הבשורה הגדולה ביותר לקראת פתיחת עונת ה-NBA היא שמספר המועמדות לזכות באליפות גדל מארבע לחמש. יתרה מכך, מי שתצטרף ללייקרס, בוסטון, קליבלנד ואורלנדו במירוץ אחר התואר היא לא אחרת מסן אנטוניו, שקטפה שלוש צלחות אליפות במהלך העשור ובמקביל מותגה כאחת הקבוצות המשעממות והשנואות בליגה.
הטבעת החמישית של טים דאנקן או הראשונה של דירק נוביצקי? לג'רמינייטור תהיה זו ככל הנראה הזדמנות אחרונה לנסות ולרוץ עם הקבוצה הנוכחית בטקסס לתואר אותו הפסיד למיאמי ב-2006.
לעומתו, נראה שאלן אייברסון כבר השלים עם העובדה שאליפות הוא לא ייקח בגלגול הנוכחי והמעבר לממפיס הוא יותר כדי להחזיר ל"תשובה" את חדוות המשחק שאבדה אשתקד בדטרויט.
ניו אורלינס שלא הצליחה לשחזר את העונה הסנסציונית מלפני שנתיים, תנסה לבסס את עצמה בצמרת המערב אולם ספק אם תצליח לקרוא תיגר על אריות הליגה. יוסטון, בימים כתיקונם קבוצת פלייאוף לגיטימית, תעמיד סגל צעיר ולוחם ותנסה להתגבר על חסרונם של יאו מינג וטרייסי מקגריידי הפצועים.
סן אנטוניו ספרס: רק שמאנו/טימי/טוני לא יפצעו
באו: ריצ'ארד ג'פרסון (מילווקי), אנטוניו מקדייס (דטרויט), מרכוס הייסליפ (מלאגה), תיאו ראטליף (פילדלפיה), קית' בוגאנס (מילווקי), דואן בלייר (דראפט, בחירה מספר 37).
עזבו: ברוס בואן (פרש), קורט תומאס (מילווקי), דרו גודן (דאלאס), פבריציו אוברטו (וושינגטון), אימה אודוקה (פורטלנד).
מאזן בעונה שעברה: 58 ניצחונות, 24 הפסדים. הודחו בסיבוב הראשון של הפלייאוף ע"י דאלאס (4:1).
על פניו בסן אנטוניו עשו את כל המהלכים הנכונים בקיץ האחרון במטרה להחזיר עטרה ליושנה ואת תואר האליפות לטקסס, בפעם הרביעית בעשור הנוכחי. הסגל מרשים ועמוק מאי פעם, ניסיון אף פעם לא היה חסר וכך גם כישרון, אולם בסופו של דבר הכל תלוי באם יעמוד לרשותו של גרג פופוביץ' סגל בריא לקראת החודשים אפריל-מאי.
אשתקד היה זה הקרסול הפגוע של מאנו ג'ינובילי שחיסל לספרס את העונה. הארגנטיני החמיץ 38 משחקים בעונה הסדירה ואת סדרת הפלייאוף מול דאלאס, שהסתיימה בתבוסה מוחצת. בדומה לטרגדיה הספורטיבית של בוסטון שגמרה את הסיפור ברגע שקווין גארנט נפצע, חיסרון של אחד מהטריו פארקר-מאנו-דאנקן הוא בגדר מכת אנוש לקבוצה הטקסנית.
כדי להוריד עומס מטימי ולדאוג שטוני פארקר לא יתעייף מהתמרון בין עוד משחק לקמפיין אופנה עם אשתו הלוהטת, אווה לנגוריה, הובא ל-AT&T צוות משלים למופת. לאורך העשור שחקני המשנה סיפקו לקבוצה של פופוביץ' את הערך המוסף - שמות כמו ברוס בואן, רוברט הורי, סטיבן ג'קסון, סטיב סמית', ברנט בארי ואחרים עשו את ההבדל והפכו את סאן אנטוניו מסתם עוד קבוצה טובה מאוד לאלופה.
