במהלך המשחק בין שתי הקבוצות ירד למקומות נמוכים במיוחד. לאחר המשחק, וילאנובה צייץ בעמוד הטוויטר האישי שלו והביע את רצונו לנקום בגארנט על כך שזה קרא לו "חולה סרטן", אלא שגארנט טוען כי בכלל לא התכוון לכך אלא שהיתה אי הבנה ומה שהוא באמת אמר זה שהפורוורד הדומיניקני הוא סרטן לקבוצה שלו.
גארנט בן ה-34 הוא אחד השחקנים הנערצים בליגה, אבל לא נחשב לגאון גדול ולכן קשה לדעת מי מבין השניים אומר את האמת. אמר או לא אמר? תשפטו בעצמכם. אני בכל מקרה הייתי מעדיף ששחקנים יפסיקו להביע דעה דרך רשתות חברתיות כאלה או אחרות. זה לא מוסיף כבוד לליגה וזה לא שחסרים כלי תקשורת בהן שחקנים יכולים להעביר כל מסר.
