לפני שבועיים בדיוק מילווקי יצאה עם ניצחון הירואי מה-TD גארדן של בוסטון. הבאקס חזרו מפיגור 14 ברבע האחרון ל-107:110, בובי פורטיס קלע סל מכריע פחות מ-15 שניות לסיום וג'רו הולידיי רשם שני מהלכי קלאץ' בהגנה נגד לא אחר מאשר שחקן ההגנה של העונה מרכוס סמארט. התסריטאי של אותן 48 דקות כנראה זכה להעלאה במשכורת, כי זאת הייתה קלאסיקה אמיתית שסיפקה לצופים את כל מה שפלייאוף אמור לייצג: מתח, דרמה, קשיחות, סיפורים ותמונה אחת של יאניס אנטטוקומפו (40 נקודות ו-11 ריבאונדים) מדמם במאני-טיים.
מאז נערכו 15 משחקים במהלכן הספקנו לראות את מילווקי מאבדת יתרון 2:3 ועפה הביתה, את פיניקס ופילדלפיה קורסות ברגע האמת ואת גולדן סטייט מחזירה עטרה ליושנה, אבל לא ראינו דבר אחד ודי בסיסי למעמד - משחק צמוד. כזה שמשאיר אותך בלי ציפורניים בשניות ההכרעה ולא מאפשר לך לרגע לחשוב על האופציה לחתוך למיטה קצת יותר מוקדם כדי לצבור שעות שינה. תראו בעצמכם:
ממפיס - גולדן סטייט 95:134 (הפרש השיא - 55)
פילדלפיה - מיאמי 99:90 (הפרש השיא - 20)
דאלאס - פיניקס 86:113 (הפרש השיא - 27)
מילווקי - בוסטון 108:95 (הפרש השיא - 18)
גולדן סטייט - ממפיס 96:110 (הפרש השיא - 16)
בוסטון - מילווקי 81:109 (הפרש השיא - 28)
פיניקס - דאלאס 123:90 (הפרש השיא - 46)
מיאמי - בוסטון 107:118 (הפרש השיא - 20)
גולדן סטייט - דאלאס 87:112 (הפרש השיא - 30)
מיאמי - בוסטון 127:102 (הפרש השיא - 34)
גולדן סטייט - דאלאס 117:126 (הפרש השיא שהיה שייך למאבס - 19)
בוסטון - מיאמי 109:103 (הפרש השיא - 26)
דאלאס - גולדן סטייט 109:100 (הפרש השיא - 14)
בוסטון - מיאמי 82:102 (הפרש השיא - 32)
דאלאס - גולדן סטייט 109:119 (הפרש השיא - 29)
המשחק הכי צמוד הסתיים ב-6 הפרש, וגם בו - ההיט הובילו לאורך כל הדרך והפרש השיא נרשם במחצית הראשונה כשלוח התוצאות הראה 20:46. ההפרש הממוצע של 15 המשחקים האחרונים הוא 18.5 והפרש השיא הממוצע עומד על כמעט 28. כמעט בכל אחד מהם זהות המנצחת הייתה ידועה בשלב מוקדם ובהפסדים הביתיים האוהדים המקומיים עזבו את האולם הרבה לפני הזמן והותירו אווירת ליגת קיץ.
שני המשחקים לפני הדרמה בין בוסטון למילווקי הסתיימו ב-35 ו-30 הפרש, אז אם נסתכל אחורה על 18 המשחקים האחרונים בפלייאוף, נגלה שקיבלנו בסך הכל 7 דקות קלאץ' (פחות מ-5 הפרש 5 דקות ומטה לסיום). זהו.
Another blowout pic.twitter.com/vQpQA3c5al
— StatMuse (@statmuse) May 25, 2022
בסיבוב הראשון של הפלייאוף ב-26 מתוך 43 המשחקים קיבלנו דקות קלאץ', בסיבוב השני היחס ירד ל-8 מתוך 26 ובסיבוב הנוכחי רק שני משחקים נכנסו לקלאץ' עם 3 דקות במצטבר. גם בשנים עברו ידענו סיבובים לא מהנים במיוחד לצפייה (ב-2013 ההפרש הממוצע בגמר ובגמרים האיזוריים עמד על 15.2 וב-2018 על 16.1), אבל יש תחושה שהפעם זה קיצוני.
