sportFive1335134 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5
הנה הם כאן (GETTY) (צילום: ספורט 5)
הנה הם כאן (GETTY) | צילום: ספורט 5

קו קאהיל פתח מצלמה כשהוא חובש כובע של גולדן סטייט ווריירס. זה לא היה אמור לעניין אתכם, אלמלא קו קאהיל היה המגיש של הפודקאסט "Locked on Pistons". וזו היתה רק ההתחלה.

"פשוט שקלתי לבוא ולשתוק במשך כל הפרק", הוא הודה, אבל זה לא ממש קרה. במשך דקות ארוכות הוא יצא במהירות 100 קמ"ש על כל הקבוצה. אף אחד לא יצא יבש, חוץ מהאפסנאי וממירנדה מנבחרת הרקדניות (שנה רביעית בסגל; בוגרת אוניברסיטת סנטרל מישיגן; תחביבים: באולינג ומזחלות שלג; מוטו לחיים: 'שלוט במוחך לפני שהוא ישלוט בך'). "יכול להיות שקייד קנינגהאם הוא לא 'האיש הנכון'. חייבים לשנות משהו. בסגל. בצוות המקצועי. בהנהלה. משהו חייב להשתנות. ואם אתם לא משנים משהו, דטרויט פיסטונס - אתם לא רציניים".

המצב היה לא משהו עוד לפני יום שני האחרון, אבל ההפסד לוושינגטון שבר את האוהדים. הוויזארדס, בעצמם לא ממש מעצמת כדורסל העונה, באו אליהם הביתה ורקדו כל הדרך לניצחון קליל ב-19 הפרש. "לא היינו אמורים להיות הכי גרועים בליגה לפני שתי עונות, לא היינו אמורים להיות הכי גרועים בליגה בעונה שעברה, ואנחנו לא אמורים להיות כאלה העונה. והנה, תראו איפה אנחנו", המשיך קאהיל.

בפוד המקביל, The Pistons Pulse, המגישים היו מאופקים רק קצת יותר. "הפיסטונס פשוט לא תכננו להפסיד העונה", אמר המגיש ברייס סיימון. אבל אחרי פתיחה מעודדת של 1:2, הם הפסידו. ואז הפסידו עוד קצת. ועוד. ושוב. ושוב. עד ששברו שיא מועדון להפסדים רצופים. הלייקרס שהגיעו אחרי התבוסה הגדולה ביותר שחווה לברון ג'יימס, 44 הפרש בפילדלפיה, הנחילו להם את ההפסד ה-15 ברציפות. במדיסון סקוור גארדן זה עוד היה קרב צמוד, אבל ג'יילן ברונסון וג'וליוס רנדל ניצחו גם הם אותם לפנות בוקר, ושלחו אותם לסגור חודש קלנדרי שלם ללא ניצחון - דבר שלא קרה בליגה לאף קבוצה מאז 2018.
 
הפיסטונס באמת לא תכננו להפסיד. הם החתימו בקיץ את אחד המאמנים המבוקשים בשוק והפכו אותו למאמן היקר בהיסטוריה. הכוכב שלהם היה אמור להתקרב העונה לרמה של אולסטאר. הרוקי שלהם נתן מספרים הגנתיים שלא נראו מאז מייקל ג'ורדן. היו כאלה שחזו שיגיעו לפליי-אין. והנה הם כאן.

לא מנסה לשחזר
מונטי וויליאמס בכלל לא תיכנן לאמן העונה. שנתיים בלבד מהרגע בו הוביל את הסאנס לסדרת גמר ראשונה מזה 28 שנה, הבעלים החדש בפניקס מאט אישביה החליט שהוא רוצה להחליף את המאמן המוערך. אשתו של המאמן, ליסה, אובחנה כסובלת מסרטן השד במהלך הפלייאוף האחרון. וויליאמס כבר איבד את אשתו הקודמת, אינגריד, שנהרגה בגיל 44 בתאונת דרכים לפני 7 שנים. הגילוי המוקדם של הגידול הסרטני כנראה הציל את חייה של ליסה, והמאמן רצה קצת לנקות את הראש ולהקדיש זמן לטיפולים. ואז דטרויט התקשרו, הבטיחו לדאוג לטיפול הטוב ביותר לאשתו ולמשפחה, ושמו על השולחן הצעה שאי אפשר לסרב לה.

בסוף מסע הגיוס האסרטיבי של הבעלים טום גורס והמנג'ר טרוי וויבר, נחתם חוזה של 100 מיליון דולר ו-8 שנים בפוטנציה, מתוכם 78.5 מיליון ו-6 שנים מובטחות. וויליאמס, מאמן שידוע בזכות כנות מול שחקניו, נהג כך גם כשדיבר על הסכום המטורף. "התשובה המיידית לשאלה למה חתמתי היא טרוי, השחקנים, והכסף", אמר כאשר הוצג. "אנשים בדרך כלל לא מדברים על זה, אותי זה משעשע. כשמישהו מסכים לשלם כל כך הרבה, צריך להחמיא לו. לא להתייחס יהיה חוסר כבוד". הזכרנו את השחקנים? אז וויליאמס לקח את פיניקס עם דווין בוקר, מיקאל ברידג'ס, דיאנדרה אייטון וקאם ג'ונסון אחרי עונה מבורדקת של 19 ניצחונות בלבד. דטרויט ניצחה ב-17 משחקים בלבד בעונה שעברה, ומציגים ליבה צעירה של קנינגהאם וג'יידן אייבי, הסנטר ג'יילן דורן והמקום החמישי בדראפט.