אנטוניו מקדייס שהוכיח בשנתיים האחרונות בדטרויט כי לא נס ליחו, יחזק את הקו הקדמי ויילחם עם מאט בונר על מקום בחמישייה. תיאו ראטליף יעלה מהספסל כדי לספק כמה בלוקים לרשימת מהלכי השבוע ודואן בלייר (15.7 נק' ו-12.3 כ"ח בעונתו האחרונה במכללת פיטסברו) עשוי להסתמן כאחת הגניבות של הדראפט האחרון, זאת במידה וברכיו שעברו שני ניתוחים בעבר יצליחו לעמוד בעומס הרב. מיודענו, מרכוס הייסליפ, עשה את כל הדרך ממלאגה הספרדית וייתן לביג פאנדמטאל עוד כמה דקות של מנוחה.
עם כל הכבוד לשמות שהוזכרו, האיש שאמור לעשות את ההבדל בין הקבוצה של העונה שעברה לנוכחית הוא ריצ'ארד ג'פרסון, שמגיע אחרי שתי העונות הטובות בקריירה שלו. ג'פרסון בן ה-29 סבל אשתקד במילווקי וניהל מאבקי אגו עם מייקל רד, אך בכל זאת הצליח להעמיד ממוצעים מרשימים של 19.7 נקודות למשחק, עם אחוזי שיא בקליעה מחוץ לקשת (39.7). עבור הספרס מדובר בשדרוג עצום לעמדה מספר 3 שאוישה עד לא מכבר ע"י ברוס בואן ומייקל פינלי, אך יותר מכל מדובר בתוספת אדירה להתקפה, שמונה כעת ארבעה תותחים שבכל יום נתון יכולים לקלוע 20 נקודות.
תחזית: אם הכל ילך כשורה והכוכבים ישארו בקו הבריאות, מצפה לסן אנטוניו מלחמת עולם עם הלייקרס בגמר המערב. משם והלאה – הכל פתוח.
דאלאס מאבריקס: הצ'אנס האחרון של נוביצקי?
באו: שון מריון (טורונטו), דרון גודן (סן אנטוניו), טים תומאס (סן אנטוניו), קוונטין רוס (ממפיס), כריס האמפריס (שארלוט), רודריגו בובואה (שולה).
עזבו: ברנדון באס (אורלנדו), ג'ראלד גרין (שוחרר וטרם מצא קבוצה), ריאן הולינס (מינסוטה), אנטואן רייט (טורנטו).
מאזן בעונה שעברה: 50 ניצחונות ו-32 הפסדים. הפסידו 4:1 לדנבר בחצי גמר המערב.
אין הרבה קבוצות ב-NBA שיכולות להתהדר בסגל שחקנים שמונה בתוכו שמות כג'ייסון קיד, דירק נוביצקי, שון מריון וג'וש האוורד, כולם אול-סטארס, בעבר או בהווה. עם זאת, קיים הרושם שלפני 3-4 שנים חיבור שכזה היה הרבה יותר רלוונטי כדי לרוץ לתואר, כשהרגליים של קיד תיקתקו קצת יותר מהר, מריון עוד הצדיק את הכינוי "מטריקס" וכשהאוורד סיפק 20 ו-10 מדי ערב. נוביצקי? הוא נשאר מניה בטוחה אולם היכולת שלו לתפקד במאני טיים מוטלת בספק מאז אותה הפסד סנסציוני (4:1) לגולדן סטייט בסיבוב הראשון של פלייאוף 2007, אליו הגיעו המאבריקס כמדורגים 1 בליגה והג'רמינייטור כ-MVP של העונה הסדירה.
הנקודה שצריכה להדאיג את ראשי הקבוצה ואת מארק קיובן בפרט, היא שהעתיד לא נראה באופק. קיד, נוביצקי, טרי ומריון כבר חצו את קו ה-30, האוורד בן 29 ומסתמן כפצוע כרוני והוויתור על דווין האריס המוכשר שבינתיים הולך ומשתפר בניו ג'רזי, נראה כמהלך מיותר וטיפשי ככל שהזמן חולף.
