בגלל תצוגות כאלה, גרג פופוביץ' נחשב למאמן הכי טוב ב-NBA כיום. בגלל תצוגות כאלה, טוני פארקר היה מועמד ל-MVP העונה. בגלל תצוגות כאלה, בסן אנטוניו כל כך רצו לראות את מאנו ג'ינובילי הישן והטוב. ובגלל תצוגות כאלה, טים דאנקן נחשב לפאוור פורוורד הטוב בכל הזמנים. סן אנטוניו ספרס רחוקה ניצחון מאליפות חמישית בתולדות המועדון (מתוך 5 הופעות בגמר), אחרי שהביסה 104:114 את  מיאמי היט ועלתה ל-2:3, רגע לפני שהצדדים חוזרים לדרום פלורידה.

 לפני המשחק כל הלחץ היה על הספרס. הם ידעו שהפסד ביתי נוסף יחרוץ ככל הנראה את גורלם. אז הם הגיבו עם הופעה שהזכירה את עונות האליפות הקודמות, תצוגת וינטאג' אמיתית. במשחק ללא הגנות, דווקא סן אנטוניו הייתה זו שנהנתה מהקצב הגבוה וקלעה בצורה בלתי נתפשת, אבל מעל כולם היה שחקן אחד: ג'ינובילי.

הארגנטיני סבל במשך כל הפלייאוף והיה עובר אורח גם בסדרת הגמר. אז מה עשה פופוביץ'? זרק אותו למים , קרי לחמישייה הפותחת, וקיבל ממנו משחק שהזכיר את ימיו היפים ביותר. מאנו קלע 24 נקודות, הוסיף אליהם 10 אסיסטים ומעל הכל הוביל את הריצה בסוף הרבע השלישי שסגרה את העניין.

אבל זה לא היה ג'ינובילי לבדו. כל החמישייה של הספרס נתנה הופעה מדהימה, החל מפארקר שממשיך להתמודד עם פציעה טורדנית בירך ונראה כאילו זה בכלל לא מפריע לו. או דאנקן שבגיל 37 ממשיך לשלוט בצבע. או קוואיי לנארד שמצד אחד עושה ללברון ג'יימס חיים קשים בהגנה, ומהעבר השני מופיע תמיד עם נקודות חשובות. וכמובן דני גרין, שממשיך בסדרה הפסיכית שלו מעבר לקשת - הוא הוסיף 6 שלשות וניפץ לרסיסים את שיא השלשות של ריי אלן בגמר עם 25 (ומדובר רק במשחק מספר 5).

מהצד השני ניצבת האלופה המכהנת, שעשויה להיפרד מהתואר הזה בקרוב. מיאמי לא הצליחה לנצח שני משחקים ברציפות שוב, דבר שחוזר על עצמו כבר שבועיים, וקיבלה תרומה אפסית מכל מי ששמו אינו לברון ג'יימס, דוויין ווייד, כריס בוש או ריי אלן. השלושה הגדולים של ההיט אמנם נתנו הצגה במשחק הרביעי, אבל הפעם גם משחק טוב שלהם לא היה יכול לשנות דבר מול התצוגה של הטקסנים.

כעת, אם במיאמי רוצים לשמור על התואר ולהוסיף טבעת נוספת לכף היד, הם יהיו חייבים להגן על הבית וסוף סוף לחבר שני ניצחונות. לשם כך המאמן אריק ספולסטרה יצטרך לשבור את הראש בחיפושים אחרי קלף שיפתיע את פופוביץ', במיוחד בכל הקשור להגנה. כעת ההיט עם הגב אל הקיר וכל הלחץ עובר לצד שלהם. איך הם יגיבו?

קלעו לסן אנטוניו: טוני פארקר 26 נקודות, מאנו ג'ינובילי (10 אסיסטים) ודני גרין 24 כ"א, טים דאנקן 17 ו-12 ריבאונדים, קאוויי לנארד 16 ו-8 ריב', טיאגו ספליטר 4, גארי ניל 2, בוריס דיאו 1.
קלעו למיאמי: לברון ג'יימס (8 אס', 6 ריב') ודוויין ווייד (10 אס') 25 נקודות כ"א, ריי אלן 21, כריס בוש 16, מריו צ'אלמרס ושיין באטייה 7 כ"א, ג'יימס ג'ונס 3.

מהלך המשחק:
ג'ינובילי הבין את המסר מיד בפתיחה וקלע 7 נקודות מוקדמות כדי להוליך את סן אנטוניו ליתרון מוקדם, אך מהצד השני דוויין ווייד המשיך בכושר מצוין ושמר על מיאמי קרובה. שלשה של לברון קבעה 17:17, אבל טוני פארקר הגיב כדי לשלוח את הספרס לריצת 0:12 שהקפיצה את הקהל. סן אנטוניו הוליכה 19:32 מבטיח בסוף הרבע הראשון.

מיאמי המשיכה להיראות אבודה בהתקפה, כאשר אף אחד מלבד לברון ו-ווייד לא מתפקד, והפער המשיך לצמוח בזכות 3 שלשות של דני גרין הלוהט, שהשווה את שיא השלשות בסדרת גמר אותה קבע ריי אלן ב-2008. אלא שמיאמי ניצלה רפיון קטן של הספרס כדי לבצע ריצת 0:12 משלהם ולצמק ל-47:42. סן אנטוניו עמדה בסערה וירדה להפסקה עם 52:61.

מיאמי החלה את הרבע בריצת 0:7 בחסות לברון ג'יימס, אלא שדני גרין שוב תפר מעבר לקשת ולקח את שיא השלשות לעצמו בלבד עם ה-23 שלו בסדרה. אך בכל פעם שנראה היה שהספרס אוגרים קיטור, ווייד או בוש קלעו צמד סלים וקיצצו את הפער לנקודה אחת בלבד. כאן ג'ינובילי השתלט על העניינים כדי להוריד את סן אנטוניו ביתרון 75:87 בסוף הרבע השלישי.

הבליץ של המארחים המשיך לתוך הרבע האחרון, עם נקודות של ג'ינובילי ודאנקן שקבעו יתרון שיא של 20 נקודות. ריי אלן תפר שלשה כדי להוריד ל-98:109 כשנותרו 3 דקות לסיום המשחק. אלא שרכבת ההרים שוב נטתה בחזרה לצד של הספרס, שסגרו עניין עם שלשה נוספת של גרין. זה נגמר ב-104:114 מדהים.