כספי. "צברתי ניסיון וביטחון" (getty) (צילום: ספורט 5)
כספי. "צברתי ניסיון וביטחון" (getty) | צילום: ספורט 5

אמנם חלפו רק שישה שבועות מאז פתיחת העונה, אבל כבר עכשיו אפשר להכריז שהעונה הנוכחית היא הטובה ביותר של עומרי כספי ב-NBA, מאז שנבחר בדראפט ב-2009. הפורוורד הישראלי של סקרמנטו רושם שיאי קריירה בממוצע הנקודות (11.6), הריבאונדים (6), אחוזי הקליעה מהשדה (49.2%), אחוזי הקליעה לשלוש (42.5%) והדקות (27.6). במילים אחרות, הוא כבר הרבה יותר מעוד שחקן לגיטימי בליגה הטובה בעולם.

בין משחק למשחק בלוח הזמנים העמוס של הקינגס, כספי התראיין ל"תכנית משחק", תכנית הרדיו של ערוץ הספורט וגלי צה"ל. "אין ספק שאני מקבל יותר קרדיט מג'ורג' קארל", אישר הישראלי, שבמשחקים האחרונים עלה בחמישייה, "אני חושב שזה עניין של ניסיון וצבירת ביטחון. אני חושב שיש לנו מערכת יחסים מצויינת ואני מקווה להמשיך ככה. אני בדרך הנכונה, יש לנו סגל יחסית מאוזן וכל אחד יכול בכל ערב נתון לשחק את הדקות האלו".

מה באמת עושה את ההבדל בשנה הזו?
"אני חושב שיש הרבה דברים. שוב - זה עניין של ניסיון וגם עניין של צבירת ביטחון. אני מרגיש בנוח על המגרש היום, גם מבחינת המשחק שלי וגם מקבל ביטחון מהמאמן. כל הדברים האלו יכולים ליצור תבשיל של קבוצה מנצחת של שחקנים שמשחקים עם ביטחון. גם להיות תחת מאמן שהוא באמת אחד הגדולים בהיסטוריה של המשחק ולקבל ממנו פידבקים זה לא עניין של מה בכך ואני לא מתייחס לזה בקלות ראש. אני עובד קשה מאוד באימונים, מנסה להראות את זה במגרש גם בהגנה וגם בהתקפה".

אתה מסבך לקארל את החיים. הוא אמר שהוא הגיש עירום בלעדיך על הספסל. זו חתיכת דילמה. מה אתה מעדיף?
"האמת היא שהוא בא אליי ודיברנו על זה לפני 3 משחקים. הוא שאל אותי מה אני חושב ומה אני רוצה לעשות. אמרתי לו שברור שכל שחקן אוהב להיות בחמישייה ולקבל את הקרדיט, אבל מבחינתי זה לא משנה להיות בחמישייה או בספסל. אהיה שמח בדיוק כמו שהייתי עד היום בכל מצב, כי ככה אני חושב שצריך להיות. אם המאמן מחליט משהו, זה כי ככה הקבוצה תנצח, אז ככה צריך להיות. כל אחד צריך להקריב בשביל הקבוצה. אני לוקח את זה בעירבון מוגבל, הפעם הייתי בחמישייה אבל אולי יהיה עוד מעט אחרת, אני לא יודע מה יהיה. בינתיים אנחנו רוצים לנצח וכמה שיותר, ככה שאני רוצה לעזור איפה שצריך לקבוצה".

בוא נדבר קצת על דימרכוס קאזינס, שהוא ללא ספק הכוכב הגדול בקבוצה שלכם. איך מערכת היחסים ביניכם מתבטאת על המגרש ומחוצה לו?
"אנחנו חברים מאוד טובים. הוא אחד מהאנשים שהזמנתי לטיול בארץ בשנה שעברה והוא אמר כבר בהתחלה שישמח לבוא לטייל איתי ולהכיר את ישראל. החברות שלנו היא מעבר למגרש ואנחנו חברים טובים כבר מהשנה השנייה שלי בקבוצה. מהרגע הראשון היה לנו חיבור טוב ושמרנו תמיד עליו, אחת הסיבות שחזרתי לסקרמנטו הייתה דימרכוס. הוא מכבד אותי על המגרש ואני אותו".

אתה הכדורסלן הישראלי הכי מצליח, מה העצה שלך לשחקן ישראלי - בין אם שחקן פעיל או אחד שחולם להיות כזה?
"אחד הדברים הוא להמשיך ולהשתפר תמיד, לא לנוח על זרי הדפנה. לעשות כל מה שצריך כדי להיות מצוין. היו שנים שלא שיחקתי הרבה, אבל תמיד היה לי חשוב להתקדם ולהמשיך להתאמן כדי שברגע שההזדמנות תגיע אני אהיה מוכן לתפוס אותה בשתי ידיים".

זה בעיקר עניין מנטלי?
"אני חושב שזה בעיקר מנטלי, אין ספק. בכל משחקי הכדור, ככל שאתה מתבגר יותר, אתה מבין שהכל בראש. אם הראש לא במקום הנכון, אתה לא יכול לשחק ברמה. זה קורה לכל השחקנים הטובים בעולם. אין ספק שעבודה אישית עם פסיכולוג ספורט או עם קואצ'ר, זה משהו שמאוד עוזר".