"אני אוהב אתגרים ותהליכי בנייה מחדש", אמר המאמן. "יש הרבה דברים דומים - גם כאן כישרון צעיר שצריך לפתח ולקדם. אני לא רוצה להשוות בין שחקנים לשחקנים אחרים, אני רק רוצה שהם יהיו הגרסה הטובה ביותר של עצמם בצורה ייחודית. אני לא מנסה לשחזר את מה שעשינו בסאנס, זה היה פעם ועכשיו זה עכשיו". לזכותו של מונטי ייאמר שהוא עומד במילתו - ואכן לא משחזר את מה שקרה בסאנס. בפיניקס בעונה הראשונה שלו, הסאנס קפצו מ-19 ניצחונות ל-34, כשהם מוזמנים ברגע האחרון לבועה באורלנדו ומסיימים את העונה ברצף ניצחונות שנתן להם הרבה ביטחון. הפיסטונס, למרות הכוונות הטובות, בינתיים הולכים אחורה.

לא קלעה היא
בהשוואה בין שלישיית הקו האחורי של פיניקס לזו של דטרויט אפשר גם למצוא את הבעיה העיקרית של הקבוצה. ג'ונסון וברידג'ס, שבינתיים נשלחו בעונה שעברה לברוקלין בעסקת קווין דוראנט, הם קלעים של 39 ו-37 אחוז לשלוש בקריירה, ובוקר, השחקן היחיד שנשאר בפיניקס מהקבוצה שהגיעה לגמר, קולע ב-36% בווליום זריקות גבוה. בפיסטונס יש למונטי את אייבי שקולע ב-34.4% קריירה, קנינגהאם שקולע בקצת יותר מ-31%, ואת הרוקי אוסאר תומפסון שקלע לפנות בוקר את השלשה החמישית שלו מ-35 נסיונות. רבות מהזריקות שלו עד העונה נגמרו אחרת, ואם יש לכם ילדים, תרחיקו אותם עכשיו מהמסך:

במקום האחרון (צילום: ספורט 5)
במקום האחרון | צילום: ספורט 5

לפנות בוקר וויליאמס קיבל החלטה קשה והוריד את אוסאר לספסל. קשה‎, מכיוון שתומפסון פתח את העונה עם מספרים היסטוריים. הוא היה אחד הריבאונדרים המובילים בליגה בגובה 2.01 מטר, הראה ניצוצות של יכולת מסירה מרשימה ואסף צרורות של חסימות וחטיפות: בשמונת המשחקים הראשונים של הקריירה היו לו 30 אסיסטים, 15 חטיפות ו-12 חסימות - נתונים שאף אחד לא רשם כרוקי מאז מייקל ג'ורדן. אבל כשההגנות נותנות לך מגרש חניה לזרוק, הביטחון יורד ואיתו גם ערכו של השחקן. בחמשת המשחקים האחרונים הוא לא עבר את 7 הריבאונדים לערב, מסר בסך הכל 5 אסיסטים וחטף רק שלוש פעמים.

סביב שחקנים שלא קולעים מבחוץ, צריך ריווח, כלומר קלעים. לפיסטונס יש אחד כזה בקנה, בויאן בוגדנוביץ', אבל רגע לפני פתיחת העונה, הפיסטונס התבשרו שהצלף הבוסני (39.4% בקריירה) ייעדר מספר שבועות בגלל כאבים בשוק רגלו. בינתיים הוא החמיץ כבר רבע עונה, ואמור רק מחר לערוך את הופעת הבכורה שלו מול קליבלנד. ג'ו האריס היה אמור לתת גם הוא פיתרון, אחרי שהובא מברוקלין בקיץ האחרון, אבל האריס, שחקן של 44% לשלוש בקריירה, קלע ב-31.6% מעבר לקשת ב-7 משחקים - ואז נפצע בכתף. אולי מונטה מוריס היה יכול לעזור גם הוא עם 39% לשלוש בקריירה, אבל במהלך אימון, מתח את שריר הארבע-ראשי - וכרגע לא מתוכנן לחזור לפני ינואר. הפיסטונס, לפני ההפסד לניקס, דורגו לפני אחרונים בליגה בקליעות ובזריקות לשלוש.

בהיעדר ריווח ושחקנים מנוסים סביבו, המון אחריות נופלת על קנינגהאם. השחקן שנבחר ראשון בדראפט 2022 הוא הגו-טו גאי היחיד של הפיסטונס כרגע. גם בשגרה וגם בקלאץ'. קאהיל, מגיש Locked on Pistons, טען שבצורה הנוכחית בה הקבוצה בנויה, פשוט מובילים אותו לכישלון ידוע מראש. כשרואים את העומס עליו, את העובדה שהגנות יכולות להתמקד בו ואת חוסר הביטחון שלו בקליעה מבחוץ, מקבלים את הנתון הבא: קנינגהאם זרק עד עכשיו 104 פעמים ברבע הרביעי - יותר מכל שחקן אחר - אבל קלע רק 33. מבין 58 שחקנים בליגה שלקחו לפחות 50 זריקות רבע רביעי, הוא מדורג אחרון באחוזים.