טורונטו חטפה 35 הפרש בבית במשחק בו הייתה יכולה להפוך לקבוצה הרביעית בהיסטוריה שכופה משחק 7 אחרי שפיגרה 3:0 בסדרה, הסיקסרס בעצמם קרסו במשחק 6 בביתם נגד מיאמי, ממפיס השוותה את היתרון הגדול בהיסטוריה של הפלייאוף אחרי שלושה רבעים (52) מול הווריירס, ביום ראשון לפני שבוע וחצי חזינו ב-2 מתוך 8 התבוסות הגדולות אי פעם במשחק 7, כולל ההתפרקות המפוארת של הסאנס שפיגרו 57:27 במחצית ולפני יומיים ההיט פתחו משחק פלייאוף עם 0 מ-14 מהשדה ונקודה אחת בשמונה דקות וחצי.
ומה שהכי מטורף, זה שכל ה"בלואאוטים" האלה קורים אצל שני הצדדים. פעם אחת קבוצה X מפרקת את קבוצה Y וכעבור יומיים קבוצה Y מפרקת את קבוצה X, כשהדוגמא הבולטת ביותר היא בגמר המזרח. שני משחקים היו בשליטה של מיאמי, שניים של בוסטון ולאורך כל הסדרה היתרון עבר מצד לצד 4 פעמים ולוח התוצאות הראה שוויון 3 פעמים. למעשה, ב-134:56 הדקות האחרונות של גמר המזרח (מאז הרבע הראשון של משחק 2) היתרון לא עבר מצד לצד.
על פי הנתונים מספרי הרייטינג עולים בפלייאוף הנוכחי, המשחק הראשון בין בוסטון לברוקלין היה הצלחה מסחררת, משחק 7 בין בוסטון למילווקי איחד כמות צופים שלא נראתה מאז 2012 אבל בימים האחרונים אי אפשר להתעלם מהתגובות של חובבי הליגה ברשתות החברתיות. עוד ועוד אנשים טוענים שהפלייאוף הנוכחי הוא אחד המשעממים שהם זוכרים והנתון הבא לא מבשר טובות לקומישינר אדם סילבר: מתוך 77 משחקי הפלייאוף שנערכו עד כה, 40 הסתיימו בהפרש דו ספרתי ו-37 בחד ספרתי. 20 מתוך אותם 40 משחקים הסתיימו ב-20 הפרש ומעלה.
מלבד ה-NBA שסובלת מהתופעה הבעייתית, קבוצה נוספת שמחכה בקוצר רוח למשחקים "נורמליים" היא המהמרים. המהמר קני מקאנדרס, שהפך לוויראלי בחודש שעבר לאחר שתרגם 40 דולר ל-48 אלף דולר (הימר שזאק לאבין יקלע 40+ נקודות ו-5+ שלשות ושטריי יאנג יקלע 40+ נקודות באותו משחק), סיפר איך הפלייאוף הנוכחי משפיע על עולם ההימורים: "הבעיה היא שבעקבות המשחקים החד צדדיים אי אפשר לדעת כמה דקות השחקנים יקבלו. בדרך כלל אתה אמור להרגיש בטוח יותר בפלייאוף, הקבוצות טובות יותר וההפרשים קטנים יותר".
אחד הציוצים שחזרו על עצמם ברשת הם "National Blowout Association" והרבה אנשים טענו שב-NBA צריכים לבחון את התופעה בהקדם האפשרי על מנת להחזיר את המוצר המצליח לקדמותו. בינתיים, הנושא הזה תפס תאוצה ועלה על שולחן הדיונים בשלל תחנות טלוויזיה, אתרים ודפים, אבל אף אחד לא ידע לספק הסבר חד משמעי לרכבת ההרים הזו, כולל השחקנים שנשאלו על כך במסיבות העיתונאים.
NBA = National Blowout Association
— mev (@mevvybear) May 25, 2022
אז מה בכל זאת יכול להוביל לתבוסות כאלו בתדירות כל כך גבוהה? הנה כמה סיבות אפשריות:
1. השלשות: בעשור האחרון שמענו פעם אחר פעם את המשפט "הכדורסל הולך לכיוון של שלשות" אבל הוא לא רלוונטי יותר כי הוא כבר הלך לכיוון הזה והשתקע בו. מאז 2010/11 חלה עלייה בכמות הזריקות משלוש למשחק מעונה לעונה כשאנחנו כמעט מכפילים את הנתון מלפני 11 שנה - 35.2 שלשות לעומת 18.0. המשמעות היא שקבוצות תלויות יותר מתמיד בקליעה שלהן, ובכמה דקות של מומנטום בהן אחת קולעת והשנייה מחטיאה - כבר יש לנו משחק חדש או שאין לנו יותר משחק.
