כשבועיים חלפו מאז ההודעה על השבתת ה-NBA ובינתיים, לצד עשרות שמות של שחקנים שמועמדים על דעת עצמם, סוכניהם או התקשורת לשחק מחוץ לארצות הברית בעונה הקרובה, הוחתמו רק שחקנים בודדים.
השם הגדול ביותר שאמור לשחק באירופה (בשיקטאש, טורקיה) הוא דרון וויליאמס מניו ג'רזי, אבל המעבר טרם בוצע רשמית ועד לרגע שבו יתבצע, אם וכאשר, בארצות הברית מביעים ספק בצאתו לפועל. גם החתימה של מי שאמור לשתף איתו פעולה בטורקיה, ז'אז'ה פאצ'וליה מאטלנטה הוקס, טרם בוצעה רשמית.
נכון להיום, רק מספר מצומצם של שחקנים עברו רשמית מה-NBA לאירופה: הילטון ארמסטרונג מאטלנטה לווילרבאן, מוסטפה שאקור מוושינגטון לפו-אורטז, דאריוש סונגאילה מפילדלפיה לגלאטסראיי, סוני ווימס מטורונטו לז'לגיריס קובנה ודוואן סאמרס מדטרויט לסיינה, וההעברה הכי מעניינת, סשה ווייאצ'יץ' לאפס איסטנבול.
לרשימה הזו אפשר להוסיף עוד שניים, דייויד אנדרסן (מניו אורלינס לסיינה) וננאד קרסטיץ' (מבוסטון לצסק"א), אם כי העברתם בוצעה לפני ההכרזה של השביתה.
הכוכבים עדיין לא פה: סטודמאייר ישחק בנוקיה?
באופן כללי, מספר ההעברות שבפועל, נכון לעכשיו, קטן משמעותית מאשר הפרסומים, הספקולציות וההערכות. שתיים כאלה נרשמו גם ביחס למכבי תל אביב בימים האחרונים: אמארה סטודמאייר, שבינתיים התחרט (עד לפעם הבאה שישנה את דעתו), ו-וויל ביינום, שהביע שאיפה עקרונית לשוב לקבוצתו לשעבר אם השביתה תיארך זמן רב.
הקצב לא מהיר כרגע, כאמור, אבל בכל יום שעובר המספר צפוי לגדול מן הסתם והשאלה היא עד לאן יגיע.
עד היום הופיעו כחמישים שמות של שחקני NBA שהביעו עניין כזה או אחר לשחק מחוץ לארצות הברית, בחלק מהעונה או בכולה. הרשימה הזו כוללת כמה מהשמות הגדולים ביותר בליגה דוגמת קובי בראיינט, דווייט הווארד וקווין גארנט, וכמעט כל אירופי מוביל שמופיע בליגה - מפאו גאסול, דרך טוני פארקר ובוריס דיאו ועד אנדריי קירילנקו.
אירופה לא יוצאת מגדרה: הסכנה שבהבאת הכוכבים
מספר בעיות, עם זאת, מונעות בשלב זה היווצרות זרם חזק של שחקנים אל מחוץ לארצות הברית:
האחת: שחקנים ממתינים לראות מה יעשו אחרים ובמובן הזה, המעבר הצפוי של דרון וויליאמס, אם אכן יתממש, יכול לסחוף איתו עוד מספר שמות גדולים, שיקבלו אומץ או יתעורר בהם יצר ההרפתקנות באמת ולא רק בדיבורים מבודחים. כרגע מדובר בשלב גישושים ופתיחתן הרשמית של העונות באירופה, ובטח בארצות הברית, עדיין רחוקה.
השנייה: חלק מהקבוצות באירופה, שמעוניינות לקלוט שחקנים מובילים מה-NBA ויכולות להרשות זאת לעצמן, אינן מסכימות להסתפק בחוזים זמניים. מכבי תל אביב היא אחת מהן, אם כי כידוע, בין דיבורים היפותטיים לבין המציאות יש לא פעם הבדל. ובכל זאת, שחקן מרכזי שעלול לקום ולעזוב בחזרה לארצות הברית ברגע שתסתיים השביתה אינו עושה טוב לקבוצה, לרוטציה או למאמן שלה.
אם רון ארטסט למשל רוצה להגיע לאירופה כפי שהודיע סוכנו, ולשחק בליגות כדורסל, כמו אנגליה או פינלנד, ברור לגמרי שמבחינתו מדובר בביזנס נטו לטווח קצר. אין שאיפות גדולות מעבר לזה, בטח לא מקצועיות. אבל ליגות תחרותיות וקבוצות גדולות יותר לא יסכימו, כנראה, להנחתת כוכב NBA שיעשה אצלן סיבוב, ייצור קצת רעש ויעזוב. על כל אחד כמו ארגין עתמאן, מאמן בשיקטאש, שמוכן לקבל באהבה כוכב NBA לפרק זמן שאינו ידוע מראש, יהיה אחד שלא ירצה שחקן גדול שעלול לעזוב בתוך חודש או חודשיים.
זה עדיין מותיר מספיק מאמנים וקבוצות בעלות אמצעים שינסו לשים יד על שחקנים בכירים. העובדה ששני אירופיים מנוסים מה-NBA מגיעים לטורקיה (פאצ'וליה וסונגאילה) מעידה על רצינות הקבוצות שם העונה ועל התהוות תחרות גדולה בין המועדונים.
האם יהיה חוק שימנע הגעה של הכוכבים?
בינתיים מגיעים לאירופה שחקנים כמו וויאצ'יץ', קרסטיץ' ואנדרסן, בעלי ניסיון אירופי מובהקים שחוזרים הביתה, יותר מאשר שטף אמיתי של שחקני NBA שקונים כרטיס טיסה לצד אחד.
עניין אחר שעל הפרק הוא דאגה שמביעה פיב"א, לגבי חוזים זמניים של שחקני NBA עם קבוצות בינלאומיות באירופה או במזרח הרחוק. המנהלים חוששים ממצב בו יגיעו יותר ויותר שחקנים ככל שיתקדם הקיץ, אבל ברגע שתסתיים השביתה יעזבו רובם ככולם בבת אחת ויותירו מאחוריהם ענף לא יציב, מבולגן ואולי גם כזה שייצא ממנו האוויר לתקופה מסוימת.
לפיכך מדברים שם כעת על החלת חוק, לפיו קבוצות לא יוכלו להחתים שחקנים כאלו על חוזים זמניים, אלא לעונה מלאה בלבד. חוק כזה, אם יתקבל, יחייב את כל הקבוצות וכל ההתאחדויות. הוא צפוי להפחית משמעותית את מספר השחקנים שירצו לצאת מארצות הברית וגם מי שהסכים לכך תיאורטית, כמו קירילנקו שביקש מריאל מדריד 5.8 מיליון דולר לעונה, צפוי לחזור בו. יהיה מעניין. או שלא.