חרף כל אלו, בהרכבה הנוכחית דאלאס היא קבוצה שבהחלט מסוגלת לעשות צרות לאריות המערב ולהגיע רחוק. מריון שלא הצליח לשחזר את ימיו הגדולים מאז שעזב את החממה של מייק ד'אנטוני ומגיע אחרי קדנציות די עלובות במיאמי ובטורונטו, יכול בהחלט להתאים למשחק הריצה של דאלאס ולבטח להוות חיזוק להגנה שירדה מהמקום ה-9 בליגה מלפני שנתיים ל-17 בעונה שעברה. גודן שעבר לא פחות מ-3 קבוצות אשתקד, מביא אתלטיות לקו הקדמי והכבד של המאבס וסוחב עמו ממוצעי קריירה נאים של 12 נקודות ו-8 ריבאונדים למשחק. יתרה מכך, ג'ייסון טרי שהיה אשתקד השחקן השישי של העונה, הוא לוקסוס לא קטן עבור ריק קרלייל.
איך שלא תסובבו את זה, בסופו של דבר הכל חוזר לנוביצקי - הגרמני עדיין נותר שחקן על, לבטח אחד מחמשת הטובים בליגה, אך השאלה המתבקשת היא האם אחרי 11 עונות ב-NBA עוד נותרו בו הכוח והדרייב ללכת עד הסוף. עם כל הצער שבדבר, נראה שהתשובה היא לא.
תחזית: המאבס יסיימו את העונה הסדירה במקום ה-5-6 במערב ויעברו סיבוב בפלייאוף, לא מעבר לכך.
יוסטון רוקטס: ווי האב א לוט אוף פרובלמס
באו: טרבור אריזה (לייקרס), פופס מנסה בונסו (טורונטו), צ'ייס באדינגר (דראפט), ג'רמיין טיילור (דראפט), דייויד אנדרסן (ברצלונה).
עזבו: רון ארטסט (לייקרס), וון וויפר (אולימפיאקוס), דיקמבה מוטומבו (פרש), ג'יימס ווייט (דנבר).
מאזן בעונה שעברה: 29:53, הפסידו 4:3 ללייקרס בסדרת חצי גמר המערב.
אם בפציעות עסקינן אז מה תגידו על יוסטון שתפתח את העונה ללא צמד הסטארים – יאו מינג וטרייסי מגריידי ותעמיד סגל שרובו ככולו מורכב מרול-פליירס? ובכן, חרדת הפציעות אצל בוסטון וסן אנטוניו היא כאין וכאפס בהשוואה למה שקורה אצל הרוקטס. יאו מינג עבר ניתוח בכף רגלו השמאלית וייעדר בוודאות מהעונה כולה (אם לא יותר מכך) בשעה שטי-מאק (או טי-פיין, אתם תחליטו) שנותח בברכו וצפה ברכש הטרי טראבור אריזה גונב לו את הגופיה מספר 1, מושבת על פי השערות עד למחצית העונה.
אז אריזה הגיע וארטסט הלך - מהלך נכון? סביר להניח שלא. לאור חסרונם של יאו ומגריידי, מי שהיו שני ספקי הנקודות העיקריים של הקבוצה, נשאלת השאלה האם אריזה הוא האיש הנכון בזמן הנכון. ארטסט (17.1 נק' למשחק בעונה שעברה) הוא אחד שיכול לייצר לעצמו זריקות בעוד שאריזה (8.9), על אף פלייאוף אחרון מרשים במדי הלייקרס, הוא לא יותר משחקן משלים מוכשר. בסיטואציה הנוכחית נראה שמי שיצטרך לשאת על עצמו את עיקר הנטל ההתקפי בקרב הגארדים, לפחות עד חזרתו של טי-מאק, הוא ארון ברוקס המוכשר שנתן אשתקד עונת סופמור נהדרת (11.2 נק' למשחק לעומת 5.2 בעונת הרוקי) והמריא ל-16.8 נק' למשחק בפלייאוף ההירואי של הרוקטס.