קחו למשל את הרבע הראשון במשחק 2 בגמר המזרח בו בוסטון קלעה 9 מ-11 משלוש וברחה ליתרון דו ספרתי, או את הרבע השלישי במשחק 4 בגמר המערב בו דאלאס קלעה 8 מ-13 משלוש ודהרה בשיא ל-29 הפרש. רבעים כאלו, שלא היינו רגילים לראות בעבר, יוצרים פער משמעותי במהירות. צריך לומר שלפעמים גם לשלשות אין קשר, כי אם נסתכל על משחק 4 בגמר המזרח נראה שבוסטון קלעה 8 שלשות ב-23.5% לעומת 14 ב-39% של מיאמי, ובכל זאת פירקה בקלילות.
ארבע השורדות האחרונות בפלייאוף קמות ונופלות הרבה פעמים על הקליעה מחוץ לקשת. כולן דורגו בטופ 10 בשלשות העונה (מקומות 3, 6, 8, 10) וארבעתן לא בדיוק מאמינות בשיטה הישנה של לקלוע מתוך הצבע (במקומות ה-20, 22, 27 ו-29 העונה). הן גם 4 מתוך 6 הקבוצות הכי טובות בליגה בהגנה, כך שברגע שקבוצה אחת נכנסת למומנטום בו היא קולעת ללא הכרה ושומרת חזק - אנחנו מקבלים "בלואאוט" תוך דקות.
2. "מנוחה אקטיבית": אם בעונה הסדירה שחקנים מקבלים מנוחות כדי לשמור כוחות, ייתכן שאנחנו נכנסים לעידן בו שחקנים מורידים הילוך תוך כדי שהם על הפרקט. הם מבינים שהסיכויים שלהם לחזור מפיגור 20 לא גבוהים במיוחד ואז הם מגיעים למסקנה שאולי עדיף להם לא להילחם ולהסתכן בפציעות/עייפות. נקווה שזה לא נכון והליגה לא באמת הולכת לכיוון הזה.
אגב, הקצב ששוחק העונה ב-NBA הוא הרביעי הכי גבוה מאז 1990, כך שאולי זה גם משחק תפקיד מסוים (הגיע הזמן לקצר את העונה הסדירה?). השחקנים מבינים כמה חשיבות יש לפציעות בשלב הזה של העונה (מילווקי למדה זאת על בשרה משני הכיוונים בשנתיים האחרונות) והם לא ממהרים להגביר הילוך בכל מצב. הלילה, לדוגמא, מי שהחזירו את גולדן סטייט למשחק נגד דאלאס (מפיגור 29 ל-8) היו שחקני הספסל ולא החמישייה.
3. "הפרש זה רק מספר": בליגה בה קבוצה מפסידה ב-73 הפרש (אוקלהומה סיטי לממפיס העונה), אל תתפלאו שאתם רואים כל כך הרבה משחקים חד צדדיים בפלייאוף. יכול להיות שהשחקנים של העידן הנוכחי לא מתרגשים כמו פעם מהפרשים גדולים (גם כאן, נקווה שזה לא נכון) וזה בא לידי ביטוי בנינוחות מעצבנת לעיתים שהופכת ליותר ויותר לגיטימית ככל שאנחנו מקבלים עוד משחקים כאלו.
הרבה ספקולציות, דעות שונות וגם מקום לדאגה מסוימת לקראת העתיד, במיוחד אם אתם אוהבים את הכדורסל הישן והטוב של סקור נמוך ומעט שלשות. בכל מקרה, נקנח ברשותכם עם פסקה מעודדת לקראת המשחקים הגדולים שמצפים לנו בשבועות שנותרו לעונת 2021/22.
בפלייאוף הנוכחי 22 משחקים הסתיימו ב-20 הפרש ומעלה וזה הנתון השני הכי גבוה ב-15 שנה האחרונות. מצד אחד - באסה. מצד שני - הנתון הכי גבוה ב-15 שנה האחרונות הוא 24 מפלייאוף 2016, שזכור כאחד הטובים אי פעם בזכות הפינאלה בגולדן סטייט - אוקלהומה סיטי ובגולדן סטייט - קליבלנד. עד המשחק הבלתי נשכח שסידר ללברון ג'יימס וקליבלנד אליפות היסטורית, ההפרש הממוצע בסדרה עמד על 19.7 כשכל משחק הסתיים בדו ספרתי ושניים (רצופים) ב-30+ לשתי הקבוצות. ועכשיו בדיעבד 6 שנים אחר כך - מי זוכר? ולמי אכפת? כל עוד הסוף טוב, הכל טוב.
