"ההבדל הבולט ביניהם הוא העליונות הברורה של ג'ורדן על פני בראיינט כמנהיג על הפרקט", כותב ג'קסון. "היו רגעים שבהם הוא עשה חיים קשים לחבריו לקבוצה, אבל הוא ידע לשלוט בחדר ההלבשה, באווירה בין השחקנים ולהפגין את הנוכחות שלו, קובי עבר דרך ארוכה עד שהגיע למצב שבו הוא קובע".
"עד היום הוא לא הפך למנהיג אמיתי עד לשד עצמותיו, כשם שמייקל ג'ורדן היה", הוסיף ג'קסון, שזכה בשש אליפויות עם ג'ורדן ושיקגו בולס ובחמש אליפויות על הקווים של הלוס אנג'לס לייקרס. למרות יכולות הקלאץ' המוכחות של בראיינט, גם כאשר הישווה בין היכולות המקצועיות של השניים, העדיף ג'קסון את מספר 23. "לדעתי אין כאן שאלה, מייקל היה קשוח יותר, שחקן הגנה מפחיד, הוא יכול היה למוטט כל שחקן שעמד מולו. קובי משתמש בערמומיות שלו בהגנה ונוטה להמר הרבה ולפעמים זה עולה לו ביוקר".
הפערים ביניהם בהתקפה, אמר ג'קסון: "לג'ורדן הייתה נטייה טבעית להביא את המשחק אליו ולא להכריח את המהלך. קובי מנסה לרוב לכפות את עצמו על המשחק, במיוחד כשההתקפות לא הולכות אליו. אם לא הולך לו, אז הוא יזרוק ויזרוק עד שהמצב שלו ישתנה. מייקל, מנגד, יתרכז יותר בהגנה וינסה לפרגן לחברים שלו ועל ידי כך לחזור למשחק".
ג'קסון גם חשף כיצד התנכר לבראיינט לאחר שזה הואשם בתקיפה מינית בשנת 2003. "זה פתח לי פצע ישן", סיפר ג'קסון, שבתו עברה תקיפה מינית על ידי ספורטאי בקולג' בו למדה. "זה גרם לי לכעוס עליו ושינה את מה שחשבתי עליו במהלך כל אותה עונה. לא משנה מה עשיתי, הכעס עדיין היה שם ברקע".
בראיינט עצמו הגיב בטוויטר לציטוטים מספרו של ג'קסון. "זה כמו להשוות בין תפוזים לתפוחים. מעניין איך אנשים היו רואים את ג'ורדן, אם הוא היה משחק ליד שאקיל". מאוחר יותר הזן מאסטר צייץ בטוויטר שלו: "מציע לאנשי הכדורסל לא להתייחס יותר מדי למילים, היה לי מזל גדול לאמן את שחקני השחקנים הגדולים אי פעם".
