בכל אופן, כל הדבר הזה של "לא בטוח איזה יום זה" לא תופס ביום חמישי. ביום חמישי קמים ויודעים. זה יום חמישי. היום נגמר השבוע. זהו. חלקנו, חלקכם, מנצלים את הזמן החופשי הזה למפגש עם חברים, להשלמת פערים, לאיזו בירה בפאב. וזה ידוע שבתקופת ה-NBA אחד מנושאי השיחה הוא "אז מה, ראית ת'משחק קצת?" ופה הטור הזה נכנס לתמונה. לאורך הטקסט הזה (העוסק בענייני דיומא של הסיבוב הראשון של הפלייאוף וה-NBA בכלל) שובצו "Pub Facts", שיוציאו אתכם תותחים באמצע שיחה בפאב. בניגוד לעובדות פאבים רגילות שנשמעות הזויות ולרוב שגויות, העובדות פה נכונות, אם כי לא תמיד הזויות כפי שאולי ראוי היה.
***
השבוע התפתח דיון סוער בין דן שונסי מהבוסטון גלוב לעיתונאים מניו יורק ובכלל, בנושא האם כרמלו הוא אגואיסט שלא יזכה לעולם באליפות או לא. למאמר שלו קרא "". שונסי יוצא שם חזק על כרמלו, אומר שאין מה להשוות בינו לבין הגדולים באמת, שהוא לא מוסר, שהוא משחק כמו "בן יחיד" ושהוא "Supreme Diva" ועוד כל מיני. כמובן שניו יורק כועסת על שונסי, ומייק וודסון אמר "לא מעניין אותי מה אומרים עליו. מבחינתי כרמלו מחויב לקבוצה וזה היה ככה מאז שקיבלתי את התפקיד".
אני לא שייך לאסכולת שונסי לחלוטין, אני חושב שכרמלו התבגר ושהוא חושב קצת יותר קבוצה, גם אם האסיסט הראשון שלו במשחק השני נגד הסלטיקס הגיע דקה לסוף. מצד שני, זה נכון שאין לו יותר מדי למי למסור (פלטון וג'יי אר סמית רק עם 27 מ-62 ביחד). זה תלוי בו, יקלע יופי, לא יקלע הלך עליהם, אין Plan B וגם Plan A לא כזו מוצלחת בעיני. מצד שלישי, עם ג'אמפים, יפים ככל שיהיו, לא לוקחים אליפות. אז אם הייתי צריך להמר היום, אקדח לרקה, האם כרמלו יקח אליפות בקריירה כן או לא, הייתי הולך על "לא". האחוזים של כרמלו בסוף העונה הרגילה והממוצעים ההזויים ההם זה דבר שקורה בחייו של סקורר. פתאום יתפוס תקופה חמה וייתן רצף מטורף. ראינו את זה עם קובי, עם לברון, כמובן עם ג'ורדן. אז גם אנתוני. זה מרשים אבל זה עוד לא בדיוק אליפות.
יש לי תחושה שכרמלו, כמו לברון לפני כמה שנים מסתמך יותר מדי על הג'אמפ שלו. ברגעים מכריעים הוא ילך עם הג'אמפ הזה, על פני ניסיון להשיג משהו בצבע. אני לא אוהב את זה, לא אהבתי את זה אצל קארל מאלון, ולדעתי הפשרה הזו על הג'אמפ מחצי מרחק זה מה שמנע ממנו להשיג אליפות. זה לא כדורסל שלוקח אליפויות. מלו בטח ינצח איזה משחק בפלייאוף עם ג'אמפ מטורף, לאורך זמן זה לא ילך, לא נראה לי.
Pub Fact: מלו עם 24 מ-53 עד עכשיו בפלייאוף, רק 3 מ-8 מהצבע אבל 6 מ-10 משלוש. זה פלייאוף, אפשר לשער שהאחוז הגבוה מה-3 ירד די מהר.
והנה עוד כמה נקודות ששווה לשים לב אליהן ושיוציאו אתכם תותחים הערב עם החברים:
* אז כמה קל היה לספרס במשחק 1 ו-2?
פופוביץ' לא היה צריך אפילו את שיטת ה-Hack-a-Howard שלו. במשחק נגד הלייקרס בסוף העונה הרגילה שלחו הספרס את הווארד לקו 6 פעמים החל מ-2:25 לסיום הרבע השלישי ועד סוף הרבע והסנטר סיים עם 8 מ-17 בלבד (הספרס הפסידו כזכור). במשחק מספר 1 בסידרה ביקר הווארד על הקו רק 8 פעמים (וקלע 4), זה פחות מהממוצע העונתי שלו (9). במשחק מספר 2 כבר ירד ל-2 מ-4. אם פופוביץ' יתחיל להפעיל את השיטה הזו תדעו שהלייקרס מתקרבים. "אם הם יעשו פאולים הם יעשו פאולים", אמר הסנטר, "אנחנו נגרום להם לשלם". בינתיים לא עושים ולא משלמים.
Pub Fact: מה אומר לכם השם באבה וולס? וולס הוא השחקן שיצא הכי מהר ב-6 עבירות אי פעם (3 דקות) נגד הבולס ב-1997 בעקבות הוראת מאמן דאלאס דאז דון נלסון.
* כל שנה יש את אלה שנפצעים ומחמיצים את כל הפלייאוף. העונה אפשר להרכיב חמישייה שכוללת את דריק רוז, קובי, דנילו גלינארי, ראשיד וואלאס, דייויד לי. מהספסל: ראג'ון רונדו, דני גריינג'ר, בוריס דיאו. מי מהמר נגדם?
Pub Fact: פרוויס אליסון היה פעם כוכב גדול, אבל הפציעות רדפו אותו. השחקן המשתפר של שנת 91, הפסיד עונה שלמה ב-1993 כי הפיל שולחן על הבוהן כשעזר לחבר לקבוצה לעבור דירה. הפציעות הרבות שלו גרמו לכך שהכינוי שלו הפך מ-Never Nervous Pervis ל-Out of Service Pervis.
* האריסון בארנס, הרוקי מצפון קרולינה, נתן שורה עצומה של 24 נקודות, 6 ריבאונדים ו-2 אסיסטים (9.2 ו-5.6 ב-10 האחרונים) עלה לדאנק הזוי והתפוצץ יחד עם כל הקבוצה כדי לדרוס את דנבר בחוץ במשחק 2. אבל דווקא , כולן טובות יותר מזו שהרגע ראיתם. תבחרו
* .
Pub Fact: הבחורה הזו מצייצת כל חצי דקה בערך. יש לה כבר 46,760 ציוצים (אמיתי), בחישוב קצר זה יוצא המון.
* סקיפ ביילס הוא איש מעצבן. אתמול הוא צייץ: "כריס פול נתן מרפק לטוני אלן כדי לייצר מקום לזריקה שניצחה את המשחק. זו עבירת תוקף!!!! אבל אני כנראה לא הייתי שורק את זה". עכשיו לך תתווכח עם זה.
Pub Fact: סקיפ הוא אידיוט.