לגבי הקבוצה שלך, אתם נמצאים כרגע במאזן טוב מאוד. לאן אתם מכוונים השנה? כמי שמכיר את הליגה הרבה שנים, מה סקרמנטו שווה השנה?
"אני חושב שזה הזמן באמת שנדע לאן העונה הזו הולכת. יש לנו עוד 10 משחקים עד סוף השנה האזרחית, וצריך לנצח את כולם. אם אנחנו נגיע לראשון בינואר עם מאזן באיזור ה-50%, נהיה עם לוח משחקים יותר קל ממה שהיה לאורך השנה, אז יש לנו סיכוי טוב. זה תלוי בנו, אנחנו צריכים עכשיו לצבור כמה ניצחונות רצופים ואז נוכל לדבר על המיקומים בפלייאוף".

כשאתה מדבר על רצף של ניצחונות, אי אפשר להתעלם מהאלופה גולדן סטייט שכבר במאזן 0:23. זה באמת בלתי נתפש, יכול להיות שהם גומרים את התחמושת מוקדם מדי?
"אני לא חושב שהם גומרים את התחמושת מוקדם, הם מצאו איזו שיטה שעוד לא הצליחו לפענח אותה בניהול המשחק שלהם. זו הקבוצה הראשונה בהיסטוריה שהיא קבוצת קליעה אבסולוטית בארבע עמדות, יש לה גם הגנה מצויינת. קשה לשחק מולם, שיחקנו מולם לפני שבועיים. הם מכירים את המשחק, מהירים, מתנהלים נכון. מזכירים מאוד את שיקגו בעונת 1995/96 כשהיו להם 72 ניצחונות. אני חושב שגולדן סטייט יצליחו לשבור את השיא הזה של שיקגו".

יש סיכוי לקליבלנד ולבלאט לגבור עליהם השנה?
"אני חושב שגולדן סטייט לא יפסידו עד כריסמס, אולי לסן אנטוניו. אני חושב שבסופו של דבר קליבלנד יוכלו לנצח אותם. הם כרגע במצב לא טוב, עם הרבה פציעות וצריכים להתגבר על זה, אבל אין ספק שהקאבס קבוצה מוכשרת".

אני מניח שאתה עוקב אחרי מה שקורה בארץ וביורוליג. מה אתה חושב למה שקרה למכבי תל אביב?
"זה קצת קשה לעקוב אחרי כל דבר מרחוק, אבל אני חושב שהם נכנסו לתקופה של פספוסים, ספגו הרבה הפסדים סתם. יש להם קבוצה מאוד מוכשרת ומאוד התקפית. יש תקופות כאלה, אחרי 50-60 שנה של מועדון, יש שנים יותר טובות ויש שנים פחות טובות. עוד לא נקבע כלום. עברו רק חודשיים, אולי יש להם סיכוי עוד לזכות בגביע המדינה ואפילו להגיע לטופ 16".

זה רק עניין של שחקנים או שזה באמת ברצף של 40-50 שנה, אולי משהו אבד ביכולת של ההנהלה להיות תמיד בחזית מכל הבחינות של בחירת שחקנים וניהול הקבוצה?
"יש שנים שהן פחות טובות ויש שנים יותר טובות. אחד הדברים שקשה לעשות באירופה זה לבנות שושלת של שחקנים זרים, כמו בתחילת שנות ה-2000. קשה להשאיר את השחקנים הזרים לאורך 4-5 שנים, בטח כשיש קבוצות כמו צסק"א וברצלונה שמציעות חוזים של כמה מיליונים לעונה. לכן מכבי יצטרכו כל שנה להביא שחקנים חדשים ולפגוע בול וזה לא פשוט, הרמה עולה בכל שנה והפערים הופכים ליותר קטנים".

בוא נדבר על גל מקל, קצת כואב הלב עליו. הוא די סיים את דרכו ב-NBA ואחרי זה גם באירופה לא בדיוק עובד לו. יש לך איזו מילה טובה בשבילו?
"האמת שדיברתי איתו לפני כמה ימים ואני לא חושב שהוא צריך עידוד, הוא באווירה מאוד חיובית. הוא נקלע לסיטואציה מאוד בעייתית בקבוצה, זה לא היה תלוי בו, הוא עבר תקופה לא פשוטה מבחינת היחס של ההנהלה אליו. אני מקווה שהדברים ייפתרו, אבל כרגע נראה שהוא הולך לעבור לקבוצה אחרת. אני בטוח שהוא ימצא את הדרך שלו, הוא שחקן יורוליג לכל דבר".

לסיכום, אתה נמצא ב-NBA כבר עונה שביעית. ברמה האישית, מה השאיפות שלך, לאן אתה רוצה להגיע?
"אני רוצה להגיע לפלייאוף בעיקר, הייתה לי טעימה קצרה ומרה לפני שנתיים ביוסטון ואני חושב שהגיע הזמן שנגיע לשם באופן קבוע כל שנה. אני חושב שהקבוצה שלנו מספיק טובה. משם, בעזרת השם, להתחרות גם על אליפות ה-NBA. זה החלום הכי גדול שלי מעבר להכל, מהרגע שהתחלתי לשחק כדורסל חלמתי להיות בליגה הזו ולזכות, מקווה שאי פעם נוכל להגיע לדבר כזה".