לא יודעים להתמודד עם קושי
השבוע, אחרי ארבעה הפסדים ב-19 הפרש ומעלה, וויליאמס החליט להטיח בשחקניו את כל האמת בפנים, אבל גם לקבל על עצמו אחריות. מתחילת העונה הוא מטיף לשלושה דברים: הגנה טובה, ריווח וקבלת החלטות מהירה עם הכדור. וזה לא קורה. הגנה אמורה להיות צד חזק בפיסטונס, עם סנטר אתלטי כמו דורן, שחקן כנף ורסטילי והגנתי מצוין כמו אוסאר, רכז בגובה 2.01 ועוד שלל אתלטים לאורך הסגל ולרוחבו. רק שהמדד ההגנתי של הפיסטונס הוא השישי מהסוף בליגה - הם סופגים 117.4 נקודות ל-100 התקפות, ובניגוד לקבוצות כמו אינדיאנה, דאלאס ואפילו שארלוט, אין להם את הארסנל ההתקפי שמאפשר להם לנצח מדי פעם למרות זאת.

"החבורה הזו לא מצליחה להסתדר עם קשיים", אמר המאמן, "כל פעם שאנחנו מתחילים את המשחק רע, אפשר לראות את רוח הקרב הולכת ונעלמת. אי אפשר לברוח מזה. מקרים כאלה מגיעים, השחקנים רוצים, והתפקיד שלי זה להראות להם איך להתמודד. עדיין לא הצלחתי בזה. האשמה היא עליי. עדיין לא הצלחתי לנטוע אצל החבר'ה שלנו את העקביות, את רוח הקרב, את הכושר והיכולת לשרוד את הדקות הקשות". וויליאמס אמנם רשם קריירה ארוכה כרול פלייר ב-NBA, אבל הוא לא יכול לשחק כרגע, כך שהאוהדים יצטרכו להמתין בסבלנות. למרות שקשה להם.

הפיסטונס הם אחד המועדונים הוותיקים בליגה, עוד מימיהם בפורט וויין. האוהדים באחת הערים הפחות אטרקטיביות ב-NBA, לא בדיוק שוק שקורץ לכוכבים, כבר למדו לא מעט סבל. גם כשהם לקחו אליפויות זה היה בכדורסל הכי דיייייי-טרויט שיכול להיות: פעמיים עם הבד-בויז של סוף שנות ה-80, חבורה קשוחה עד אלימה לפרקים, ופעם עם הבד-בויז 2 של 2003/4, שכמו שהזכיר השבוע מאמן הלייקרס דרווין האם - חלק מאותה קבוצה של שנות האלפיים - "החזיקה יריבות שבע פעמים מתחת ל-70 נקודות". ממוצע הספיגה של דטרויט הנוכחית במחצית השנייה העונה לבד עומד על 61, חמישית מהסוף בליגה.

הכדורסל ב-NBA השתנה, ונראה שלפחות 40 שנה לא היה רחוק יותר מאותם ערכים שהובילו את הכדורסל מימי הזוהר של הפיסטונס: קצב איטי, ‎הגנת ברזל. הפיסטונס יצטרכו להסתגל. הם כבר ידעו תקופות שפל, כולל 21 הפסדים רצופים בשנת 1980 (מתוכם 14 בעונת 1979/80) על פני שתי עונות, שאחריהם הגיעה הבחירה השנייה בדראפט, בה הפיסטונס לקחו את אייזיה תומאס. בפעמיים הקודמות הנוספות בהן הפיסטונס הפסידו 14 פעמים ברצף, זה קרה ב-1993/94, כשליימביר, תומאס ודומארס כבר עמוק בעשור הרביעי לחייהם ובדראפט הבא הגיע גראנט היל, וב-2020/21 - העונה שבסיומה הפיסטונס לקחו את קנינגהאם.

הקבוצה הנוכחית לא נבנתה בשביל טנקינג, וספק אם המושיע שלה יגיע מהדראפט. יש כבר המון צעירים מוכשרים לפתח, יש מאמן שעל פניו מוסמך לעשות זאת. מה שכן, די בטוח שעם רכז, סנטר ופורוורד צעירים שלא קולעים טוב לשלוש, נקודת הפתיחה הנוכחית די בעייתית. פיטוריו של וויליאמס, בטח עם חוזה שיכול לקחת אותו אל העשור הבא, לא עומדים על הפרק, אבל בתקשורת המקומית כבר מרעידים את כסאו של המנג'ר וויבר. אם הוא לא ימצא את הפתרונות, יכול להיות שמטלת הבנייה של הבד-בויז III, או של קבוצה שפשוט תחזיר את הכבוד לעיר, כבר תוטל על מישהו אחר.