עיתונאי אמריקני שמסקר את ה-NBA והתעייף מהדיונים הארוכים בענייני השביתה וחלוקת הרווחים בין הקבוצות לשחקנים, יכול היה לשכוח מכאב הראש הזה, לתפוס טיסה לאיסטנבול וליהנות הערב מכדורסל נטו. בטח אם במקור הוא מלוס אנג'לס או ניו ג'רזי, ויכול לגלות עניין אישי.
במפגש בין סאשה וויאצ'יץ' מאנאדולו אפס לג'ורדן פארמר ממכבי ת"א הערב ב-20:00 בטורקיה יש הרבה חומרים שיספיקו לכתבת צבע ארוכה, כדי להשביע תיאבון אצל אוהדי הכדורסל בארצות הברית ששכחו מה זה כדורסל מקצועני. שניהם זכו בשתי אליפויות עם לוס אנג'לס לייקרס. שניהם שיחקו יחד ארבע עונות מלאות לצד קובי בראיינט, שניהם הסתופפו בצלו של פיל ג'קסון ואחר כך עברו אל הנטס כדי לגלות שיש חיים חדשים במקומות אחרים. בעונה שעברה בניו ג'רזי הם קבעו את המספרים הטובים ביותר לאורך הקריירה שלהם, והערב הם זה מול זה בסינאן ארדם, ההיכל שיארח בתום העונה את הפיינל פור של היורוליג.
וויאצ'יץ' חתום במועדון הטורקי לעונה מלאה. להפסקת השביתה, אם וכאשר, לא תהיה עליו כל השפעה והוא יישאר באיסטנבול בכל מקרה. פארמר אמור לשוב לניו ג'רזי ברגע שתסתיים השביתה. הנתון הזה, יחד עם פציעה קלה שפארמר עבר, אולי מסבירים את ההבדל בהתפתחות של כל אחד בשלושת המשחקים הראשונים ביורוליג בעונה הזו.
המספרים של וויאצ'יץ' אולי לא זוהרים, אבל הוא גילה יציבות מרשימה בהם. הגארד הסלובני משחק 31 דקות במשחק, זורק בין 12 ל-14 זריקות, קולע בין 12 ל-14 נקודות ומקפיד שלא להחטיא אף זריקת עונשין. אצל פארמר היו שינויים בולטים ממשחק למשחק החל בערב החלש במילאנו (6 נקודות), עבור בשלב ביניים במשחק הביתי נגד פרטיזן (11 נקודות, 6 ריבאונדים ו-6 אסיסטים) ועד להתפרצות נגד ריאל מדריד שבה נראה ממוקד ואסרטיבי (27 נקודות).
שניהם פותחים בעמדה מספר 2, כל אחד עם הסגנון שלו. וויאצ'יץ' הוא שריד לטיפוס הקלע שהולך ונעלם, כזה שהיה נפוץ בעבר הרחוק וכיום כמעט שאינו קיים. רץ כדי להשתחרר משומר, עובר חסימות מדורגות, לפעמים אפילו שלוש במסלול אחד, כדי להשיג חצי שנייה פנויה ולקלוע. פארמר, שבנוי לרכז יותר משהוא שוטינג גארד, מתחיל כ-2 לצד יוגב אוחיון ועוזר לו לנהל את המשחק ולהפעיל את השחקנים הגבוהים.
העניין הוא שפארמר מגיע למשחק הזה אחרי שהוריד מעליו לחץ בשבוע שעבר, ולעומתו וויאצ'יץ' נמצא בתוך הסיר עצמו רגע לפני שמישהו עלול להרתיח אותו, מה גם שהטורקים מארחים את הפיינל פור העונה ומרגישים חובה להיות שם כשזה קורה. אנאדולו אמנם ניצחו בשבוע שעבר במילאנו, משהו שמכבי לא עשתה, אבל הסלובני עצמו לא מצליח להגיע לאחוזי הקליעה שהוא והקבוצה שלו רוצים לראות.
כרגע הוא יושב על 25 אחוז בלבד מהשדה. השלשות נכנסות רק לעיתים רחוקות וככל שהקבוצה עובדת עבורו והצ'אקות לא נופלות פנימה, חלקים אחרים במערך הקבוצתי עלולים לגלות רפיון ואולי גם ייאוש או מחויבות פוחתת למטרות הקבוצה.
אישית, אין לי ספק שפארמר הוא השחקן הטוב ביותר במכבי ת"א בלי קשר למשחק חלש כזה או אחר שהגיע או יגיע. הדברים האלה אמורים להיות נכונים גם לוויאצ'יץ' באנאדולו אפס, ובהבדל אחד: כדי שפארמר יהיה הכי טוב במכבי הוא לא חייב לקלוע 27 נקודות כמו שקרה נגד ריאל, יש לו דרכים נוספות ואחרות להראות את זה. אצל וויאצ'יץ' הסיפור שונה, כיוון שהוא נמדד בעיקר בטור הנקודות ובאחוזי הקליעה.
לא ברור עד כמה השניים האלה ישמרו זה על זה לאורך המשחק (סבירות גבוהה שדווקא יוגב אוחיון יוצמד לוויאצ'יץ' במקרה של אישית או בוקס אנד וואן), אבל, כידוע, ישנם מקרים שבהם מתברר כי דיבור על צמד מסוים רחוקים מלשמש פקטור ממשי במשחק עצמו. כזה, למשל, היה הסיפור של שחורציאניטיס ופקוביץ' לפני המשחק בין מכבי ת"א לפרטיזן בלגרד, ומשני ההרים נולד עכבר.
הפעם, גם משום שמדובר בגארדים ולא בסנטרים, נראה שלסשה וויאצ'יץ' וג'ורדן פארמר, ובעיקר להבדלי התפוקה ביניהם, תהיה השפעה ישירה וממשית על תוצאת המשחק בין אנאדולו אפס למכבי ת"א.