מי שינצל את חסרונו של מינג ויקבל דקות משמעותיות מעצם היותו השחקן הגבוה ביותר בסגל של הרוקטס הוא דייויד אנדרסון האוסטרלי, אקס צסק"א מוסקבה וברצלונה, שיצוות ליריבו משכבר הימים ביורוליג, לואיס סקולה, שנתן עונה פנטסטית אשתקד עם כמעט דאבל-דאבל למשחק, ולמנסה בונסו שישלים קו אחורי נמוך למדי. יתרה מכך, עם שני גארדים צנומים בדמות ברוקס ולאורי (שניהם מתנשאים לגובה של 1.83 מ'), הופכת יוסטון לאחת הקבוצות הנמוכות בליגה. אולם לא הכל רע – אריזה, שיין באטיה, קרל לנדרי וסקולה, כולם שחקני הגנה טובים ומעלה ויותר מכך פייטרים לא קטנים.
תחזית: 35 ניצחונות, מקום 11-12 במערב.
ממפיס גריזליס: פיצוץ אוכלוסין
באו: אלן אייברסון (דטרויט), זאק ראנדולף (קליפרס), האשים ת'אביט (דראפט), מייק טיילור (קליפרס), סם יאנג (דראפט), מרכוס וויליאמס (שחקן חופשי)
עזבו: דרקו מילצ'יץ' (ניקס), האקים ווריק (מילווקי), דריוס מיילס (שחקן חופשי)
מאזן בעונה שעברה: 28 ניצחונות, 54 הפסדים.
על הנייר לממפיס יש את אחד הסגלים הכישרוניים בליגה – או ג'יי מאיו בדרכו הבטוחה להפוך לאולסטאר, רודי גאי היה ונותר סמול פורוורד מבטיח על אף שאיכזב אשתקד במה שהיתה אמורה להיות עונת הפריצה שלו, ומארק גאסול כבר הוכיח פעם-פעמיים שהוא לא רק האח של. תוסיפו לכך את האשים ת'אביט, הסנטר הטנזני שנבחר במקום ה-2 בדראפט 2009 וקיבלנו את אחת הקבוצות הצעירות ומבטיחות ב-NBA. רגע, יש עוד. אלן אייברסון, 10 פעמים אולסטאר, 4 פעמים הקלע המצטיין של העונה, ה-MVP ב-2001 ואחד הגדולים ששיחקו את המשחק. לסיום, לא שכחנו גם את זאק ראנדולף, מי שסיפק במדי הקליפרס 20 נק' ו-10 ריב' מדי ערב.
היכן הבעיה? תקראו לזה 'אובר כישרון', בעצם 'אובר אגו'. בשנה שעברה גאי ומאיו לקחו קרוב ל-15 זריקות למשחק כ"א וכעת הבאתם של אייברסון וראנדולף שדורשים את הכדור עוד יותר מקודמיהם, יוצרת מצב בלתי אפשרי עבור הגריזליס. מעבר לכך, אייברסון מגיע אחרי העונה הגרועה בקריירה שלו ואחרי שסירב לשמש כשחקן ספסל בדטרויט של מייקל קארי, בעוד שראנדולף, על אף ממוצעיו האישיים, זרע הרס בכמה מהקבוצות הגרועות בליגה בשנים האחרונות (קליפרס, ניקס, פורטלנד).
השינויים שנערכו הקיץ בממפיס מבשרים רעות גם ליתר הכישרונות הצעירים של הקבוצה – מייק קונלי ג'וניור שנתן עונה שנייח טובה והתבסס כרכז המוביל של הקבוצה ייפגע ללא ספק מהגעתו של אייברסון, ששוב, לא יסכים לשבת על הספסל. במקביל סם יאנג שכיכב בביג איסט עם מכללת פיטסברו, יחמם את הכיסא במשך דקות רבות בגין הבאתו של רנדולף. עם כל הסימפטיה ל"תשובה", אפשר להכריז בוודאות כי הוא יצטרף לרשימה מכובדת שכוללת את קארל מלון, צ'ארלס בארקלי, רג'י מילר ועוד רבים וטובים אחרים שייזכרו כשחקנים גדולים, אך לא השיגו טבעת אליפות. נסכם בקצרה: למרות הכישרון, פוטנציאל לאסון.
