sportFive931255
צילום: ספורט 5
רוצה שיחזרו להיות בעדו. סטיב קר (getty)
רוצה שיחזרו להיות בעדו. סטיב קר (getty) | צילום: ספורט 5

"לעולם לא תצעדי לבד!" (סטיב קר, 7.5.2019, רגע לאחר העלייה של ליברפול לגמר ליגת האלופות)
ואולי, איפשהו עמוק בפנים, לסטיב קר נמאס להיות סטיב קר של קיץ 2016 עד מאי 2019, והוא רצה קצת להיות סטיב קר של 2014-2016. אולי, איפשהו בתוככי נפשו, סטיב קר ייחל לחזור להיות הסיפור הרומנטי, האנדרדוג שכולם אוהבים, במקום המפלצת שאין לה ברירה אלא לנצח ושכולם מייחלים לנפילתה. אולי, באיזשהו מקום, סטיב קר ייחל להפסיק להיות ברצלונה, ולחזור להיות ליברפול.

ספק אם הוא ידע שהנבואה הזו, במובן מסוים, תתגשם כל כך מהר, למעשה אחרי 33:49 דקות של כדורסל נטו; כפי שאומר הפתגם הידוע – היזהר במשאלותיך.

הפציעה של קווין דוראנט, שצפויה להשבית אותו כנראה לפחות עד סוף הסדרה נגד יוסטון, גרמה לליגה שלמה לעצור נשימה. לא רק מטאפורית: עם כל הכבוד לקוואי, יאניס, הארדן, יוקיץ' ושאר הטוענים לכתר השחקן הלוהט של התקופה, קווין דוראנט הוא עדיין ה-MVP המכהן של סדרת הגמר והכוכב הכי גדול של האלופה והפייבוריטית בפלייאוף 2019. במקביל, הוא גם הפרס הכי גדול של קיץ 2019.

אם הפרס הזה היה הופך לסחורה פגומה שסובלת מקרע באכילס, כזו שלא יכולה לחזור לפעילות לפחות ב-10 החודשים הקרובים – הקיץ הקרוב, והעתיד של הליגה בכלל בעקבותיו, היה נראה אחרת לגמרי. "מה שעומד על הכף נע בין 'הכל בסדר, הוא יחזור תוך 5 דקות' לבין 'העשור הקרוב ב-NBA השתנה אל מול עינינו'", צייץ הבלוגר רוב פרז רגע אחרי שדוראנט קירטע לחדר ההלבשה. "זה עדכון הפציעה שהכי מחכים לו בעשור האחרון", ענה לו אחד מעוקביו. העובדה שלא מדובר בפציעה באכילס מזערה את הנזק לטווח הרחוק, אבל הכניסה את הווריורס בימים הקרובים לעמדה שהיא לא רגילה אליה בשלבים האלה של העונה: היא כבר לא רמה מעל כולן.

גולדן סטייט באמת אנדרדוג? (getty)
גולדן סטייט באמת אנדרדוג? (getty) | צילום: ספורט 5

זה הזמן להתעורר, הבית מתפורר
"הבחורים שלנו הם פאקינג ענקים" (סטיב קר, 8.5.2019, רגע לאחר העלייה של גולדן סטייט ל-2:3 בחצי גמר המערב)
יום לאחר שפירגן לאדומים מליברפול על המהפך נגד בארסה, קר הלך עוד צעד קדימה וציטט את המנג'ר של ליברפול, יורגן קלופ, במסיבת העיתונאים בתום הניצחון במשחק 5 נגד הרוקטס. התחושה הזו של אנדרדוג – גם אם יש שיגדירו אותה מדומיינת, כשבכל זאת יש לך בקבוצה שלושה חברי היכל תהילה לעתיד – היא אולי לא מוכרת עבורו בעבר הקרוב; אבל די בה כדי להזרים דם ואדרנלין מחודשים בעורקים ובמערכת העצבים, לעורר דריכות, למחוק כל סיכוי לשאננות.

רק תראו, לדוגמה, מה קרה לסטף קארי: ברגע הפציעה של דוראנט הוא עמד על 38% שדה ו-24% שלוש בסדרה נגד יוסטון; מאז, הוא קלע 5 מ-9, כולל 2 מ-3 מעבר לקשת, כשעל הכף מוטל הרבה יותר ממשחק אחד. נכון שזו דגימה מזערית מתוך סדרה מתישה, אבל עם היציאה של דוראנט והחשש מהגרוע מכל, הבין סטף קארי שזה הזמן להתעורר: או שהוא חוזר להיות סטף קארי, הפנים של הליגה והכוכב הגדול ביותר של האלופה, כפי שהיה ב-2015 – או שהוא הולך הביתה בסוף השבוע, ומשאיר את מטורפי האוראקל עם זיכרון טראומטי מהמשחק האחרון בצד הזה של המפרץ.

