הקליפרס הגיעו ליוסטון לפנות בוקר (בין שני לשלישי) בלי כריס פול הפצוע בירך ואחרי יומיים בלבד של התאוששות ממשחק מספר 7 המשוגע מול הספרס. בסיטואציה הזו, אפשר היה לתת להם הנחה אם הם היו מפסידים לחבורה של ג'יימס הארדן. אבל דוק ריברס וחניכיו לא עשו לעצמם הנחה, והדהימו עם 101:117 עצום על הרוקטס שמסדר להם את יתרון הביתיות ו-0:1 בסדרה.
CP3 וריברס העדיפו שלא להסתכן, והרכז הפנטסטי ישב בחליפה על הספסל. בנו של המאמן, אוסטין ריברס, עלה במקומו בחמישייה, אבל למען האמת הרכז האמיתי של לוס אנג'לס במשחק הזה היה בלייק גריפין. כן, כן, מה שקראתם. גריפין קלע, הוריד ריבאונדים וגם הוביל התקפות של הקליפרס, כל הדרך לטריפל-דאבל השני ברציפות שלו והשלישי בפלייאוף (!).
יוסטון שלטה, אבל לא הצליחה לפתוח פער במחצית הראשונה והשאירה את הפתח עבור האורחים מדרום קליפורניה. זה עלה לה ביוקר, כי ברבע השלישי גריפין וחברי השתוללו וקלעו 37 נקודות - יותר מבכל רבע בודד במהלך הסדרה נגד סן אנטוניו. הקליפרס נהנו מול ההגנה הרכה של הרוקטס, שפשוט לא הצליחה לעשות סטופים בהגנה כדי לחזור למשחק, וגם האק-א-שאק על דיאנדרה ג'ורדן לא עזר.
גריפין סיים עם 26 נקודות, 14 ריבאונדים ו-13 אסיסטים, ולחשוב שיש כאלה שחושבים שכל מה שהוא יודע זה להטביע. מאט בארנס הצטרף אליו עם 20 נקודות, ג'מאל קרופורד גילם את כל הספסל של הקליפרס עם 21 נקודות ובנוסף ג'יי.ג'יי רדיק וריברס הבן הוסיפו 17 נק' כ"א.
"לאבד את CP3 זו מכה גדולה, אז רצינו לדאוג לכך שנשתף את הכדור", הסביר גריפין, "סמכנו על השיטה, הרצנו את ההתקפה שלנו. זה ניצחון ענק, אבל צריך לנצח עוד שלושה, יש עוד דברים שצריך לשפר".
אצל יוסטון, ג'יימס הארדן איכזב. אמנם הוא קלע 20 נקודות וחילק 12 אסיסטים, אבל באותה נשימה היו לו גם 9 איבודי כדור והוא לא היה אפקטיבי במחצית השנייה, כשהקבוצה שלו הייתה זקוקה לו יותר מכל. דווייט הווארד היה הקלע הבולט של יוסטון עם 22 נק' וגם 10 ריב', ולטרבור אריזה היו 17 נק'. קווין מקהייל ושחקניו יודעים שבמשחק מספר 2, בין רביעי לחמישי, אין מקום לטעויות - הפסד, והם בדרך החוצה.