תחזית: 30-35 ניצחונות. מקום 13 במערב.
ניו אורלינס הורנטס: ינסו לעקוץ את הגדולות
באו: אמאקה אוקאפור (שארלוט), דריוס סונגלייה (סקרמנטו), בובי בראון (סקרמנטו), אייק דיוגו (סקרמנטו), מרקוס ת'ורנטון (דראפט), דארן קוליסון (דראפט).
עזבו: טייסון צ'נדלר (שארלוט), ראסול באטלר (קליפרס), אנטוניו דניאלס (שארלוט).
מאזן בעונה שעברה: 49 ניצחונות ו-33 הפסדים. הפסד לדנבר בסיבוב הראשון בפלייאוף.
אחרי הקמפיין המדהים מלפני שנתיים, בה סיימו במקום הראשון במערב והפסידו רק בחצי גמר המערב לסן אנטוניו ב-7 משחקים, ההורנטס לא עמדו במבחן העונה הבאה ואיכזבו קשות. כריס פול המשיך להוכיח שהוא ככל הנראה הרכז הטוב ביותר כיום בליגה ודייויד ווסט הציג מספרי שיא בקריירה, אולם שניהם לבד לא הספיקו לצרעות, שסבלו מפציעות ולא קיבלו די תוצרת מהצוות המשלים – פז'ה סטויאקוביץ' איבד מעט מהטאץ' וקלע 13.3 נק' למשחק ב-37.8 אחוזים בלבד מחוץ לקשת (הנתון החלש ביותר מאז עונתו השניה בליגה), בעוד שטייסון צ'נדלר סבל מפציעה חוזרת בבוהן ושותף ב-45 משחקים בלבד. יתרה מכך, ניו אורלינס היתה לקבוצת ההתקפה ה-26 בטיבה בליגה עם 95.8 נקודות למשחק בלבד.
אוקאפור שהגיע לקבוצה במסגרת הטרייד ששלח את צ'נדלר לבובקטס, הוא אופציה התקפית טובה ועקבית מקודמו עם 13 ו-10 מדי ערב בעונה שעברה ומשלים קו קדמי טוב ויציב ביחד עם ווסט. פול שמגיע אחרי עונה של 22.8 נק', 11 אס', 5.5 ריב' ו-2.8 חט', יזכה לגיבוי בקו האחורי עם בואם של סונגלייה ובראון, כשמוריס פיטרסון בן ה-32 צפוי לקבל הרבה יותר דקות בקמפיין הנוכחי. גם מרקוס ת'ורנטון (27 נק' למשחק בתיכון) שנבחר במקום ה-43 בדראפט האחרון ע"י מיאמי והועבר לניו אורלינס, יקבל מביירון סקוט מעט פירורים.
בסופו של יום שחקני המשנה יהיו אלה שיעשו את ההבדל בין עונה מוצלחת לדשדוש במקום ה-6-7 במערב, כי נכון לעכשיו הלייקרס, סן אנטוניו, דנבר ואולי גם דאלאס ופורטלנד נראות טובות מההורנטס. מתוקף ההנחה הברורה שפול ו-ווסט ישמרו על הספק זהה משנים עברו, מי שיצטרכו להתעלות ביחס לעונה שעברה ויותר מכל להישאר בריאים הם סטויאקוביץ', אוקאפור וג'יימס פוזי. אם הם לא יהיו טובים, לניו אורלינס לא יהיה מה למכור בשלבים המכריעים.
תחזית: 45-50 ניצחונות, מקום 7 במערב והפסד לסן אנטוניו בסיבוב הראשון בפלייאוף.
