mako
פרסומת

חלוקת תארים: סיכום סדרת הגמר ב-NBA

השיעור בקבוצתיות, המס ששילם לברון ג'ייימס על ההשוואות למייקל ג'ורדן והסדרה שקוואי לנארד לא ישכח. וגם: פופוביץ' הוכיח שהוא המאמן הכי טוב שהיה ב-NBA. סן אנטוניו אלופה, הגיע זמן הסיכומים

פורסם:
הקישור הועתק
דאנקן, סיפק עוד שיעור (gettyimages)
דאנקן, סיפק עוד שיעור (gettyimages) | צילום: ספורט 5
Get Adobe Flash player

1. ככל שסדרת גמר ה-NBA התקדמה, העמק בין הסגנונות של סן אנטוניו ומיאמי התרחב. על כל מסירה מפרגנת של הספרס, כך לברון הלך לעוד מהלך סוליסטי, בלי לראות בעיניים אף חבר לקבוצה. הקבוצתיות מעולם לא הוכיחה את עצמה כעדיפה על האינדיבידואליות, יותר טוב מאשר בגמר 2014.

אין ספק שג'יימס הוא שחקן על שמסוגל להשתלט על משחק בכוחות עצמו. זה מה שהוא עשה בגמר בשנה שעברה, אבל אז זה לא בא על חשבון החברים שלו לקבוצה. השנה, כשהדברים ממש לא הלכו לטובת ההיט, ה"הירו-בול" של לברון כבר דרך לשאר שחקני מיאמי על קצות האצבעות.

ברבע הראשון של משחק מספר 5, היכולות המדהימות של קינג ג'יימס הספיקו כדי לערער במשהו על הספרס, אבל באותה העת, הוא לא איפשר לאף שחקן אחר בשחור-אדום להיכנס לעניינים. הוא לא יודה בזה בפה מלא, אבל לברון הוא שבוי של ההשוואות הבלתי אפשריות למייקל ג'ורדן, והפעם הוא שילם על כך ביוקר. סן אנטוניו פשוט דבקה בשיטה שלקחה אותה עד לפה, ושוב זה עבד.

2




3