לפלייאוף הזה הווריורס הגיעו עם חמישה אולסטארס, אבל כמו בשיר הפופולרי על "100 תפוחים היו על העץ", הם הולכים ומתמעטים. הפציעה של קאזנס לקחה מהווריורס אופציה נוחה לתוכנית ב' (או ג') למקרה שהזריקות מבחוץ לא ייכנסו נגד יוסטון, ונשק פוסט-אפ שהיה עשוי לדרוס בהתקפה את ההרכבים הנמוכים של דאנטוני. הפציעה של דוראנט משאירה את הרוטציה הבכירה של הווריורס עם קארי וקליי תומפסון, איגודאלה ודריימונד גרין, שון ליבינגסטון ואולי גם אנדרו בוגוט.

אם ההרכב הזה מזכיר לכם משהו, אתם לא לבד: בניכוי האריסון בארנס, שממילא תרומתו לאליפות היתה פחות משמעותית, זו השילדה של הווריורס – 6 מ-7 שחקני הרוטציה הבכירה – בעידן שלפני הגעתו של דוראנט, בין 2014 ל-2016. הקבוצה שכבשה לבבות בליגה בעונה אחת, ובעונה שאחרי עשתה את ה-9:73, איבדה 3:1 בגמר, ושלחה את דריימונד להתקשר לדוראנט ממגרש החנייה.

אף אחד לא ירגיש אמפתיה (getty)
אף אחד לא ירגיש אמפתיה (getty) | צילום: ספורט 5

מדממים בבריכה של כרישים
"אפשר להעמיד פנים שהוא בספק, אבל הוא לא הולך לשחק במשחק 6. אני מקווה שנקבל את קווין בחזרה מתישהו" (סטיב קר, 8.5.2019)

רק שסטיב קר יודע שאי אפשר להחזיר את הזמן לאחור, ואי אפשר להחליף תחפושת. הווריירס של 2019, מדוללי שורות וחבולים ככל שיהיו, לא יכולים לחזור להיות הדרלינג של הליגה. להיפך. עכשיו, כמו גיבור העל שפתאום מגלה שנלקחו ממנו כוחות, כמו אלוף המירוצים שמתפנצ'ר לו גלגל בהקפה האחרונה, הווריירס כיום מדממים מהרגל בבריכה של כרישים - ואף אחד לא הולך להרגיש אמפתיה כלפיהם.

בינתיים, למרות ההיעלמות של ג'יימס הארדן במאני טיים של משחק 5 וההזדקנות של כריס פול שנראה כי הואצה בפתאומיות בסדרה הנוכחית – פחות מ-15 נקודות ומ-40 אחוז מהשדה – יוסטון עדיין יכולה לסיים את השושלת של הווריורס. בשעה שסטיב קר בנה מכונה שנועדה לשלוט בליגה, דריל מורי רקח במעבדה שלו – או ב"ג'ונסון ספייסינג סנטר" כמו שקראו לה ב"Game of Zones" – את הקריפטונייט של הווריורס. גולדן סטייט זרקה 161 שלשות בסדרה הזו? ליוסטון יש 220 (!). קר החזיר להקפאה את בוגוט לטובת "חמישיית סמול בול"? דאנטוני מנצח אותו עם ה-Tuckwagon, חמישיית שחקנים מגובה 1.96 מטר ומטה עם פי.ג'יי בסנטר. אף משחק בסדרה הזו לא הוכרע ביותר מ-6 הפרש, וזה כשדוראנט פתח בחמישייה. בלי הנשק המשוכלל ביותר בליגה, המשימה סבוכה עוד יותר.

קר של הימים הקרובים יישמע אחרת. בחדר העיתונאים אבל בעיקר בחדר ההלבשה, שם יצטרך ללכד חבורה שההיררכיה בה השתנתה בבת אחת. השמועות מסביב, בווליום שהולך ומתגבר משבוע לשבוע, בישרו שקווין דוראנט הולך לחפש לעצמו קבוצה אחרת. הפציעה ברגל היתה השעון המעורר – רק כזה שכוון בטעות חודשיים אחורה, והודיע רשמית לווריורס שהיום שאחרי דוראנט כבר הגיע לשאר הסדרה נגד יוסטון. רק בלי תקרת שכר פנויה לחפש מחליפים, עם קבוצה שהתבגרה מאז בשלוש עונות – השישייה שהוזכרה היתה אז בגיל ממוצע של 29 וכיום בת 32 – עם הספסל הכי דק ובלתי יציב שהיה לקר בחמש השנים האחרונות, ועם הילה של יהירות בלתי-מנוצחת שהולכת ונסדקת.

אתגר כזה סטיב קר לא זוכר מאז קיץ 2016. מזל שיום קודם, באנפילד, הגיעה ההשראה מיורגן קלופ ובצדה תזכורת: כיף לקחת גביע כשאתה ברצלונה, אבל הרבה יותר כיף להצליח כשאתה ליברפול. וכן, יום אחד נדע מה סטף קארי באמת חשב על החוויה של להפוך מהשחקן האהוב ביותר בליגה, שמטיל מורא על הגנות וזוכה לשבחים מכל עבר, לאופציה השנייה הטובה ביותר בהתקפה של קבוצתך לאורך שלוש עונות בשיא הקריירה. אבל בימים הבאים מגיע שוב הזמן שלו לצעוד, קצת יותר, לבד.