שני פנים יש לאמת: זה היה ניצחון צודק של פנאתינאיקוס, משחק עדיף של החבורה מאתונה, עמידה במפתחות המקצועיים שעשו טוב לז'לימיר אוברדוביץ' ובכל זאת שום דבר מזה לא מוחק את החלק השני של העניין.
והנה הוא: אפשר לסיים עונה בלי זכייה בגביע אירופה ועדיין להחשיב אותה כאחת המהנות והטובות ביותר שהיו פה. זה בדיוק מה שקרה העונה למכבי ת"א של דייויד בלאט, שתפרה מחדש את הקשר בין הקהל לקבוצה שנפרם בשנים האחרונות, והגיעה רחוק יותר מאשר כל אחד מאיתנו נתן לה.
ההפסד בגמר צריך להחזיר את החבורה הזו לעונה נוספת יחד, עם חיזוקים ושינויים במקומות הנכונים, ולנסות ללכת את כל הדרך מההתחלה והפעם ממש עד הסוף.
פאו בלמה את שחורציאניטיס והביאה אותו לאחד המשחקים החלשים שלו העונה. היא הורידה את מכבי ל-31.8% משלוש אחרי ממוצע של 53.6% בשלושה משחקי היורוליג האחרונים שהסתיימו בהפרשים גדולים. היא גם גרמה לפארגו 6 איבודים, בין השאר בזכות הגנה מצוינת של קלאטיס.
מעבר לזה, היוונים הוציאו לגמרי את מכבי מהסגנון הרגיל שלה, לפחות בפתיחת משחקים, כשמנעו במשך דקות רבות סלים בתוך הצבע. הסל הראשון שנקלע מהסוג הזה (מצ'באן מאסיסט של אידסון) הגיע רק בדקה ה-12. בהמשך חיפש אוברדוביץ' כיוונים נוספים, הלך אל דרו ניקולאס באחד על אחד ואל רומיין סאטו בקליעה אחרי הוצאה מחדירה, כדי לקבל מהם סוף-סוף הוצאה לפועל – תחום שלקו בו במחצית הראשונה.
מכבי ת"א סיימה עונה מרהיבה ברובה, אבל היא לא באותה רמת תיאום, ניסיון וקשיחות של היוונים. לא בכלל, וגם לא במעמדים האלה. ליכולות האחד על אחד של פארגו, לקליעה של פניני ובלו ולהנהגה של אידסון יש גבול, כשהם נתקלים בחבורה שיודעת מה צריך לעשות.
נכון, גם למנוסים רועדות הידיים ומתערפלת החשיבה לפעמים. זה בדיוק מה שקרה לאוברדוביץ' וחלק מהשחקנים שלו, במיוחד כשבלאט הימר על משחק-בלאגן והחזיק את אליהו הלא-צפוי והקליל לדקות האחרונות במקום שחורציאניטיס. אבל אצל קבוצה גדולה, כמו אצל קבוצה גדולה, התמונה הברורה והחדה חוזרת בדיוק בזמן ומעלימה את המסך המרצד.
מהצד השני מכבי כשלה במטרה האמיתית, לשבש את הדומיננטיות של דיאמנטידיס ובאטיסט. זה הציר שמחבר את פנאתינאיקוס כבר שנים; הראשון שולט בקצב והשני מולך בצבע תוך קשיחות יוצאת דופן. ובכלל, את הזריקות שקליי טאקר החטיא נגד מכבי בחצי הגמר עבור ריאל מדריד, ניקולאס וסאטו קלעו.
את הובלת הכדור התומכת שלא היתה לפריג'יוני בחצי הגמר, סיפק קלאטיס לצד דיאמנטידיס. ולמרות ההפסד, בלאט סיים עונה מצוינת. בעונה הבאה יהיה לו קשה יותר, כי אחרי מה שראינו בחודשים האחרונים אי אפשר יהיה להציג "עונת בנייה" או "הגעה לרבע גמר" כיעד. בעונה הבאה הולכים על גביע אירופה.
פיני גרשון החל את השושלת הראשונה שלו במכבי בדיוק ככה: עם הפסד לפנאתינאיקוס בגמר, ובעונה שלאחר מכן חזר וניצח את אוברדוביץ' והקבוצה שלו באותו מעמד. אין ספק שגם דייויד רוצה ללכת בשביל הזה, ועכשיו עליו להתכונן נפשית לחלק השני של המסע ולעמוד בו.
