"זה הזמן שלי עכשיו", בעזרת המילים האלו ניסה קווין לאב להסביר את ההתפוצצות הסטטיסטית שלו בתקופה האחרונה. זה קרה אחרי ניצחון על הלוס אנג'לס קליפרס בו הפורוורד של מינסוטה התעלל בבלייק גריפין עם 39 נקודות ו-17 ריבאונדים. המשחק הזה הגיע יומיים אחרי שלאב שיפד את למארכוס אולדרידג' מפורטלנד עם 42 נקודות ו-10 ריבאונדים. מה לעשות, כשלאב פוגש פאוור פורוורד מהעלית של הליגה הוא פשוט חייב לשדר מסר. מסר של עליונות. כשמדובר בשני פורוורדים שהיו יחד איתו בסגל המערב באולסטאר האחרון לאב רוצה גם להבהיר מי השחקן הטוב יותר. כאן ועכשיו.
למרות זאת, הזמן של הפורוורד בן ה-23 לא התחיל ממש עכשיו, למעשה כבר בשנה שעברה הוא שם את עצמו על המפה. מול הניו יורק ניקס למשל הוא סיפק משחק מפלצתי שכלל 31 נקודות ו-31 ריבאונדים. אם המספרים האלו נראים לכם נדירים, זה בגלל ש..אהממ.. הם באמת היסטוריים. מאז מוזס מאלון ב-1982 לא הושג דאבל דאבל כזה, ובל נשכח שמאלון לנצח ייזכר כאחד הריבאונדרים הגדולים בהיסטוריה של המשחק. המספרים הפסיכיים האלו הגיעו בתוך רצף של לא פחות מ-53 משחקים בהם לאב סיים עם דאבל דאבל, גם זה לא נעשה מאז 1974, כשאז עוד היתה ליגת כדורסל בשם ABA . למעשה חוץ מאלווין הייס ו-ווילט צ'מברליין הגדול, אף שחקן לא השיג רצף כזה.
למה אני טורח להזכיר את כל הנתונים האלו? כי למרות הרצף המרשים הזה קווין לאב לא נבחר לאולסטאר. לא בידי הקהל וחמור יותר גם לא על ידי מאמני הקבוצות במערב, אלה שחוו את הנוכחות שלו על בשרם. למעשה ללא הפציעה של יאו מינג, למרות עונה עם ממוצעים של 20 נקודות ו-15 ריבאונדים לאב לא היה נבחר לאולסטאר. עכשיו תנסו לדמיין למשל אם לאב היה משתייך לניקס ומספק את אותם מספרים, האם לא היו מדברים עליו כמועמד ל-MVP? לפעמים גאונות היא עניין של פרספקטיבה, במקרה של לאב היא עניין של גיאוגרפיה.
"מה הופך את קווין לאב לשחקן כל כך מיוחד"? חקר אותי קולגה השבוע, ובתוכן השאלה יש את התשובה. קווין לאב הוא שחקן מיוחד. יחיד במינו. כמה שחקנים יכולים לקטוף 14 ריבאונדים וגם לקלוע שתי שלשות בממוצע למשחק? זה כמעט לא נתפס. לאב הוא מפלצת ריבאונד ברמה היסטורית ובמקביל גם שחקן עם יד אבסולוטית מחוץ לקשת. הפורוורד שגדל בפורטלנד קולע 37 אחוזים מחוץ לקשת בקריירה. מספרים שגם קלעים גדולים לא היו מתביישים בו. אפילו לארי בירד האגדי סיים קריירה רק עם חצי אחוז יותר מחוץ מהשלוש.
האזכור של בירד לא הופיע במקרה, כמו הכוכב של הסלטיקס גם לאב הוא בעל חוש טוב לריבאונד ויד מצוינת. כמו בירד גם לאב זכה בתחרות השלשות. למעשה חוץ מדירק נוביצקי, לאב הוא השחקן הגבוה ביותר שזכה אי פעם בתחרות השלשות. עוף מוזר כבר אמרנו?
"קווין לאב הוא השחקן הכי אנדרייטד בליגה" אמר עליו נוביצקי בשנה שעברה וחשף סוד קטן מאוד אצל השחקנים שאשכרה נאלצים להתמודד מולו. קשה לשחקנים גבוהים לשמור עליו כי הוא יוצא החוצה, קשה לקחת ממנו ריבאונד בצבע בגלל חוש המיקום והמרפקים החדים, ואחרי שלמד ממאמנו לשעבר קווין מקהייל כמה מהלכים מתחת לסל גם קשה למנוע ממנו לנווט את הגוף הרחב שלו אל עבר הטבעת.
השנה הוא השיל 13 קילו ממשקלו והפך לנייד עוד יותר. אחוזי הריבאונדים שלו ירדו טיפה אבל הרווח ניכר בריצה מאחורי החסימות בדרך לקליעות מחוץ לקשת וביציאה להתקפות מעבר מהירות בעיקר בתקופה לפני שריקי רוביו נפצע.
מלבד האלמנטים הללו, לאב שיפר השנה את ממוצעים הנקודות שלו ברבע האחרון, ומשיג ממוצע שיא בקריירה של 25.7 נקודות (ו-13.7 ריבאונדים) במשחק אבל הכי חשוב הוא גם סופסוף מנצח. אחרי שמינסוטה שלו ניצחה 17 משחקים בכל העונה שעברה.. אחרי 44 משחקים בעונה המקוצרת יש לוולבס כבר 22 ניצחונות ומאזן לא שלילי לראשונה מאז שקווין גארנט היה בקבוצה. כמו בימי גארנט, גם העונה נראה שמינסוטה תהיה בפלייאוף ותהיו בטוחים שאף אחת לא תרצה לפגוש אותה בסיבוב הראשון (מאזן 13-17 מול קבוצות במערב).
ההשוואות לקווין השני אינן מקריות. גארנט זכה בתואר ה-MVP כששיחק במיניסוטה והוכיח שאפשר להיבחר לחמישיית העונה גם בקבוצה לא מתוקשרת. לאב כבר שבר את שיא הריבאונדים של גארנט בקבוצה וגם את רצף הדאבל דאבל ונראה כי הוא מוכן לעלות שלב. מי שעוקב באדיקות אחרי הליגה יודע שאין היום פאוור פורוורד טוב ממנו ב-NBA, מספיק לראות את המספרים שלו מול השחקנים בעמדה שלו כדי לדעת שמגיע לו להיבחר לחמישיית העונה.
תראו למשל את הנתונים שלו מול פאוור פורוורדים בולטים:
מול דירק נוביצקי- 27 נק', 13 ריב'
מול מארק גאסול 27 נק', 14 ריב'
מול למרכוס אולדרידג' 35.5 נק', 13 ריב'
מול פאו גאסול 33 נק', 13 ריב'
מול בלייק גריפין 22 נק', 13 ריב'
לפני כחודשיים מינסוטה החתימה את לאב לחוזה של 62 מיליון דולר לארבע שנים. לאב שרצה חוזה דומה לזה של ראסל ווסטברוק מאוקלהומה (80 מיליון לחמש שנים) התעקש על הכנסת סעיף שייתן לו אופציה להשתחרר אחרי שלוש שנים בלבד. כבר עכשיו ניתן להניח שאם הטימברוולבס לא יעזרו לו להשיג את המטרות האישיות והקבוצתיות שלו, הוא לא יישאר שם עוד זמן רב. בינתיים הוא ינסה להוכיח שכל אלו שלא פרגנו לו מספיק טעו ושהגיע הזמן להחזיר אהבה למספר 4 הטוב בליגה.
